בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סשן בלילה חורפי

כלבה מנויישת​(מתחלף)
לפני 4 חודשים • 9 באפר׳ 2022

סשן בלילה חורפי

הקדמה:
שובל היא אחת העובדות במשרד שלנו, יש בנינו קשר חברי מעולה ושנינו ידענו שאנחנו יכולים לסמוך האחד על השניה במאה אחוז, כל אלו איפשרו לנו לייצר צחוקים פומביים במשרד מול כולם ללא חשש.

לפני מספר חודשים שובל קראה לי לעמדה שלה ושאלה "יש מצב שאתה מכין לי קפה? אני עמוסה בעבודה ולא יכולה לקום" כמובן שנענתי בחיוב אבל כשחזרתי עם הקפה אמרתי בכל רם "זו פעם אחרונה שאני מכין לך קפה! אני לא עבד שלך!", שובל לא היססה והשיבה בצעקה "אתה לא עבד שלי כי לא בחרתי שתהיה!", אנשי המשרד כבר היו רגילים לשטויות שלנו והתעלמו אבל אני שהבטתי בשובל ראיתי משהו בעיניים שלה, משהו שאומר "זה נאמר בצחוק, אבל גם קצת לא בצחוק", מחשבות כאלה היו לי לא פעם לגבי שובל אבל אחרי 3 שנים של זוגיות כולנו במשרד היינו בטוחים שהיא הולכת לקבל הצעה ולכן מעולם לא עברנו את גבול הקשר החברי בנינו.

לפני חודשיים שובל נקלעה למשבר, הם נפרדו וזה היה כואב, לא רק לה - כולנו היינו בשוק, אבל היה ברור לכולם שהאדם שיהיה לצידה הכי הרבה ברגע הזה הוא אני אני מתוקף החברות החזקה בנינו, חודש לאחר מכן השגתי לשובל סרט שהיא רצתה לראות והזמנתי אותה להקרנה בסלון הקולנועי שלי, שובל הסכימה אבל נראה שהיה לה תסריט המשך לסרט שביקשה, משהו שאליו לא הייתי מוכן "תחמם קצת את הסלון, קפוא בחוץ" היא כתבה בהודעה ומיידית נדלק מפזר חום לחימום מהיר ומזגן על חום שישמור על החמימות.

שובל הגיעה אליי עם טייץ שחור, מגפונים קצרים בצבע שחור, גופיה לבנה ומעיל מעל הגופיה, בכניסתה לביתי המעיל ירד כי הבית הספיק להתחמם מאוד, באותו רגע לא יכולתי להתעלם מהחזה השופע שלה שבלט מבעד לגופיה, שובל מעט מלאה, בעלת חזה שופע בדיוק במידה הנכונה כמו שכבר אמרתי, הישבן שלה לא קטן מדי והוא מעוצב בדיוק כמו שאני אוהב, ה"צדדים" שלה גורמים למראה סקסי כשהיא לובשת מכנס מעט צמוד ומבחינתי זה פשוט תענוג לעיניים, כבר דיברנו בעבר על זה שהיא מושכת אותי מאוד אבל לא התעמקנו בנושא הזה כדי לא להרוס קשר חברי וקשיים בעבודה, בכל זאת.

הכנתי פופקורן, התכרבלנו מתחת לשמיכה וראינו את הסרט, לא מדהים מבחינתי אבל זה הספיק כדי להבין שאם היא רגועה בתקופה כזו - זה עושה את העבודה. בסיום הסרט השפתיים שלה התקרבו לשלי, היססתי מעט כי בכל זאת זה שהיא לא בזוגיות יותר לא אומר שיש טעם לפגע בקשר ארוך כ"כ, שובל מכירה אותי מספיק טוב ועוד לפני שאמרתי משהו אמרה בעצמה "אל תדאג, זה לא מחייב לכלום, זה רק להנאת הרגע", משם המרחק לנשיקה ארוכה ומלאת רוק הייתה קצרה, תוך כדי הנשיקה שלחתי את היד לכיוון שיערה ותפסתי אותו באגרסיביות, משכתי אותו לאחור כך שהיא תסתכל על התקרה והחיוך הקטן שנמרח לה על השפתיים הבהיר לי שזה בסדר להמשיך, לקחתי אותה לחדר השינה, הורדתי את החולצה והמכנס ונשארתי עם בוקסר צמוד אפור והיא לא פספסה את העובדה שאני שמח לראות אותה ודחפתי אותה אחורה על המיטה, משכתי מתחתיה את הטייץ והתגלה לפני תחתון טנגה בצבע ורוד זוהר ועקצתי אותה בחיוך "תמיד ידעתי שאת פקאצה קטנה", השארתי אותה עם תחתונים וגופיה ונשכבתי מעליה, גופי מתחכך בגופה והנשיקות שלי בצוואר שלה גורמות לה להתחיל לגנוח בלחישות.

ברגע הזה נזכרתי באותו יום עם הקפה "אתה לא עבד שלי כי לא בחרתי שתהיה!" והחלטתי שזה יהיה נכון לשלב את העניין הזה, שובל ידעה שאני בדסמי והיא לא הסתירה שהיא סקרנית לגבי זה אבל לא ניסתה מעולם, קמתי ממנה הסתכלתי לה בעיניים ושאלתי "את סומכת עליי?" התשובה הייתה ברורה לשנינו והיא ענתה "במאה אחוז", ניגשתי למגירה ושלפתי משם כיסוי עיניים, הנחתי לה את הכיסוי על העיניים, היא נשכבה והניחה ראש על הכרית, אני המשכתי להכין את החדר, העלתי מתחתית המיטה את ארבעת שרשראות הברזל שבסופם יש אזיקי בד נעימים שמחוברים כדרך קבע למיטה שלי בדיוק לרגעים כאלה ד"א, וסגרתי לה את האזיק הראשון על יד ימין, ידעתי בתוכי שעצם העובדה שהאזיק נסגר בסקוץ' ולא במנעול ירגיע אותה, את יד שמאל אזקתי לצידה השמאלי של המיטה, את רגליה פישקתי כאשר התחתונים עדיין עליה ואזקתי אותה בפישוק רחב, שובל ניסתה מעט להתנגד אבל לא הוציאה מילה מהפה, התקרבתי לאוזן שלה ולחשתי "אבוקדו, אבוקדו היא מילת הביטחון שלך, כשתרגישי לא בנוח - זו המילה שתעצור אותנו, הבנת?" היא הנהנה עם הראש ושמתי לב שהיא מעט מזיעה, רציתי להיות בטוח שהיא מבינה על מה אני מדבר ולחשתי לה צמוד לאוזן תוך כדי נשיקות רטובות בצוואר "מה הבנת? תסבירי לי מה אמרתי", היא התחילה לדבר בלחישות ואמרה "אם ארצה לעצור - המילה אבוקדו תעזור לי", חייכתי והורדתי לה את כיסוי העיניים.

היא הביטה לצדדים והבינה שאין לה הרבה מרווח תנועה ושהיא נתונה לחסדי כרגע, הרמתי מעט את הגופיה שלה ככה שרק החזה שלה יוסתר, הבטן שלה הייתה חשופה לחלוטין, שריטות קלות במותניים, מעט דיגדוגים תוך כדי שהאצבעות שלי מטיילות על גופה, לא נוגעות בחזה ומתקרבות למפשעות, הנשימות שלה מתגברות ואני ממשיך לטייל עליה, עובר ליריכיים מתקרב למפשעות ומתרחק, אני מתחיל להרגיש את התסכול שלה וחוזר לנשק אותה כשהזין הזקור שלי מתחכך בה כששנינו עם תחתונים, יד אחת נשלחת לכיוון החזה ומלטפת את הפיטמה הבולטת מבעד לגופיה, הגניחות שלה מתגברות עוד מבלי שנגעתי בה וזה הוכיח שאני בהחלט בכיוון הנכון, שלחתי יד אחת לכיוון הכוס שלה והרגשתי את הרטיבות מעל התחתון, הגוף שלה החל להתפתל ואני האטתי את הקצב, הבנתי בדיוק מה היא רוצה אבל לא נתתי לה להגיע לשם מהר, קמתי ממנה, שיחררתי לה את רגל ימין והפשלתי ממנה את התחתונים ככה שהם נשארו תלויים רק על רגל שמאל, אזקתי חזרה את הרגל שלה התיישבתי על הברכיים שלי בין רגליה המפושקות והסטתי את הבוקסר שלי, ראיתי את החיוך על פניה כשנשכבתי עליה ויצרתי חיכוך שוב פעם, אבל לא העזתי לחדור אליה.

חשפתי את שדיה מבעד לגופיה והתחלתי לינוק את פיטמותיה, תוך כדי שהזין שלי מתחכך בכוס שלה והיא מניעה את האגן שלה בקצב שלי, אני מרגיש שהיא מתחילה לנזול ומצמיד את השיניים על הפיטמה הימנית שלה, לאט לאט הנשיכה מתגברת והשיניים ננעלות עד שהיא פלטה צרחת כאב ואני שחררתי בפעם אחת את הנעילה על הפיטמה, מה שהכאיב לה לא פחות, קצב הנשימות שלה המשיך להתגבר וכדי להתענג על המראה הזה התיישבתי בפישוק מעט הבטן שלה כשהברכיים שלי מסביב לאגנה, הזין שלי בדיוק מול הפה שלה רק מתחת לחזה, מביט בה מלמעלה ורואה את החזה שלה עולה ויורד במהירות - אין כייף כזה!, "מה אתה מחייך?!" היא קטעה את רצף ההנאה שלי ואני הבטתי בה ממושכות ועניתי "זה מפריע לך? כי את יכולה לק...אה, את לא יכולה לקום, טוב - אז תסבלי בשקט!", שובל לא נשארה חייבת ואמרה "אני לא אשתוק, אני אצרח ויגיעו לפה אנש..." ברגע הזה התקדמתי קדימה והנחתי לה את הזין על השפתיים שלה, הפה שלה נפתח והיא התחילה ללקק ולינוק את הזין, זה השתיק אותה ואני בחרתי שוב לעקוץ כשאני דוחף את הזין לתוך הפה שלה ככה שלא תוכל לדבר "לא אמרת שתצרחי?" שובל כמובן לא יכולה לענות והתחילה ללקק במרץ, הרגשתי שאני מתחיל להתקרב וזה היה הרגע לעצור את העונג שלי ולהתמקד בשלה.

הוצאתי לה את הזין מהפה ובזמן שהיא התחילה לנשום בכבדות והלסדיר את נשימתה התחלתי לנשק אותה בצוואר, ירדתי לאט לכיוון החזה, התמקדתי בפטמותיה באופן מובהק בניגוד לפעמים הקודמות ומשם המשכתי כלפי מטה תוך שאני מתעכב מס' שניות על העגיל בטבור ומשחק איתו בשיניים שלי, המסלול היה דיי ברור ומהר מאוד מצאתי את עצמי יונק את שפתיה התחתונות, מייצר מעט וואקום על הדגדגן ויונק אותו לתוכי, זה גרם לשובל להתרומם עם האגן במגבלת יכולת התנועה שלה וכששחררתי את הוואקום מיד התחלתי ללק את הדגדגן שלה ליקוקים קצרים ומהירים, זה לקח כמה שניות והרגשתי את כפות הרגליים שלה רועדות, הצמדתי את השתיים שלי שוב והתחילתי ללקק אותה ליקוקים ארוכים יותר, נותן לאורגזמה שלה להתפשט בכל גופה ולא להיעצר, הצלחתי לשמוע אותה מנסה להחריש את הגניחות שנפלטו לה מהפה באופן לא רציונלי וזה מה שגרם לי לרצות יותר, רציתי לשמוע אותה צורחת מתחתי, הנחתי את היד שלי על הכוס שלה, נתתי לאצבעות שלי להתרטב במיצים שלה ולאט לאט החדרתי אצבע פנימה, נכנסתי יותר ויותר עמוק וראיתי על שובל שהיא מתענגת מכל סנטימטר שהאצבע שלי נכנסת, כשכל האצבע הייתה בפנים התחלתי בתנועות סיבוביות תוך כדי שהלשון שלי שוב מתיישבת על הדגדגן שלה ומתחילה להתרוצץ, הרגשתי את שרירי האגן שלה מתכווצים ואין דבר יותר כייף מלראות אותה מתענגת ככה, הפעם היא כבר לא הצליחה להחריש את עצמה ופלטה אנחת עונג בזמן שגופה החל לרעוד תחתיי, שמעתי את שרשראות הברזל נוקשות במיטה וזה הסאונד האהוב עליי, לדעת שהגוף שלה רוצה להתפתל ואין לה שום יכולת תנועה, המשכתי ללקק אותה במרץ ושניתי את התנועה הסיבובית של האצבע לתנועת "בוא הנה" הידועה מה שהוביל את שוב לאורגזמה השלישית שלה ולפרץ צחוק שהיא לא הצליחה לשלוט בו, הבנתי לבד שזה רגע האבוקדו שלה להאטתי את הקצב, נותן לה להרגע מפרץ הצחוק ומכין את גופה לסיום המגע, הלשון שלי מתנתקת מהדגדגן שלה והאצבע באיטיות מירבית יוצאת החוצה, רטובה כולה.

הבטתי בשובל, שחררתי לה את הידיים מהאזיקים, לאחר מכן את הרגליים וביקשתי ממנה להשאר לשכב על המיטה לעוד מספר רגעים שתרגע, בזמן הזה שטפתי ידיים ופנים וחזרתי אליה לחדר, היא חייכה ואמרה "עכשיו תורך!" חייכתי ואמרתי "עכשיו את צריכה להרגע ולנוח, לא כל דבר חייב להיות הדדי", היא הביטה בי במבט מעט מבובל ואמרה "אבל לא הזדיינו" התגובה שלי השאירה אותה מעט מופתעת כשעניתי "זה היופי במשחקי שליטה, לא כל אקט חייב להתחיל או להסתיים בחדירה ובנינו? אני לא חושב שהרגשת חוסר מסויים", היא חייכה, היא הבינה שלא היה סקס מתוך כבוד אליה ולתקופה בה היא נמצאת, היא העריכה וראיתי בעיניים שלה את המילה תודה גם בלי לשמוע אותה במילים.
כמובן שהצעתי לה להשאר לישון אבל היא סרבה בנימוס, לוויתי אותה לרכב שלה ונפרדנו לשלום.

אז נכון שהרבה זמן לא כתבתי אבל הבוקר קמתי עם מוזה וזה מה שיצא, תודה על הזמן שהשקעתם בלקרוא, מה דעתכם? יהיה סשן נוסף עם שובל או שזה ייעצר כאן? icon_smile.gif שבת שלום לכולם ויום מקסים.
    התגובה האהובה בשרשור
כלבה מנויישת​(מתחלף)
לפני 3 חודשים • 13 באפר׳ 2022
פרק 2 תהנו icon_smile.gif

שבועיים עברו מאז אותו סשן שערכתי לשובל, מערכת היחסים בנינו נשארה תקינה לחלוטין ללא שינוי כמו ששובל הבטיחה. בסוף יום העבודה ניגשתי לרכב בחניה ושמתי לב שיש מעטפה קטנה מתחת למגב, הרמתי אותה ובצד השני של המעטפה היה כתוב במרקר ורוד "שובל" עם שני קווים מתחת לשם, נכנסתי לרכב ונסעתי הביתה, בבית לאחר התרעננות קלה התפנתי לפתוח את המעטפה ובתוכה היה מכתב קצר וענייני "הייתי צריכה מעט לעכל את מה שעברתי באותו ערב, זה לקח לי שבועיים, המפגש שלנו השאיר לי הרבה טעם של עוד וסקרנות ענקית, אם תסכים - אני אשמח לחוות יותר", ברגע שסיימתי לקרוא את מה ששובל כתבה הרמתי את הפלאפון וסימסתי לה "תגיעי לפה" בלי להרבות במילים והפעלתי סטופר, בזמן הזה הכנתי לעצמי משהו קטן לאכול והמתנתי, רצף של הודעות הגיע משובל "אבל אני לא יכולה" "אני לא פנויה" "יש לי סידורים" "אני לא לבושה בהתאם" "נו!! תענה כבר!!", נכנסתי להודעות אבל לא הגבתי לה לאף אחת מהן, ידעתי שזה יעשה את העבודה והיא תגיע לא משנה איפה היא ומה היא עושה כרגע.

שעה וחצי לאחר מכן נשמעה דפיקה עדינה בדלת, הרמתי את הפלאפון שלי מהספה ובחיוך רחב כתבתי "תרדי לריצפה, תשבי על הברכיים, גב זקוף ראש מורם, כשאת מוכנה תכתבי לי "מוכנה" תניחי את הפלאפון על הריצפה מולך ותחזיקי יד ביד מאחורי הגב", ידעתי שיהיה לה קשה לעשות את זה אבל תכננתי בראש את המהלכים, הודעה ראשונה משובל "אין מצב, אני במדרגות" גררה חוסר תגובה מצידי, דפיקה נוספת בדלת ולאחריה עוד הודעה "נו אני רצינית עמית!! אני אלך!", גם מזה התעלמתי - אני יודע שזה יכול להיות קצת אכזרי אבל נתתי לה להתבשל בתוך עצמה וכששובל הבינה שהיא לא תקבל תגובה אם לא תמלא אחר ההוראות שקיבלה היא התיישבה על הברכיים בתנוחה שהוריתי לה ושלחה את ההודעה "אני מוכנה", חיוך קטן התפשט על שפתיי, ניגשתי לחדר הבאתי משם קולר דק בצבע ורוד עם אבזם נעילה, הנחתי אותו על השולחן בסלון והרמתי את הפלאפון "את מבינה שאני חכיתי לך 90 דקות? כן, עברו 90 דקות מרגע שהוריתי, זה אומר שעכשיו את תשארי בתנוחה הזו 90 דקות" וחתמתי את ההודעה בהרשאה לענות "את יכולה לשחרר את הידיים ולענות לי, בסיום התגובה תחזרי לתנוחה המקורית שלך", ידעתי שזה ילחיץ אותה ואכן הרגשתי את הבהלה בכתיבה שלה, מלאה בבילבולי אותיות ושגיאות כתיב "מהה?!" "לא! איןמצס" "אני רציניצ" ואני כהרגלי קורא את ההודעות ומחייך לעצמי, מניח רגל על רגל על השולחן ופשוט מתענג על הסיטואציה "אני אפצה אותך בדרך אחרת על זה שלקח לי שעה וחצי להגיע" וזו הייתה ההודעה שחכיתי לה, "כנסי, הדלת פתוחה" עניתי לה קצרות וידעתי שעצם העובדה שהיא יכלה כבר מזמן להכנס ולא עשתה זאת תגרום לה לתסכול, הדלת נפתחה ובחצי זחילה חצי גרירת גוף שובל נכנסה פנימה והתקרבה לספה, מביטה בי מהריצפה ופותחת בתלונות "זה נראה לך נורמלי?!" הנחתי לה אצבע משתיקה על השפתיים ולחשתי "תחזרי לתנוחה שלך, ראש מורם" שובל השתתקה וחזרה לתנוחתה, ענדתי לה את הקולר על הצוואר ונעלתי אותו במנעול קפיץ.

"תתפשטתי" הוריתי לה וקמתי לחדר להביא ספאנקר בצורת לב בצד אחד שלו הוא חלק ובצידו השני מעוטר בניטים, כשחזרתי ראיתי אותה עומדת עם חזיה ותחתונים בצבע לבן, הקרבתי אליה אחזתי בשיערותיה ומשכתי את ראשה לאחור "את מחכה להזמנה? אמרתי לך להתפשט. לא הזכרתי את המושגים חזיה ותחתונים וגם נתתי לך רשות לשנות תנוחה" שחררתי בחצי זריקה את ראשה קדימה, שובל מיהרה להוריד את התחתונים והחזיה וחזרה לתנוחה שלה, חזרתי להתיישב על הספה ואמרתי "יש כלים בכיור" ומיד לאחר מכן הפעלתי את הטלויזיה, שובל הביטה בי לכמה רגעים וכשהבנתי שכנראה לא בא לה לשטוף כלים הנפתי את ידי והנחתתי סטירה מצלצלת בלחי ימין שלה ומיד לאחר מכן שאלתי "זה היה ברור יותר?", שובל הייתה בשוק, ראיתי את הדמעות מציפות אותה והיא הנחיה את הידיים על הריצפה במטרה לקום, הנחתי את כפות רגליי על הידיים שלה ושאלתי "מה את מנסה לעשות?" שובל לא היססה וענתה "לקום לשטוף כלים, זה מה שביקשת לא?" זה היה הרגע שסטירה נוספת נחתה על הלחי שלה, ההלם הכה בה שנית ואני המשכתי "אמרתי לשטוף כלים, לא אמרתי לך לשנות תנוחה" הורדתי את כפות הרגליים שלי מהידיים שלה וזה כבר הספיק, שובל זחלה למטבח, היססה לרגע כשהגיע לריצפה מתחת לכיור ושאלה "אני יכולה לקום?" חייכתי לעצמי שוב אבל לא אפשרתי לה לראות את זה ועניתי בצורה קצרה "כן, כשאת מסיימת תחזרי לכאן", שובל נעמדה זרם המים נפתח ונהנתי לשמוע אותה מקרצפת את המעט כלים שהיו בכיור.

היא סיימה דיי מהר ירדה על הברכיים וזחלה חזרה אליי, זה היה הזמן שלי להתפנות אליה ושאלתי אותה "אז איך את מתכוונת לפצות אותי על 90 דקות המתנה?" זה היה מצחיק לראות איך המבט שלה התעווט והעיניים שלה שאלו למה כוונתי מבלי להוציא מילה מהפה, הסברתי את עצמי "כשהיית מחוץ לדלת ביקשת שאכניס אותך ואמרת שתפצי אותי בדרך אחרת על זמן ההמתנה הארוך שלי" העיניים שלה העידו על כך שהיא הייתה עייפה וכבר לא ידעה למה לצפות, אז הרמתי את הספנקר מהספה ואמרתי לה "את תספגי 30 הצלפות, תצמידי את המצח לריצפה, יד אחת שלך על הדגדגן ואת לא עוצמת עיניים לרגע", שובל מילאה אחר ההוראות שנתתי לה, אני התמקמתי מאחוריה ואמרתי לה "מרגע שההצלפה הראשונה נוחתת את מתחילה לאונן, את לא גומרת בלי לבקש רשות, מובן?" שובל הנהנה עם הראש והצלפה ראשונה מהספנקר נחתה על ישבנה ועוד אחת, בקצב קבוע, הצלפה אחרי הצלפה, הקצב מהיר עוצמת ההצלפות מתגברת באחוזים גבוהים בין הצלפה להצלפה, בהצלפה מס' 5 שובל הפסיקה לאונן מתוך כאב, עצרתי את ההצלפות ואחזתי בשיערה "אמרתי לך להפסיק?" שובל ניצלה את הרגע לנשום נשימות עמוקות להרגע מהכאב בישבן ולהכיר את הכאב משיערה שנמשך אחורה "לא, לא אמרת" היא פלטה בין נשימה לנשימה, שיחררתי את האחיזה ואמרתי "אז תמשיכי, את לא עושה שום דבר על דעת עצמך!" והצלפה נוספת נחתה על ישבנה, היד שלה חזרה במהירות לדגדגן וקשה היה להבחין אם היא גונחת מהנאה או נאנקת מכאב, בהצלפה ה 20 עצרתי לרגע את ההצלפה ושאלתי "קשה לך להתקרב לאורגזמה?" שובל שלא הפסיקה את האוננות ללא רשות ענתה בנשימות כבדות "כן, כן, הכאב מקשה עליי" וזו התשובה לה חיכיתי כי תכננתי מראש מה לענות לה "בסיום 30 ההצלפות את מתלבשת ועפה הביתה, שיהיה לך ברור" ולפני שנתתי לה זמן להגיב ההצלפה ה 21 נחתה על ישבנה, לאחריה 22 וכמו הקודמות בקצב קבוע הצלפה אחר הצלפה, בשלב הזה ראיתי את היד של שובל עובדת שעות נוספות, מנסה בכל הכח להביא את עצמה לאורגזמה המיוחלת, הנוזלים שלה נזלו על הירכיים והריח שלה היה באוויר, "28!" ציינתי בקול רם ושמעתי את שובל תוך כדי גניחות "לא, לא!" והגבתי לה "כמה הצלפות נוספות את צריכה כדי להגיע לאורגזמה המיוחלת?" שובל מגבירה את קצב האוננות שלה ועונה תוך כדי "6, עוד 6!", הנחתתי עוד 2 הצלפות בישבנה של שובל וציינתי "30!, יש לך 6 הצלפות לאונן איתן, תהני" וההצלפה הראשונה נחתה על הישבן שלה שהפך לאדום, השניה הגיע מהר אחריה וכשההצלפה הרביעית נחתה על ישבנה הנשימות הכבדות שלה התחלפו בצרחות "לגמור! לגמור! אני צריכה לגמור!" עצרתי את ההצלפות ונתתי לה פליק חד על היד המאוננת שהעיפה אותה מהדגדגן, שובל הייתה בשוק והסתובבה אליי "אבל ביקשתי רשות!" סטירה מצלצלת נחתה על הלחי שלה ונתתי לה רגע לצאת מההלם, כשהנשימות שלה נרגעו הסברתי "צריכה לגמור" זה לא לבקש רשות, חוץ מזה לא זכור לי שאמרתי לך שאת תקבלי רשות, אבל אם היית גומרת בלי הרשות היית נענשת על כך", שובל שוב הייתה בהלם ונשארה בתנוחתה מבלי לזוז, קמתי בהפגנתיות לחדר הנחתי את הספנקר במקומות וכשחזרתי ראיתי ששובל עדיין בתנוחה שלה, "את עוד פה?" שאלתי בצורה שנראת כמו פליאה והמשכתי "אמרתי לך שכשההצלפות מסתיימות את עפה לא?" ההלם שוב הכה בה, ראיתי אותה שבורה מעט, דומעת ומתחילה להתארגן, בזחילה כמובן - לא מעיזה לקום מהריצפה, "את נשארת עם התחתונים האלה עד להודעה חדשה" יריתי לאוויר, ראיתי את מבט ההתנגדות שלה אבל כבר לא היו בה כוחות להגיב, היא הנהנה עם ראש לחיוב, סיימה להתלבש ויצאה מהדלת.
המפקד ג'ייק
לפני 3 חודשים • 14 באפר׳ 2022
המפקד ג'ייק • 14 באפר׳ 2022
יש המשך ? מרגיש שגיי עייפתי את שובל ויכול להיות שהיא תיקח צעד אחורה
כלבה מנויישת​(מתחלף)
לפני 3 חודשים • 14 באפר׳ 2022
המפקד ג'ייק כתב/ה:
יש המשך ? מרגיש שגיי עייפתי את שובל ויכול להיות שהיא תיקח צעד אחורה


ראשית תודה על הזמן שהשקעת בקריאה icon_smile.gif

שנית אכן יש המשך, הוא נכתב לאט מתוך מחשבה וגם חוסר זמן אבל אני מעריך ומקווה שביום שבת בבוקר יעלה הפרק השלישי, אם אספיק לכתוב לפני כמובן שאעלה לפני.
המפקד ג'ייק
לפני 3 חודשים • 14 באפר׳ 2022
המפקד ג'ייק • 14 באפר׳ 2022
רגע אז זה פנטזיה ארוטית/רומן או שזה מבוסס על חיים אמיתיים ועל אנשים אמיתיים?
כלבה מנויישת​(מתחלף)
לפני 3 חודשים • 15 באפר׳ 2022
המפקד ג'ייק כתב/ה:
רגע אז זה פנטזיה ארוטית/רומן או שזה מבוסס על חיים אמיתיים ועל אנשים אמיתיים?


לגמרי פנטזיה, סליחה אם הטעתי.
המפקד ג'ייק
לפני 3 חודשים • 15 באפר׳ 2022
המפקד ג'ייק • 15 באפר׳ 2022
הבנתי ואין בעיה כנראה אי הבנה שלי , סתם עניין אותי , אגב אני כותב משהו באנגלית(נתקע כי א) אני עצלן ב) כי יש לי חסימת כותבים הקטעים ביותר 'משעממים') חייב להיות הרבה מסביב או גם במשהו שאולי יהפוך לספר אפשר 'לקפוץ לאש'?
כלבה מנויישת​(מתחלף)
לפני 3 חודשים • 15 באפר׳ 2022
לא כ"כ הבנתי אם אתה שואל על הסיפור שלי או שאתה שואל כדי לקבל הכוונה לסיפור שלך אז אענה בשני חלקים.

אם אתה שואל אם בסיפור שאני כותב צריך להיות "הרבה מסביב" (אני קורא לזה עלילה) אז התשובה היא כן, הסיפורים שאני כותב מתמקדים יותר בשליטה ופחות באקטים המיניים (למרות שבפרק השלישי שהתחלתי לכתוב יש לא מעט אקטים מיניים) ולכן לדעתי צריכה להיות עלילה מפורטת ומעניינת.

אם אתה שואל כדי לקבל הכוונה לסיפור שלך - אז אתה יכול לכתוב בכל דרך שתרצה, אף אחד לא יגיד לך איך לכתוב ומה לכתוב, תכתוב בעיקר את מה שמגרה אותך ואם עלילה פחות מעניינת אותך אז "תקפוץ ישר לאש" כמו שכתבת.
כלבה מנויישת​(מתחלף)
לפני 3 חודשים • 16 באפר׳ 2022
פרק 3
השעה הייתה 3:20 לפנות בוקר, רטט הפלאפון העיר אותי משנתי, שובל שלחה הודעה "עמית!! שכחנו את הקולר עליי! איך מורידים אותו?!" חיכיתי להודעה הזו, הייתי בטוח שהיא תגיע הרבה לפני אבל כנראה שהנשלטת הקטנה שלי התרגלה למעמדה מהר משחשבתי ועניתי "קודם כל - מעכשיו והלאה כל הודעה שלך אליי שלא קשורה לענייני עבודה מתחילה או נגמרת בפניה "אדוני", כל הודעה שתגיע בלי הפניה הראויה הזו תזכה בהתעלמות גורפת, מובן?" "כן, מובן! עכשיו איך אני מורידה את זה?!" כמובן שמההודעה הזו התעלמתי, אחריה הגיעו עוד מס' הודעות חלקם עם סימני קריאה חלקם בנימה מיואשת אבל באף אחת מהן שובל לא פנתה אליי כמו שהיא אמורה לפנות ולכן השתקתי את הפלאפון וחזרתי לישון, בבוקר קמתי לקרוא את רצף ההודעות של שובל שנמשך עד 3:47 לפנות בוקר, כנראה שבשלב הזה היא נרדמה.

למשרד שובל הגיעה בערך כ 40 דק' אחריי ולפי נסיונות ההתחמקות שלה משאר אנשי המשרד הבנתי שהיא חוששת שישאלו שאלות על הקולר שכמובן לא ירד מצווארה, בסביבות השעה 13:00 סימסתי לה "רדי לחניון אני מחכה לך ברכב שלי", לא קיבלתי תשובה אבל ידעתי שזה לא יקח הרבה זמן, 3 דקות לאחר מכן שובל התייצבה ליד הרכב שלי ונכנסה פנימה, לא בזבזתי זמן ותפסתי לה את השיערות בעוצמה "מה לא מובן באיך לפנות אליי?" המתנתי לתשובה שלה תוך שאני מהדק את האחיזה בשיעורתיה והכאב מקשה עליה להגיב, "אני מצטערת" היא פולטת בקול חלש ומובך ואני מיד הנחתתי לה סטירה מצלצלת "את עדיין לא מבינה? או שאת נהנת מזה שאני תופס לך את השיערות וסוטר לך?!" שאלתי בטון חסר סבלנות ושובל החלה לדמוע וענתה "אני מבינה אדוני, אני מבינה!" שחררתי לה ברגע אחד את השיערות, חיבקתי אותה אליי, מרגיע אותה מהכאב ומרגיש את הנשימות החזקות שלה, "תפתחי את הכפתור והרוכסן של המכנס" אני מצווה עליה ואחרי היסוס קל היא מבצעת, אני מפשיל מעט את המכנס בחלקו הקדמי ומוודא שהתחתונים הלבנים עדיין עליה, היא מחייכת חיוך קל ואני מחליט להקניט "איך התחושה איתם? הם עדיין רטובים?" שובל לא הגיבה, רק נשכה את השפתיים.

הוריתי לשובל לסגור את המכנס ולעלות חזרה למשרד, שניה לפני שהיא יצאה מהאוטו היא הביטה בי ואמרה "רגע, אבל מה עם הקולר?" כשהיא ראתה את היד שלי מונפת היא מיד צעקה "אדוני! אדוני! מה עם הקולר אדוני?" יפה, חשבתי לעצמי - היא מתחילה להבין את ההיררכיה, הכנסתי יד לכיס והוצאתי משם מפתח קטן ואמרתי "זה המפתח למנעול שעל הקולר שלך, הקולר הזה מסמן את השייכות שלך כלפיי, את לא מורידה אותו כי אני החלטתי שלא תורידי אותו, את חשבת שאני שכחתי אותו אבל אני לעולם לא שוכח מהצעצועים שלי ובאיזה מצב השארתי אותם, ידעתי שאני משאיר עלייך את הקולר", שובל היססה לרגע ובלית ברירה היא יצאה מהרכב ועלתה חזרה למשרד.

המשך היום עבר בשתיקה מצידה של שובל ואני כבר תכננתי את הסשן הבא שלנו, רגע לפני שהסתיים היום שלחתי לה הוראה מפורשת "תזמיני לנו שולחן לזוג בשעה 21:00 למסעדה ותהיי אצלי בשעה 19:30", התשובה של שובל הגיע כעשר דקות לאחר ההודעה שלי והיא כתבה "בוצע אדוני, אהיה אצלך בשעה שדרשת", זהו - נראה שהיא מבינה לאן נושבות הרוחות והיא מתחילה לציית.

בסיום יום העבודה אני יצאתי לביתי והתחלתי בהכנות זריזות, לקחתי פלאג מתכת בעובי בינוני והנחתי אותו במקפיא, הכנתי שרשרת ברזל אחת שמחוברת בקצה המיטה בדיוק באמצע ובצידה השני של השרשרת זוג אזיקי מתכת ובשעה 19:29 התקבלה הודעה "אני בחוץ אדוני", ניגשתי לדלת הצצתי בעינית וראיתי את ראשה אז שאלתי "את בתנוחה הנכונה?" ראיתי אותה מזנקת על הריצפה ומסמסת "כן אדוני", פתחתי את הדלת נתתי לה להכנס בזחילה, "תתפשטי" הוראה קצרה ושובל המיומנת התחילה להתפשט על הריצפה, חיברתי רצועת מתכת לקולר שלה והובלתי אותה לחדר, שם הוריתי לה לעלות על המיטה לשבת על הברכיים כשהמצח מוצמד למיטה, הידיים שלה עוברות מתחת לגוף לכיוון הרגליים והישבן שלה בולט, אזקתי לה את הידיים בתנוחה הזו מה שלא איפשר לה מרווח תנועה כמעט בכלל, התחלתי לטייל עם האצבעות על הגב שלה וראיתי את העור שלה מצטמרר, "קר לך?" שאלתי בחצי ליגלוג חצי ברצינות והיא ענתה "קצת" הנפתי את היד והנחתתי לה סטירה על הישבן וזה הבהיל אותה והקפיץ אותה אבל האזיקים מנעו את התנועה הלא רצונית שלה, היא מיד תקנה "קצת אדוני", המשכתי ללטף את הישבן שלה ואמרתי "זה רק ההתחלה", שובל שלא הבינה מה אני רוצה ניסתה לחפש אותי בזמן שהתרחקתי ממנה לכיוון דלת החדר, ניגשתי למקפיא הוצאתי את הפלאג המתכתי וחזרתי, מורח עליו מעט חומר סיכוך ומורח מעט חומר גם בפי הטבעת של שובל, "מוכנה?" שאלתי ושובל שהייתה בתוכה שהיא הולכת לקבל את הזין שלי נבהלה מהקור המקפיא של הפלאג וקפצה קדימה, חייכתי ואמרתי "זה לא יעזור לנסות לברוח, זה יכנס אם תרצי ואם לא, תנשמי עמוק זה יקל עלייך, שובל התחילה לנשום וראיתי את הגב שלה מצטמק והחזה שלה עולה ויורד, הוספתי מעט חומר סיכוך ולאחר מספר נסיונות הפלאג היה בתוכה, הרגשתי דרך לחיי הישבן שלה שקר שם בפנים אבל התעלמתי מזה, שיחררתי את הידיים שלה מהאזיקים ואמרתי לה "תתלבשי, אנחנו תייכף צריכים לצאת".

שובל התקשתה להתלבש כשהיא על הריצפה והפלאג הקפוא בתוכה אבל היא עמדה בקושי הזה בגבורה וסיימה להתלבש, שיחררתי לה את הרצועת מתכת מהקולר ויצאנו לדרך, בחרתי בכוונה את הכביש המשובש שברובו עפר ולעיטים יש פסי האטה מה שגם לשובל לפלוט גניחות לא רצוניות של כאב משולב בעונג והצלילים שפלטה היו כמו מוזיקה לאוזניים שלי, בכניסתנו למסעדה התיישבתי על הספה ושובל שישבה מולי נאלצה "להסתפק" בכיסא מעץ ויכולתי לראות את הקושי וחוסר הנוחות דרך העיניים שלה.

כשהגיע האוכל שוהל שלחה יד לעבר הצ'יפס וקיבלה פליק על גב היד, הוא לא היה חזק אבל הספיק כדי שהשולחן שלידנו יביט בנו ושובל שהרגישה חוסר נוחות לרגע הרימה את ידה והעיניים שלה שידרו הפתעה גמורה, הבטתי בה ואמרתי "אנחנו לא במשרד, שלא תעיזי לשכוח מול מי את יושבת ותתני לי את הכבוד הראוי לי" ושלפתי מהכיס של הג'ינס את המפתחות למנעול של הקולר, הנחתי אותו במרכז השולחן, לקחתי לעצמי צ'יפס, נשענתי לאחור והמשכתי "כשאת אוכלת מול האדון שלך את קודם כל צריכה להגיד תודה על כך שאת יושבת על כיסא ולא על הברכיים בתנוחה הקבועה שלך, שנית את צריכה לבקש רשות לאכול אחרת את לא תאכלי" זה נאמר בקול דיי חזק ולא בלחישה, שובל הסמיקה, ראיתי מתחת לשולחן את הרגליים שלי משתלבות זו על זו וידעתי שהיא מתחילה להרטיב, התעלמתי מזה ושאלתי "האם זה מובן?" ושובל הנהנה בראשה, הנחתי יד מאחורי האוזן שלי בתנועה של "אמרת משהו? לא שמעתי" ושובל ענתה בלחש "כן אדוני, מובן" זה לא הספיק לי להשפלה שלה ולכן חזרתי ואמרתי בצורה רצינית שלא משאירה מקום לסירוב "אני לא שומע, תפסיקי ללחוש ותדברי באופן ברור", ראיתי את האוזניים שלה מתחילות להאדים והיא הבינה שבלי שאהיה מרוצה היא כנראה לא תאכל היום ושאלה בקול ברור "אני יכולה לאכול אדוני?" חייכתי ועניתי "בוודאי, איזו שאלה? בתיאבון", התשובה שלי תסכלה אותה וזה בדיוק מה שרציתי שיקרה.

כשסיימנו את הארוחה הרמתי את המפתח למנעול הקולר מהשולחן ויצאנו מהמסעדה חזרה לאוטו ושוב חזרתי על אותה הדרך המשובשת, המוזיקה מפיה של שובל חזרה להתנגן וכשהיא ראתה שאני מחייך היא הגבירה את הגניחות שלה באופן מכוון, לא אהבתי את זה אבל שתקתי, הגענו לבניין ורגע לפני שפתחתי את הדלת שלחתי מבט ברור לעיניים שלה, שובל לא הייתה צריכה מילים והתיישבה על הברכיים בתנוחה הקבועה שלה, פתחתי את הדלת וצוויתי "לחדר, תתפשטי, תעלי למיטה ותמקמי את עצמך באותה תנוחה שהיית אזוקה לפני שיצאנו למסעדה, על הברכיים, מצח צמוד למזרון, ידיים לכיוון הרגליים מתחת לגוף", ניגשתי אחריה לחדר, אזקתי לה את הידיים, התפשטתי ומרחתי מעט חומר סיכוך על הזין שלי, מיקמתי את עצמי מאחוריה וברגע אחד בלי הכנה מוקדמת חדרתי לה לכוס הנוטף והרטוב שלה, הצרחה שהיא פלטה הוכיחה שלא הייתה מוכנה לזה והפתעתי אותה, אותי זה לא כ"כ עניין והתחלתי לזיין אותה באופן אגרסיבי כשהפלאג עדיין בתוכה, תוך כדי שהגניחות שלה מתגברות ספק מכאב ספק מעונג התחלתי למשוך מעט את הפלאג ולזיין אותה אנאלית בעזרתו, בכל רגע שהפלאג כמעט יצא ממנה ואז חזר למקומות ראיתי את שרירי הגוף שלה מתכווצים והגניחות נעשו חזקות יותר, זה היה הרגע שלי להבהיר לה את מה שלא אהבתי בדרך חזרה, הנפתי את היד והנחתתי פליק ראשון חזק על ישבנה "אחח!!!" היא כבר ממש צרחה והיה נראה שהיא מתקשה לספוג את הכל יחד, "זו הפעם האחרונה שאת גונחת לי בכאילו! הבנת?!" והנחתתי עוד פליק, קצב הזיון הלך והתגבר אבל הפליקים היו חזקים וזה כמעט הסיח את דעתה מהזיון הכפול שהיא חווה כרגע, המשכתי להסביר כשראיתי שלדבר היא לא ממש מצליחה בין גניחה לצרחה "באוטו חזרה כשראית שאני נהנה לשמוע אותך גונחת כשהאוטו קופץ והפלאג ננעץ בתוכך ניצלת הזדמנות והתחלת לגנוח בכאילו", זה היה הרגע להגביר את עוצמת ההפלקות ותוך כדי המשכתי להבהיר לה "את ל-א גונחת בכאילו! את ל-א מזייפת אורגזמות! את ל-א מנסה לגרום לי להינות בדרך שקר!" ידעתי שהמילים שלי אגרסיביות עבורה אבל זה לא השפיע עליה מבחינה פיזית והרטיבות בכוס שלה המשיכה להצטבר ולנזול עליי, לאחר חצי שעה של זיון אגרסיבי שובל החלה לצרוח שוב "אני לא יכולה להחזיק יותר! תרשה לי לגמור אדוני, בבקשה!!" הגברתי את קצב הזיון, הגניחות שלה המשיכו להתגבר ואמרתי "ברגע שתרגישי את הפלאג יוצא החוצה את תגמרי, לא שניה לפני ולא שניה אחרי!", המשכתי לזיין אותה ולשחק בפלאג, כמעט מוציא ומכניס חזרה ושוב כמעט מוציא, שובל התחילה להשתולל על המיטה במגבלת התנועה שלה ואז ברגע אחד שלפתי מתוכה את הפלאג ונכנסתי הכי עמוק שיכולתי, שובל נכנסה לאורגזמה ארוכה וצרחה את נשמתה ברגע הזה, היריכיים שלה רעדו, הגב הצטמק, הידיים התכווצו ומשכו את הסדין של המיטה, ריח טוב הציף את החדר, תחושת רוגע אדירה, יצאתי ממנה לאט מאפשר לה להרגע, שיחררתי לה את הידיים ושלחתי אותה להתקלח, כששובל יצאה מהמקלחת בזחילה כבר הייתי לבוש, היא נעצרה ליידי עירומה וביקשה רשות לשאול שאלה, אשרתי והיא שאלה "למה אתה לא גומר?" ידעתי שהשאלה הזו תגיע מתישהו והתשובה שלי הייתה ברורה וחד משמעית "אני משתמש בך כראות עיני, כשאחליט לגמור אני אגמור בלי לשאול אותך או לבקש ממך, הבנת?" היא הנהנה בראשה ושלחתי אותה להתלבש לפני שאשרתי לה להחליף תחתונים כשהיא מגיעה הביתה.

שבת שלום וחג שמח icon_smile.gif אשמח לקרוא תגובות חברים.
כלבה מנויישת​(מתחלף)
לפני 3 חודשים • 21 באפר׳ 2022
פרק 4
"בוקר טוב עמית, יש לנו פגישה אצל לקוח חשוב באילת, הפגישה תהיה מחולקת לשניים אז יש לנו 2 לילות שם, תארגן לעצמך מזוודה קטנה וניפגש ב 18:00 בנתב"ג" ההודעה הזו הגיע ממנהל המשרד שלי, זה קורה מדיי פעם שיש לנו לקוחות בדרום הארץ או בצפון הארץ ואנחנו נאלצים לצאת לנסיעת עבודה, לא משהו חריג וזה תמיד בהתראות קצרות, "אין בעיה, ניפגש ב 8:00 במשרד נעבור על החומרים ונסגור פינות שנהיה מוכנים ונטוס בערב" עניתי להודעה ממנו וניגשתי לארגן מזוודה קטנה, תוך כדי שאני מארגן מזוודה חשבתי על המשך ההתנסות של שובל בעולם שלי וגם בנושא הזה סגרתי עם עצמי את הפינה הזו.

בבוקר שלמחרת הגעתי עם המזוודה ברכב ולפני ששאר העובדים הגיעו נכנסתי למשרד של המנהל לסגור איתו את הפינות האחרונות לפני הפגישה, מעט לאחר מכן העובדים התחילו להגיע ובניהם גם שובל, ירדתי לרכב שלי וסימסתי לה "לאוטו, עכשיו." "מיד אדוני" היא השיבה והגיעה לרכבי לאחר מס' דקות, לבושה בחולצה צמודה בצבע לבן שחושפת מעט מהבטן שלה ומבליטה את החזה שלה וחצאית חומה, בכניסתה לרכב היא מיד הסיתה מעט את החצאית בחלקה העליון והראתה לי שהיא אכן החליפה תחתונים וחשפה בפניי קצה של תחתון בד בצבע תכלת, נראה נוח למדי, חייכתי ושאלתי איך היא מרגישה בימים האחרונים "מעולה" היא ענתה בחיוך של ילדה שהרגע קיבלה סוכריה על מקל והמשיכה "אני לומדת המון, גם על תחום הבדסמ וגם על עצמי והאמת שגם עליך, אני שמחה שמצאנו את המקום הזה בנינו אדוני", שמחתי לשמוע את מה שהיא אמרה והסטתי מבט למושב האחורי שם הייתה מונחת המזוודה, המבט של שובל אמר הכל, היא נבהלה ואני מיד הרגעתי אותה "תרגעי שפחה, אנחנו טסים לאילת לפגישת עבודה היום וחוזרים בעוד יומיים, זה אומר שמהיום בשעה 14:00 עד יום חמישי בשעה 17:00 את לא הולכת לראות אותי וכדי שלא תשכחי אותי ולו לרגע אחד במהלך היומיים האלה - את תקבלי מס' הוראות לביצוע, מובן?" היא נשכה שפתיים והנשימות שלה התגברו, החזה שלה עלה וירד ואני המשכתי "אז ככה, מהיום בשעה 13:00 כל שעה עגולה מלבד השעות בהן את ישנה את מאוננת את עצמך למשך 5 דק' בלי לגמור, זה לא משנה איפה את, זה לא משנה מה את עושה באותו רגע, כל שעה עגולה את עוזבת הכל וניגשת לשירותים ומתחילה לאונן בקצב אחיד למשך 5 דקות שלמות, את מסמסת לי כל תחילת אוננות וכל סיום אוננות, מובן?" ראיתי את ההיסוס שלה לפני שענתה בקול חלש "מובן אדוני", מנסה לעכל את המשימה שנפלה עליה ואני המשכתי "כדי שלא יהיו טעויות - אני אוסיף לך סעיף במשימה, בכל שעה עגולה יש לך 5 דקות איחור, זה אומר שאם התחלת לאונן ב 13:05 ולא בדיוק ב 13:00 את עדיין מאוננת רק 5 דקות, אם התחלת לאונן ב 13:06 את מאוננת 7 דק', על כל 5 דקות איחור בביצוע המשימה את תאונני 2 דקות נוספות, מובן?" שובל הנהנה עם הראש מבלי להוציא מילה, כדי להוסיף לה שעות אוננות ביממה ושלא תתחמק במסווה של "הלכתי לישון" הוספתי לה סעיף נוסף "לגבי החלפת תחתונים, את התחתונים את מחליפה כל יום בחצות בדיוק, קחי בחשבון שאם נכנסת לישון ב 23:30 ובטעות התעוררת ב 00:06 את גם לא מחליפה תחתונים ואת גם מאוננת 7 דק', עד כאן הכל ברור?" היא הצמידה את היריכיים שלה וענתה "כן אדוני, מובן אדוני" חייכתי ושאלתי "את רטובה? את רוצה להתחיל לאונן מעכשיו כל שעה?" ראיתי בעיניים שלה את האש שבוערת אבל היא ענתה בחוכמה "לא, תודה אדוני", שיחררתי אותה חזרה למשרד וידעתי שהיומיים האלו הולכים להיות מאתגרים עבורה.

את המשך היום העברתי בסידורים אחרונים ובשעה 12:57 ניגשתי לעמדה של שובל עם כוס קפה וחיוך שובל שקפצה בבהלה כשראתה אותי בסמוך לשעה 13:00 קמה ל"חיבוק חברי לפני הנסיעה", חיבקתי אותה חזרה והמשכתי את היום שלי, בשעה 13:00 כמובן קיבלתי הודעה שהיא התחילה לאונן, בחרתי שלא להגיב להודעה במטרה שהיא תבין שהדרישה שלי הייתה עידכונים ולא לנהל דו שיח בזמן שהיא מאוננת, בשעה 15:02 קיבלתי שוב הודעה משובל "אדוני, אני חרמנית ומתחילה להתקשה להחזיק את עצמי, אפשר לקצר את הזמן של השעה הזו?" התשובה שלי הייתה ידועה מראש אבל שובל בחרה לשחק משחקים ואני שקובע את החוקים זרמתי עם המשחקים שלה "לא, ולא רק שאת לא מקצרת זמנים את מאוננת 8 דקות במקום 5, תהני ו....אל תעיזי לגמור.", אני מבטיח לכם שאם הייתם באותו רגע בשירותים של המשרד הייתם שומעים את צרחת התסכול של שובל כשהיא קראה את ההודעה שלי והבינה שאיתי היא לא משחקת משחקים, ככה עברו להם השעות כשאני מעודכן בכל תחילת אוננות וסיום, בשעה 17:59 רגע לפני העליה למטוס אני מקבל תמונה משובל כשהחצאית שלה מופשלת והיד בתוך התחתון תכלת שלה עם הכיתוב "מחכה להתחיל אדוני", רשמתי לעצמי חוב להחזיר לה תמונה מחרמנת משלי והגבתי לה בסמיילי מזיל ריר, כשנחתנו שחררתי את הפלאפון ממצב טיסה וראיתי את העידכון שלה שעה 19:00, "יפה" חשבתי לעצמי "היא מצליחה לעמוד במשימה בינתיים ובלי להתלונן יותר מדי".

כשנכנסתי לחדר שלי השעה הייתה 19:50 התקשרתי בשיחת וידאו אליה ולפני שהיא הספיקה להגיד "היי" התחלתי להתפשט לאט מבלי לומר מילה, לקחתי את הזמן תוך כדי שאני פותח את הכפתורים בחולצה השחורה שלי, כפתור אחר כפתור, כשהחולצה הייתה פתוחה לחלוטין והחזה שלי בלט מול מצלמת הטלפון ראיתי את נשיכת השפתיים שלה, חלצתי את הנעליים הורדתי את הגרביים והתחלתי לפתוח את החגורה של המכנס, הכל קורה ביאטיות רבה והפיטמות שלה הזדקרו מבעד לגופיה הורודה שהיא לבשה, הורדתי את המכנס ונשארתי בבוקסר צמוד שמבליט גם את הביצים וגם הזין הזקור שהתחבא בפנים, מבט לשעון הראה ש 19:59, שובל לא איחרה הפעם הסיטה את השמיכה מכיסתה את חלקה התחתון והיד כבר הייתה מונחת על המפשעה שלה מעל התחתונים, הורדתי את הבוקסר ממני והתחלתי לאונן באותו קצב שלה, מתקרב למצלמה עם הזין, מציג לה אותו מכל זווית אפשרית, "פאקקקק אני מתקרבת!!" היא צרחה מבעד לפלאפון, הרמתי את המצלמה לפנים שלי ואמרתי לה "שלא תעיזי לגמור!, לא בא לך להיענש במשימה הזו, חשבתי על לא מעט דרכים יצירתיות להעניש אותך אם תכשלי במשימה, תזהרי", שובל מיקמה את הפלאפון מול הפנים שלה וראיתי את הקושי שלה להחזיק את עצמה מלגמור, הקשתי עליה עוד יותר כשהעברתי שוב למצלמה אחורי וצילמתי לה את עצמי בזמן שאני מאונן ומביט בפנים שלה מבעד למצלמה, מבט קצר לשעון הראה 20:05, "זה עבר מהר" חשבתי לעצמי ואמרתי לה בטון מצווה "תעיפי את היד, עבר הזמן", שובל הזיזה את היד שלה מהכוס ומהחיוך שלה אפשר להיות לראות את הקושי שהיא חווה במשימה הזו, "אני רואה שקשה לך, אבל לא נורא" אמרתי לה בחצי חיוך "יש לך רק עוד יומיים להחזיק את עצמך" וניתקתי שיחת הוידאו, לאוננות של 21, 22 ו 23 כבר לא הגבתי לה באופן מכוון ובבוקר שלמחרת בשעה 6:00 קיבלתי הודעה "אני מתחילה אדוני, לצערי נרדמתי לפני חצות ולכן התחתונים מאתמול עדיין עליי", חשבתי על זה לרגע והבנתי שהיא כנראה עשתה הכל אבל הכל כדי להרדם לפני חצות ולא להחליף תחתונים, ראיתי כמה זה מרגש אותה שהיא מוצפת במיצים של עצמה תוך כדי שהחרמנות שלה לא נפסקת, עם זאת בחרתי "לשחק את המשחק" וכתבתי לה "תמונת הוכחה", כמובן שהתמונה לא איחרה להגיע.

לאחר הדיווח שלה התפנתי למס' תמונות מיניות, קצת באמבטיה, קצת במרפסת מול הנוף של הים האדום, בשלל בוקסרים שונים, תמונות עם חולצה ללא חלק תחתון, תמונות בג'ינס ללא חולצה ועוד כאלה וכאלה, המטרה הייתה להקשות כמובן על שובל בהמשך היום שהיה דיי רגוע מצידה עד השעה 11:59, אז קיבלתי הודעה מפתיעה "אדוני, אני יכולה לראות את השיחת וידאו שעשינו אתמול בלילה בזמן שאני מאוננת את 12:00?" מסתבר שהגאונה עשתה הקלטת מסך לפני שהיא ענתה וככה נשמרה לה שיחת וידאו מלאה במיניות, "כן, את יכולה ואוי ואבוי לך אם את גומרת!" השבתי באופן קצר ולא מתרגש מזה שהיא הקליטה את השיחה שלנו, ידעתי ששובל כמעט בשיא החרמנות שלה או לפחות ככה היא חושבת אבל אני החלטתי לאתגר אותה עוד קצת, לאוננות של שעה 15:00 רגע לפני שהפגישה שלי מתחילה - היא קיבלה רצף של 3 תמונות סקסיות וכתבתי לה "סתם כי אני חמוד ולא רוצה שתאונני בלי להתחרמן, אז הנה קצת ממני ומאילת היפה", היא לא ענתה להודעה הזו וחכיתי מאוד לשמוע ממנה כשתסיים, בשעה 15:06 חייכתי, לא קיבלתי עידכון וזה אומר שיש לה 7 דק' אוננות ואכן בשעה 15:08 הפלאפון רטט ל בכיס וניחשתי שהיא התחילה באיחור, אין לי מושג כמה זמן עבר אבל כבר לא התייחסתי לפלאפון, בסיום הפגישה בשעה 17:30 הבטתי בפלאפון ורצף של הודעות הגיע ממנה, בשעה 15:08 אכן התקבלה הודעה שהיא איחרה את הזמן והיא מתנצלת, בשעה 15:12 התקבלה הודעה "אדוני נ'לא מסוגלת יותר!!! אני כל כך קרובה להתפוצץ! כוס אמק זה לא הוגן!!" בשעה 15:15 התקבלה הודעה נוספת "הצלחתי! זה היה כל כך קשה! כשהגיע הדקה ה 7 לאוננות מצד אחד ידעתי שאם אני ממשיכה אני גומרת ללא שליטה ומצד שני לא הצלחתי לנתק את היד מהכוס! לעצור את האורגזמה הזו ספציפית הייתה המשימה הכי קשה שקיבלתי עד היום אדוני!", בשעה 15:55 הגיעה עוד הודעה ממנה "אדוני אני מוחה בתוקף! זה לא הוגן, בשעה 15 איחרתי ולכן אוננת עד 15:15, זה אומר שהיה לי הרבה פחות זמן מנוחה ותייכף אני צריכה להתחיל שוב לאונן ועדיין לא נרגעתי מהאוננות הקודמת! התחתונים שלי ספוגים ואני לא מפסיקה לחשוב עליך, מביטה כל דקה על השעון שמצד אחד עף משעה לשעה כאילו זה דקות ומצד שני יש לי עוד יותר מ 24 שעות עד שאני אראה אותך! אי אפשר להמשיך ככה!" ולאחר מכן הגיעה עוד הודעה "סיימתי לאונן את שעה 16:00 ועמדתי בזמנים, כדי להקל על עצמי בחרתי שלא לראות שוב את התמונות או את השיחת וידאו שלנו, אני מרגישה שאנ על סף התפוצצות" וכמובן ב 17:00 היא עידכנה אותי שוב.

כשהסתיימה הפגישה הארוכה וחזרתי לחדר כבר היה כמעט 18:00, ניגשתי לענות לשובל על רצף ההודעות שלה אבל היא הקדימה אותי "אדוני! יש פקקים מטורפים! אני לא מספיקה להגיע הביתה לאוננות של 18! מה עושים?!" היא הייתה בטוחה שאני אוותר לה אבל היא הופתעה כשקיבלה את ההודעה חזרה "את לבד באוטו ויש פקק, את לא באמת צריכה שירותים או חדר כדי לאונן, זה בסה"כ 5 דקות, תכניסי יד ותאונני את עצמך בדרך!", צלצול הטלפון לא איחר להגיע "אתה לא רציני" היא פתחה את השיחה ואני לא נתתי לה אופציה לשכוח את המקום שלה "קודם כל - את קצת מתבלבלת ושוכחת עם מי את מדברת ובאיזה טונים את מדברת, אז תחזרי למציאות שלך ותנסי לנסח את תחילת השיחה מההתחלה", יכולתי לשמוע את התסכול שלה מבעד לדיבורית באוטו, שמעתי גם שהיא מנסה לנשום כדי להרגע כשהשעון כבר הראה 17:56, שובל ניסתה שוב "אדוני היקר, אני מבקשת שלא תדרוש ממני לאונן את עצמי באוטו כשאני בדרכי הביתה, זה מביך יש המון אנשים סביבי" ולתגובה שלי היא לא ציפתה "את ילדה גדולה ובוגרת, את מבינה שלכל מעשה יהיו השלכות, אני בוודאי לא מכריח אותך לאונן אבל אני כן מזכיר לך את ההוראות שקיבלת ואת החוקים של המשימה", הבטתי בשעון 17:59, השתיקה של שובל הייתה ברורה - היא לא עונה מתסכול אבל היא מאוננת את עצמה, התחלתי לגנוח לה בשיחה, נאנחתי, אמרתי לה כמה אני מתגעגע לכוס הרטוב שלה, תיארתי לה לפרטי פרטים שאם הייתי לידה עכשיו היינו עוצרים את הרכב בחניון נטוש הייתי מפשיט אותה ברכב וחודר אליה הכי עמוק שאפשר, הגניחות ששובל פיזרה ברכב שלה נשמעו היטב ואני מקווה בשבילה שכל החלונות ברכב היו סגורים אחרת בוודאות אנשים שומעים אותה בחוץ, 18:05 ושוב חוזר הניגון "עבר הזמן, המשך נסיעה טובה הביתה" אמרתי וניתקתי בלי לחכות לתשובה, במחשבה נוספת החלטתי לאתגר אותה עוד יותר ושלחתי את ההודעה הבאה "חשבתי על זה שרצף השעות האחרונות קצת הקשה עלייך, אני מוכן להתחשב בך אבל אתצטרכי לתת משהו חזרה, האם את מוכנה לוותר לעצמך על האוננות של שעה 19:00 בתמורה למשהו שתצטרכי לעשות מבלי שאת יודעת מה הוא? אני יודע שאת חרמנית וכל נגיעה בכוס קשה לך, אני משאיר לך פה אופציה לדלג, יש לך עד 18:58 לענות לי, קחי את הזמן ותחשבי על זה".

בשעה 18:55 קיבלתי ממנה תמונה כשהיא בחדר שלה ללא מכנס, המצלמה נמצאת בין הרגליים שלה בזמן שהיא יושבת ישיבה מזרחית, התחתונים שלה נראים כאילו היא נכנסה איתם להתקלח וכתבה לי "אני לא יודעת מה יקרה אח"כ אבל אני מבקשת לממש את האופציה לדלג על האוננות של 19 ברשותך אדוני", ידעתי שהיא תיפול למלכודת הזו ועניתי "מאושר לך, תורידי את התחתונים ותכנסי להתקלח מקלחת, בשעה 19:55 תתקשרי אליי בשיחת וידאו ותבקשי פרטים על המשימה שלך", בזמן הזה אני התפנתי למקלחת משל עצמי תוך כדי הקפדה על זמנים, בסיום המקלחת לבשתי גופיה שחורה שמבליטה את גופי, בוקסר לבן והתיישבתי בכורסא במרפסת, השיחה לא איחרה ופתחתי את השיחה ב "הציגי את עצמך בפניי, מקמי את המצלמה ותעמדי מולה" שובל העמידה את הפלאפון כשהוא נשען על משהו והתרחקה מעט כדי להציג את כל גופה, לבושה רק בתחתונים הספוגים וגופיה לבנה, "תעשי סיבוב, אני רוצה לראות את התחת שלך" צוויתי ושובל הסתובבה מבלי לומר מילה, המשכתי לחלק לה הוראות ברצף "קחי את הכיסא ותניחי אותו כשהמשענת לכיוון המצלמה, תביאי את הויברטור שלך ותניחי אותו על הכיסא, תורידי את התחתונים ושימי אותו בתוך הפה כשהם מגולגלים בצורה כזו שהחלק הפנימי של התחתון נוגע לך בלשון באופן קבוע", שובל הבינה מטון הדיבור וחילוק ההוראות שאין טעם לנסות להתנגד ופשוט ביצעה את ההוראות שקיבלה, בשעה 20:00 הורתי לה לשבת על הכיסא עם הפנים למצלמה, למקם את הדגדגן שלה שיגע בדיוק בויברטור ולהשען עם הידיים על משענת הכיסא, הכל קרה באופן אוטומטי, היה מורגש שהיא מתרגשת ומצפה לזה מאוד, הייתה לי תחושה שהיא חשבה שהפעם לשם שינוי היא תגמור, "1 מתוך 7 צוויתי" עליה והיא מיד הפעילה את הויברטור שבהתחלה עשה נעים, בזמן הזה עברתי למצלמה אחורית ונתתי לה לראות את הזיקפה מבעד לבוקסר הלבן, מלטף את הזין הזקור שלי, שורט אותו קלות, שמתי את שובל מתחילה להאנח למראה התמונות והרטט בדגדגן, "הדרך עוד ארוכה בשבילה" חשבתי לעצמי וצוויתי "3" דילגתי על 2, מביט על השעון 20:03, מחזיר את המצלמה הקדמית ונותן לה להביט לי בעיניים "טעימים לך התחתונים שספוגים במיצים שאני מוציא ממך כבר יום וחצי?" שובל החלה לנוע על הכיסא בחוסר רוגע והנהנה עם ראשה לחיוב, המשכתי להקשות עליה "ואיך מרגיש לך הויברטור בדגדגן אחרי כמה ימים שהוא לא התקרב לשם?" שובל עצמה את העיניים, מנסה להתנתק מהמילים שלי וגם ככה היא לא בדיוק יכולה לענות כשהפה שלה מלא בתחתונים הספוגים שלה, הבטתי בשעון 20:05, ציינתי בפניה את זה וראיתי שהיא באה לקום מהויברטור, "שבי!" צרחתי עליה "מה חשבת? שאני אתן לך לדלג על אוננות אחת וזה יעבור ככה? את תחזירי לי עכשיו 12 דק' על הויברטור כשהתחתונים שלך בפה!", ראיתי את העיניים שלה נפערות בבהלה וצוויתי "5" היא שלחה יד והאיצה את הויברטור למהירות כמעט מקסימלית, מתחילה להניע את האגן שלה על הויברטור והגניחות שלה נשמעות היטב, העיניים שלה חצי נעצמות חצי נפערות, "אין לך עוד הרבה, כבר 20:08, בואי נעלה לרמה 6" אני מאיץ בה ויודע שהיא מאוד על הסף אבל אני לא מתכוון להקל עליה, רעש הויברטור נשמע היטב דרך המצלמה וככה יכולתי לדעת שהרטט מתגבר לפי ההוראות שלי, שובל החלה ממש לרכב על הויברטור שמונח על הכיסא, מתענגת מכל שניה של מגע בין החבר הרוטט לדגדגן הנפוח והרטוב שלה, היא ממש נאחזת במשענת הכיסא מנסה בכח להחזיק את עצמה עד שצעקתי "20:11, קומי מיד!" שובל זינקה מהכיסא, באופן אינסטנקטיבי היא שלחה יד לכוס שלה והצמידה את היריכיים, לא אהבתי את המעשה ונזפתי בה "תפשקי רגליים, ידיים מאחורי הגב" וזה קרה בין רגע, הבטתי בה עומדת בתנוחה שקבעתי, תחתונים ספוגים בפה שלה, הכוס שלה בוער ועל סף התפוצצות ודמעות קלות בעיניים שלה, "תנשמי עמוק זונזונת, תתקשרי אליי כשאת רגועה ובמיטה" אמרתי וניתקתי את השיחה, לאחר מכן הייתה לנו שיחה ארוכה וטובה, שובל סיפרה לי על הקושי שלה במשימה הזו, היא סיפרה לי כמה היא שמחה שגם כשאני רחוק אני לא עוצר את התהליך שהתחלנו ואני בתגובה אמרתי שזכיתי להכיר צד שלא הכרתי בה ושאני שמח שהיא איפשרה לי להכיר אותו, זה היה הרגע שלה להתחנף והיא שאלה "אדוני, יש מצב ש..." קטעתי אותה עוד לפני שסיימה את המשפט ושאלתי "את רוצה מחר ב 6:00 לשבת על הויברטור במשך 40 דק'?" היא צחקה למשך כמה דקות רצופות אבל הבינה שאין סיכוי שהיא לוקחת את הצ'אנס הזה ושהיא תדאג לאונן כל שעה עגולה עד חצות.

חברים חג שמח וכמעט שבת שלום, נראה שפחות התחברתם לסיפור הזה מאשר לסיפורים אחרים, יש טעם להמשיך לכתוב ולפרסם לכם את פרק 5?