זברה שחורה
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
morningdew כתב/ה: WitchFuneral כתב/ה: מה? אתה יכול להסביר? ולא נראה לך שפשוט סביר יותר להניח שמדובר ברצון של המוח למנה חדשה של דופמין? זה מה שקורה ברוב המקרים להערכתי. כשהופכים משהו למירוץ ריגושים אז יכול להיות שכל מה שיישאר זה מנת דופמין. אבל אם עובדים על מודעות מלאה, על להיות שם, ברגע, בקשב מלא, החוויה היא אחרת. תחשוב ליטוף כשהמלטפ/ת והמלוטפ/ת בקשב מלא, לעומת מצב של קשב חלקי עד חוסר תשומת-לב למה שקורה. זה ספקטרום. והקשב, ככל שהוא גבוה יותר, לא רק משפר את החוויה. הוא מתמיר אותה למשהו אחר. מדהים!! כתבתי כמוך.. שלחתי ורק עכשיו קראתי את התגובה שלך. איזה כייף לקרוא!! |
|
|
WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
זברה שחורה כתב/ה: כי המוח מתרגל לריגוש.
ריגוש הוא הבטחה ש*****************ברגע הבא***************** אתה תהיה מאושר. ברגע הבא. תמיד ברגע הבא. תחשוב על אנשים שלוקחים אמפטמינים וממריצים או מבצעים כל פעולה שמבטיחה אושר. (הימורים, פחמימות מעובדות, גוף עירום מצולם) מתי שהוא אחרי עשיה של שוב ושוב את אותו דבר שמבטיח לאושר, המוח "מתרגל", כלומר המוח מגיע לנקודה שבה ההבטחה לאושר לא עובדת - והוא מחפש משהו אחר. כאן נכנס הגדלת המינון. הבטחה חדשה. ברגע שמיניות עובדת על קטע של הבטחה לאושר, קשה עד בלתי אפשרי להתמסר ולחוות את החוויה המאושרת כמו שהיא, כי זה תמיד הרגע הבא, זה אף פעם לא הרגע הזה. (הרבה דופמין ופחות ופחות אוקסיטוצין) את האושר של המיניות עצמה חווים רק דרך הגוף וחיבור לתחושות של הגוף. התמסרות לתחושות של הגוף. וגם בדסמ דרך הגוף. כדי להתמסר לתחושות של הגוף צריך לצאת מחדר המיטות ולהכנס לחדרים של הלב שלנו ולהתחבר לתחושות ורגשות שהדחקנו ושהתנגדנו להם. כי ככל שאדם מחובר לגוף, הוא חווה מיניות מאושרת שמחה ועמוקה כמו שהיא. אתה יכול להסביר לי במה מדובר? כאילו, נכון, דופמין עובד על הבטחה. אתה מציע חלופה - "חבר'ה, תשתמשו באוקסיטוצין יותר ובדופמין פחות", איך בדיוק? לטענתך "צריך להתמקד ברגע הזה" (תקן אותי אם אני טועה) - אז בגדול הבנתי הכול חוץ מהסוף. מה זאת אומרת "להתמקד ברגע ולא בהבטחה"? במילים אחרות - איך אתה פרקטית משחרר יותר אוקסיטוצין בשטח? אשמח לתשובה. |
|
|
|
WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
אגב, זה גם אומר שבבדס"מ קל מאוד ליפול. סקס ונילי עם בת זוג אחת קל מאוד למצות אם אתה מונוגמי שרודף בעיקר אחרי שחרור דופמין, במודע / לא במודע. בבדס"מ תמיד תוכל למצוא את הריגוש הבא ולשרוף עוד קולטנים, מה שהוא מפחיד בפני עצמו ורק מצביע על האחריות האדירה שלך כלפי עצמך ואל הפרטנרית שלך. אף פעם לא הבנתי אנשים שמתפרעים ומשחררים את כל הפאקינג דופמין שלהם, אחלה מתכון לדיכאון, לפחות ממה שאני יודע על עצמי כמכור לפורנו לשעבר, שפועל בצורה די דומה להתמכרות לסקס.
|
|
|
ScatNerd
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
אולי צריך קצת יותר למתוח, בסוף נראה לי מגיעים לרמה כזו של קיצוניות שזה מספק. אני כבר 18 שנה לא מתגרה בכלל מלראות בחורה ערומה, גם אם תהיה הכי מדהימה בעולם. הדרך היחידה שלי לגירוי מיני זה אם היא תעשה את הצרכים שלה בפה שלי. במקרה שלי ספציפי אני התחלתי ישר מזה ולא עברתי שלבים בדרך.
וכמו שנאמר כאן אפשר לקחת את אותו האקט ו"לתבל" אותו כל פעם קצת אחרת שיהיה מעניין, למשל אצלי זה אומר להתנסות עם מישהי אחרת כל פעם ואז זה מעניין כי כל אחת משפילה בדרך שלה, מתנהגת בצורה אחרת וגם יש גיוון בטעמים 
אבל לא מרגיש צורך "לשדרג" באופן כללי. |
|
|
|
זברה שחורה
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
WitchFuneral כתב/ה: זברה שחורה כתב/ה: כי המוח מתרגל לריגוש.
ריגוש הוא הבטחה ש*****************ברגע הבא***************** אתה תהיה מאושר. ברגע הבא. תמיד ברגע הבא. תחשוב על אנשים שלוקחים אמפטמינים וממריצים או מבצעים כל פעולה שמבטיחה אושר. (הימורים, פחמימות מעובדות, גוף עירום מצולם) מתי שהוא אחרי עשיה של שוב ושוב את אותו דבר שמבטיח לאושר, המוח "מתרגל", כלומר המוח מגיע לנקודה שבה ההבטחה לאושר לא עובדת - והוא מחפש משהו אחר. כאן נכנס הגדלת המינון. הבטחה חדשה. ברגע שמיניות עובדת על קטע של הבטחה לאושר, קשה עד בלתי אפשרי להתמסר ולחוות את החוויה המאושרת כמו שהיא, כי זה תמיד הרגע הבא, זה אף פעם לא הרגע הזה. (הרבה דופמין ופחות ופחות אוקסיטוצין) את האושר של המיניות עצמה חווים רק דרך הגוף וחיבור לתחושות של הגוף. התמסרות לתחושות של הגוף. וגם בדסמ דרך הגוף. כדי להתמסר לתחושות של הגוף צריך לצאת מחדר המיטות ולהכנס לחדרים של הלב שלנו ולהתחבר לתחושות ורגשות שהדחקנו ושהתנגדנו להם. כי ככל שאדם מחובר לגוף, הוא חווה מיניות מאושרת שמחה ועמוקה כמו שהיא. אתה יכול להסביר לי במה מדובר? כאילו, נכון, דופמין עובד על הבטחה. אתה מציע חלופה - "חבר'ה, תשתמשו באוקסיטוצין יותר ובדופמין פחות", איך בדיוק? לטענתך "צריך להתמקד ברגע הזה" (תקן אותי אם אני טועה) - אז בגדול הבנתי הכול חוץ מהסוף. מה זאת אומרת "להתמקד ברגע ולא בהבטחה"? במילים אחרות - איך אתה פרקטית משחרר יותר אוקסיטוצין בשטח? אשמח לתשובה. מה שהתכוונתי בסוף הוא מאוד טריקי כי הוא יוצא מחדר המיטות כבר. הרעיון הוא שמאוד מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי להשתנות בחדר המיטות, כשמסתכלים על זה ממקום של "משהו נקודתי בחיים שאני רוצה בו שיפור". מין איזו קטגוריה בחיים ביחד עם כסף השכלה וחברים.. קטגוריה של מיניות. כשמסתכלים על מיניות כקטגוריה ועל חדר מיטות כמקום בפני עצמו אז חושבים שאפשר להשתנות בחדר המיטות. הרעיון הוא שאין באמת חדר מיטות. חדר מיטות הוא הרבה מעבר לקטגוריה מובחנת ומובדלת שאנחנו עושים בתוכינו, חדר מיטות הוא שיקוף של כל המערכת שלנו. של מי שאנו. אתה מתמסר בחדר המיטות לגוף שלך? לעצמך? כמות ההתמסרות לגוף היא בסך הכל שיקוף לכמה אתה מתמסר בחיים לרגשות שלך ולגוף. לתפיסתי ומניסיוני אי אפשר "לעבוד על המיניות" או לחוות את חווית הרגע הזה במיניות בלי להחשף לעצמינו, לרגשות שלנו ולגוף שלנו. תחשוב על זה שמיניות זה רק מילה. מילה שחותכת את הפין שלך מהגוף והופכת אותך לחצוי. יש אותך ויש את ה"מיניות"-פין- שלך. בפועל אתה המיניות שלך. המיניות היא אתה. כלומר ככל שאתה אתה, זה מתבטא במיניות. מניסיון שלי וניסיון של אנשים קרובים אלי, ככל שאתה יותר מתמסר לגוף, וחווה את הרגשות שלו עד הסוף, רגשות מודחקים, אתה משתנה בצורה מדהימה במיניות. הביטוי של זה בפועל זה שחווים התמסרות. גם אם אתה שולט, אתה מתמסר ונכנע לגוף שלך שהוא רוצה להיות נוכח בתוך מישהי, להרגיש אהוב בתוך מישהי, נכנע למקום של ההנאה והנוכחות מתוך הגוף. זה צורה אחרת של מיניות. הדרך לזה כמו שאמרתי היא ככל שאתה הגוף. ככה אתה חווה את הגוף. הגוף זה הרגע הזה. איך להיות הגוף? זה פשוט לחוות את כל העצב מהעבר שאנחנו מדחיקים. מפחדים לאבד את הזהות שלנו. למות. כשאנחנו נפגשים עם כל מה שעולה בגוף עד לרמה שאנחנו לא מתנגדים לתחושות שעוברות לנו בגוף - יש זרימה וכניעה עמוקה וחוויה עמוקה של הגוף ומהגוף. יש סיבה למה יש מיניות מבוססת הבטחה לרגע הבא. הסיבה לזה היא כי אנשים לא רוצים לחוות עצב יאוש ופחד, אז הם הולכים להבטחה לאושר. זה יותר קל ומהיר, פחות יציב, ופחות מספק. אין נכון ולא נכון זה פשוט תהליך שמי שרוצה ונכון לו עובר ממקום של הבטחה לאושר למקום של להיות האושר. |
|
|
|
WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
זברה שחורה כתב/ה: WitchFuneral כתב/ה: זברה שחורה כתב/ה: כי המוח מתרגל לריגוש.
ריגוש הוא הבטחה ש*****************ברגע הבא***************** אתה תהיה מאושר. ברגע הבא. תמיד ברגע הבא. תחשוב על אנשים שלוקחים אמפטמינים וממריצים או מבצעים כל פעולה שמבטיחה אושר. (הימורים, פחמימות מעובדות, גוף עירום מצולם) מתי שהוא אחרי עשיה של שוב ושוב את אותו דבר שמבטיח לאושר, המוח "מתרגל", כלומר המוח מגיע לנקודה שבה ההבטחה לאושר לא עובדת - והוא מחפש משהו אחר. כאן נכנס הגדלת המינון. הבטחה חדשה. ברגע שמיניות עובדת על קטע של הבטחה לאושר, קשה עד בלתי אפשרי להתמסר ולחוות את החוויה המאושרת כמו שהיא, כי זה תמיד הרגע הבא, זה אף פעם לא הרגע הזה. (הרבה דופמין ופחות ופחות אוקסיטוצין) את האושר של המיניות עצמה חווים רק דרך הגוף וחיבור לתחושות של הגוף. התמסרות לתחושות של הגוף. וגם בדסמ דרך הגוף. כדי להתמסר לתחושות של הגוף צריך לצאת מחדר המיטות ולהכנס לחדרים של הלב שלנו ולהתחבר לתחושות ורגשות שהדחקנו ושהתנגדנו להם. כי ככל שאדם מחובר לגוף, הוא חווה מיניות מאושרת שמחה ועמוקה כמו שהיא. אתה יכול להסביר לי במה מדובר? כאילו, נכון, דופמין עובד על הבטחה. אתה מציע חלופה - "חבר'ה, תשתמשו באוקסיטוצין יותר ובדופמין פחות", איך בדיוק? לטענתך "צריך להתמקד ברגע הזה" (תקן אותי אם אני טועה) - אז בגדול הבנתי הכול חוץ מהסוף. מה זאת אומרת "להתמקד ברגע ולא בהבטחה"? במילים אחרות - איך אתה פרקטית משחרר יותר אוקסיטוצין בשטח? אשמח לתשובה. מה שהתכוונתי בסוף הוא מאוד טריקי כי הוא יוצא מחדר המיטות כבר. הרעיון הוא שמאוד מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי להשתנות בחדר המיטות, כשמסתכלים על זה ממקום של "משהו נקודתי בחיים שאני רוצה בו שיפור". מין איזו קטגוריה בחיים ביחד עם כסף השכלה וחברים.. קטגוריה של מיניות. כשמסתכלים על מיניות כקטגוריה ועל חדר מיטות כמקום בפני עצמו אז חושבים שאפשר להשתנות בחדר המיטות. הרעיון הוא שאין באמת חדר מיטות. חדר מיטות הוא הרבה מעבר לקטגוריה מובחנת ומובדלת שאנחנו עושים בתוכינו, חדר מיטות הוא שיקוף של כל המערכת שלנו. של מי שאנו. אתה מתמסר בחדר המיטות לגוף שלך? לעצמך? כמות ההתמסרות לגוף היא בסך הכל שיקוף לכמה אתה מתמסר בחיים לרגשות שלך ולגוף. לתפיסתי ומניסיוני אי אפשר "לעבוד על המיניות" או לחוות את חווית הרגע הזה במיניות בלי להחשף לעצמינו, לרגשות שלנו ולגוף שלנו. תחשוב על זה שמיניות זה רק מילה. מילה שחותכת את הפין שלך מהגוף והופכת אותך לחצוי. יש אותך ויש את ה"מיניות"-פין- שלך. בפועל אתה המיניות שלך. המיניות היא אתה. כלומר ככל שאתה אתה, זה מתבטא במיניות. מניסיון שלי וניסיון של אנשים קרובים אלי, ככל שאתה יותר מתמסר לגוף, וחווה את הרגשות שלו עד הסוף, רגשות מודחקים, אתה משתנה בצורה מדהימה במיניות. הביטוי של זה בפועל זה שחווים התמסרות. גם אם אתה שולט, אתה מתמסר ונכנע לגוף שלך שהוא רוצה להיות נוכח בתוך מישהי, להרגיש אהוב בתוך מישהי, נכנע למקום של ההנאה והנוכחות מתוך הגוף. זה צורה אחרת של מיניות. הדרך לזה כמו שאמרתי היא ככל שאתה הגוף. ככה אתה חווה את הגוף. הגוף זה הרגע הזה. איך להיות הגוף? זה פשוט לחוות את כל העצב מהעבר שאנחנו מדחיקים. מפחדים לאבד את הזהות שלנו. למות. כשאנחנו נפגשים עם כל מה שעולה בגוף עד לרמה שאנחנו לא מתנגדים לתחושות שעוברות לנו בגוף - יש זרימה וכניעה עמוקה וחוויה עמוקה של הגוף ומהגוף. יש סיבה למה יש מיניות מבוססת הבטחה לרגע הבא. הסיבה לזה היא כי אנשים לא רוצים לחוות עצב יאוש ופחד, אז הם הולכים להבטחה לאושר. זה יותר קל ומהיר, פחות יציב, ופחות מספק. אין נכון ולא נכון זה פשוט תהליך שמי שרוצה ונכון לו עובר ממקום של הבטחה לאושר למקום של להיות האושר. נשמע כמו פילוסופיה בודהיסטית. ולרצות פצצת דופמין זה לא רגש? אם אתה מאפשר לעצמך להרגיש סימן שאתה מתמסר לרגש, כי אובייקטיבית אין לנו שום סיבה להרגיש דברים, אנחנו פשוט בנויים בצורה כזאת שרודפת אחרי רגשות חיוביים, ולפעמים גם רגשות שליליים, למרות שברגשות שליליים אין רצון, לפחות לא רצון עכשווי. |
|
|
morningdew(שולט)
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
WitchFuneral כתב/ה: נשמע כמו פילוסופיה בודהיסטית. ולרצות פצצת דופמין זה לא רגש? אם אתה מאפשר לעצמך להרגיש סימן שאתה מתמסר לרגש, כי אובייקטיבית אין לנו שום סיבה להרגיש דברים, אנחנו פשוט בנויים בצורה כזאת שרודפת אחרי רגשות חיוביים, ולפעמים גם רגשות שליליים, למרות שברגשות שליליים אין רצון, לפחות לא רצון עכשווי. בודהיזם זה לא רק פילוסופיה (ולא רק דת). בצד הפרקטי של הדיון הזה - זו מסורת של כאלפיים שנה של עבודה תודעתית. יש פער עצום בין להרגיש לבין להתמסר לרגש. היסחפות אחרי רגש מסויים היא לא הכרחית. אבל זה מצריך עבודה עצמית. מבחינה כימית דופמין איננו לבד. ולא חייבים לבנות התנהלות רק סביבו. רצוי שלא. הכימיה שלנו קצת יותר מורכבת מזה. אבל נדרשת עבודה עצמית. |
|
|
|
WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
morningdew כתב/ה: WitchFuneral כתב/ה: נשמע כמו פילוסופיה בודהיסטית. ולרצות פצצת דופמין זה לא רגש? אם אתה מאפשר לעצמך להרגיש סימן שאתה מתמסר לרגש, כי אובייקטיבית אין לנו שום סיבה להרגיש דברים, אנחנו פשוט בנויים בצורה כזאת שרודפת אחרי רגשות חיוביים, ולפעמים גם רגשות שליליים, למרות שברגשות שליליים אין רצון, לפחות לא רצון עכשווי. בודהיזם זה לא רק פילוסופיה (ולא רק דת). בצד הפרקטי של הדיון הזה - זו מסורת של כאלפיים שנה של עבודה תודעתית. יש פער עצום בין להרגיש לבין להתמסר לרגש. היסחפות אחרי רגש מסויים היא לא הכרחית. אבל זה מצריך עבודה עצמית. מבחינה כימית דופמין איננו לבד. ולא חייבים לבנות התנהלות רק סביבו. רצוי שלא. הכימיה שלנו קצת יותר מורכבת מזה. אבל נדרשת עבודה עצמית. דופמין גורם לך לפתח אדישות כלפי מלא דברים ונוטה להפוך את המוח שלך למפעל כימי רעיל, התנהלות זהירה איתו עוזרת לך מבחינה כימית עם עוד הרבה מאוד דברים, כמו היכולת לחוות אהבה. שימוש מופרז בדופמין עלול להפוך את בת הזוג שלך לאובייקט שאתה משתמש בו כדי לשחרר דופמין למשל. אני לא מבין במה מדובר כשאתם אומרים שצריך להתמסר אל הרגש, לרצות לחוות אורגזמה מפוצצת בדופמין זה רגש בפני עצמו. רגש יכול להיות מאוד שלילי לטווח הארוך וצריך לדעת לשלוט בו כדי לא להרוס אחר כך. אני גם לא ממש מתחבר לרעיון של מוות של האגו, אפשר להבין בצורה רציונלית ש-"אתה" זה לא באמת אתה, לא מוצא סיבה ללכת כל כך רחוק. גם בדר"כ זה יוצר שימוש בסמים ממה ששמתי לב, החיפוש אחר החוויה הזאת, מה שכמובן מעלה את הסיכוי שתפתח מחלות נפש. |
|
|
|
morningdew(שולט)
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
ויץ', אני לא יודע מה עושה לך את זה, אבל אם נניח סשן שיש בו קשירה, בשלב של הקשירה, לפני שתגיעו לסקס - כשאתה קושר את הנשלטת שלך - אתה נשאר במצב זהה מבחינת הכימיה שלך לאורך כל הדינמיקה והדיאלוג של הקשירה? והיא, נשארת במצב זהה מבחינת הכימיה?
|
|
|
|
WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנה •
26 בספט׳ 2022
morningdew כתב/ה: ויץ', אני לא יודע מה עושה לך את זה, אבל אם נניח סשן שיש בו קשירה, בשלב של הקשירה, לפני שתגיעו לסקס - כשאתה קושר את הנשלטת שלך - אתה נשאר במצב זהה מבחינת הכימיה שלך לאורך כל הדינמיקה והדיאלוג של הקשירה? והיא, נשארת במצב זהה מבחינת הכימיה?
פחות בקטע של קשירות. אתה צריך כדוגמה את מה שעושה לי טוב? כי אם כן, בתקופה האחרונה אני נהנה להשאיר סימנים עם היד בכל מיני מקומות בגוף, בזמן הזה החוויה הכימית שלי משתנה ואני חווה כל מיני רגשות, מאהבה, חרמנות ועד אכזריות, אז לא, וגם היא. |
|
|