העבד פול(נשלט){לא משוייך}
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
בנוגע לבלוג
מה מעודד אתכם להשקיע, לכתוב ולשתף בבלוג שלכם?
אישית, תמיד חשבתי שזה דבר חיובי לכתוב בבלוג (ויש פה לא מעט בלוגים של אלילות ומלכות שפשוט מרתקים), אך עם זאת לרוב יש לי הרגשה שמעטים מאוד הן אלה שנכנסות ונכנסים אליו. הייתם בכל זאת ממשיכים לכתוב בבלוג שלכם? השאלה מופנית לנשים וזכרים כאחד. |
|
|
StreetCat(שולטת)
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
אני כותבת עבורי, לא עבור אחרות שיקראו אבל גם כן עבורן.
הכתיבה משחררת בי משהו, ועצם העבודה שזה חשוף ופתוח לאחרות - נותנת שחרור מסוים נוסף. כיוון שאני (כמעט) לא מעלה תמונות של עצמי - מראש מעטים הם אלו הקוראות אותי וזה נהדר בעיני, כך אני יודעת שמי שבאמת קוראת ומגיבה - זה כי מה שכתבתי נגע בה בצורה כזו או אחרת. ולא רק כי התחרמנה מהתמונה שהעליתי. |
|
|
סגולה נסתרת(נשלטת)
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
מאז שידעתי לכתוב אהבתי לכתוב והיו לי יומני כתיבה. היו כמה שנים בחיי שהיה לי מחסום כתיבה ולא הייתי מסוגלת לגעת במחברות ועטים. אבל כשנרשמתי לכאן משהו השתחרר וזה הרגיש ממש טבעי לחזור לכתוב ועשה לי טוב נפשית. אפילו עזר לי להתרפא.
ברור שהתגובות והלייקים עושים את שלהם, תמיד מחמם את הלב לדעת שהצלחתי לגעת באנשים דרך הכתיבה והחוויות שלי ושהם הזדהו עם הכתוב ושאני לא "לבד". וכן, יש פה גם קצת סוג של "אישור" מהסביבה, שמודה, יש ימים שאני די זקוקה לו ובא לי קצת יחס ותשומת לב. יש גם ימים שהמחסום חוזר ולא בא לי לכתוב כלום. אני כותבת רק כשמרגישה צורך ולא כי "צריך לתחזק בלוג". וקודם כל ומעל הכל כותבת בשביל עצמי ובשביל לפרוק ולשחרר. אוהבת גם לקרוא אחר כך ולראות את התהליך שעברתי ולהיזכר בכל מיני רגעים. הלייקים והתגובות הם בונוס נחמד אבל ממש לא חשובים ולא משנים. לי לפחות. אני אישית הייתי ממשיכה לכתוב בבלוג גם אם לא היו לי לייקים בכלל ולא היו אוהבים את הבלוג שלי, כי אני אוהבת לכתוב וזה עוזר לי להבין את עצמי יותר. הייתי מציעה לך להתחיל לכתוב ולראות איך מרגיש לך, ולכתוב קודם כל בשביל עצמך ולא כדי שיכנסו. קשה להתמיד במשהו כשלא אוהבים אותו. סליחה על החפירה. יש נושאים שגורמים לי להיסחף 
|
|
|
--Nir--
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
רוב החיים התביישתי בתשוקות האלה שלי והסתרתי אותן. אני עדיין לא יכול לחשוף אותן בפני הרוב המוחלט של האנשים שקרובים אלי.
יש משהו משחרר בלכתוב את זה בגלוי פתאום, גם אם באנונימיות(חלקית, כי כבר מכירים אותי פה כמה בשם ובפנים), יש משהו מדהים בלדעת שיש אנשים אמיתיים שמזדהים עם זה, ונשים אמיתיות שמתחברות לזה מהצד ההפוך. זה כאילו הכנסתי חמצן וחיים לכל מיני מגירות סגורות בתודעה, וכל הניעור הזה בשנה הזו גרם לי להפתח ולהמשך לדברים חדשים שלא חשבתי לפני כן שיהיו הקטע שלי אי פעם. |
|
|
ScatNerd
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
אני בחודשים הראשונים שלי כאן לא כתבתי כלום בבלוג וגם לא תכננתי. אני לא יודע ולא אוהב לכתוב וגם לא לקרוא דברים שאחרים כותבים. האמת שזה ממש לא מעניין אותי. כתיבה לא מושכת אותי בשום צורה ואני גם לא מחפש לקבל אהדה של אנשים אחרים. הסיבה היחידה שהחלטתי להעלות דברים בבלוג זה כדי להכיר אנשים (ובעיקר נשים) בראש שלי. מסתבר שזו הדרך הכי יעילה (וככל הנראה היחידה) למשוך תשומת לב.
אני בחיים לא עושה דברים שאני לא מוצא בהם עניין בגלל שככה מכתיבים לי, אבל יש מקרים יוצאי דופן שזה יכול לשרת את המטרות שלי בצורה עקיפה ואז אני חורג ממנהגי. |
|
|
אלמנה שחורה מאוד(שולטת)
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת
יש כאלה שיודעים לצייר עם מכחול אני יודעת לצייר עם מילים המון זמן חיפשתי פלטפורמה שתתן לי מענה ושאוכל לכתוב אותי איך שאני רוצה ויודעת הצורך הזה לכתוב, לשתף, להביע את עצמי להעלות רעיון כזה או אחר ולעיתים לעזור ולשמש השראה ללא מעט אנשים . גם אם איש לא היה נכנס לבלוג שלי, עדין הייתי ממשיכה לכתוב וליצור כי ברגע שאפסיק לעשות זאת כנראה שמשהו אצלי כבר מת וכל עוד אני חיה ונושמת אני כותבת ויוצרת. יוצרת חוויות, רעיונות, אתגרים, חברויות ויוצרת את עצמי מבעד למילים. |
|
|
|
Boy Toy
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
כשרק נרשמתי לאתר הייתי עושה מה שרוב הגברים עושים ופניתי בערך לכל אישה באתר בתקווה שמשהו יתפוס.
שיטת העתק הדבק הידועה לשמצה. אחרי זמן מה של חוסר הצלחה, עשיתי חושבים והחלטתי לנסות דרך אחרת: לפתוח בלוג ולכתוב בו על פנטזיות שלי שבהמשך הפכו לחוויות במציאות. ודי מהר לא רק שענו על ההודעות שלי, אלא גם קיבלתי פניות יזומות מנשים שהתחברו לדברים שכתבתי בבלוג. זה היה בוסט מטורף לאגו. הרעיון שלי הצליח קצת יותר מדי והתחיל להשתלט לי על החיים ברמה לא בריאה בעליל, ולכן עם השנים הורדתי הילוך משמעותית בבלוג. ובמאמר מוסגר, סתם שתדע: גם כשנראה שאין הרבה לייקים ותגובות בפוסטים עצמם, רוב האקשן מתרחש מאחורי הקלעים באדומות או סגולות מכאלה שבכלל לא השאירו עקבות גלויים בבלוג. וגם אם בתקופה מסוימת אתה מרגיש שאין כל כך תנועה בבלוג שלך, עדיין זה ממש נחמד לקרוא דברים שכתבת כמה שנים אחרי ולהיזכר ברגעים ההם, ובנוסף אם פתאום יש מישהי חדשה שפתאום נחשפת אליך, היא יכולה לראות מה שכתבת גם לפני כמה שנים ודווקא על אותו פוסט מפעם להיתפס עליך, מאותה תקופה שהרגשת שלא כל כך נכנסים לבלוג שלך. אז בשורה התחתונה, אני בהחלט ממליץ לכתוב בלוג אם המטרה שלך היא להכיר שולטת. |
|
|
Menta(שולטת)
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
אין לי הרבה מה להוסיף.
1. הכתיבה היא פורקן, עיבוד, עוזרת לי לחדד לעצמי דברים. 2. הפידבק. לייקים, תגובות, הודעות. גם מחמיא ומחזק, וגם מאיר לי בליינד ספוטס. 3. הבלוג תורם בהכרויות. הוא גם מניב פניות של אנשים שרוצים להכיר אותי, וגם מאפשר לי לבדוק התאמה מולם. אני מבקשת שיקראו פוסטים ספציפיים שמתארים את סגנון השליטה שלי ויראו אם הם מתחברים. 4. ואחרון חביב, אני אוהבת לכתוב ונהנית מזה. מילים הן הנשלט האידיאלי. מתמסרות, מתעצבות לפי רצוני, והסינרגיה שנוצרת מופלאה. |
|
|
Reina N(שולטת)
|
לפני שנתיים •
7 באוג׳ 2022
כתיבת בלוג היא בעיקר עבורך,
סוג של יומן מסע שבו אתה יכול לשתף חוויות, תהיות, רגשות וכו׳.. זה לא עבור אנשים רק עבור עצמך, כמובן שיש גם את הפלוס הרציני שכאשר תכיר את המיועדת היא תוכל אם תרצה לקרוא אותך. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני שנתיים •
8 באוג׳ 2022
כשרק נכנסתי לכלוב התחלתי לכתוב בלוג סתם כדי להעשיר את הפרופיל, שיהיה אפשר לקבל קצת רושם ראשוני על מי אני בכלל.
עברו כמה שנים והתרגלתי, נקשרתי לבלוג ולמגיבים וזה הפך למקום שלי לכתוב, גם דברים שלא בהכרח רלוונטים לפרופיל הכלובי שלי. כבר לא כותבת כדי להציג את עצמי אלא יותר כדי לפרוק מהלב ולקבל פידבק מאנשים אינטליגנטיים. אם אתה בעניין של היכרויות פה אז כדאי לכתוב משהו, לדעתי. אנחנו לא כותבים בפרופיל הרבה פרטים מזהים, והבלוג או התגובות בפורומים הם הצצה לנפשך 🙂 |
|
|