Dom_Quixote
|
לפני 20 שנים •
23 במאי 2004
חוק שימור האנרגיה או: החיים עפ"י קיחוטה (פרק 1)
חברים, חברות, ובעיקר כלובי ואפרוח היקרים,
פעם, כשהייתי ילד אי שם בכיתת החננים והמחוננים, עלתה בי סברה שרוב רובו של העולם מורכב מאנשים חכמים, ואילו הטפשים הם מיעוט מבוטל. אודה ולא אבוש, בעקבות החיים בבועה בעיירה המאופיינת במעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית, סברתי בערך כך אפילו בתיכון. אז הגעתי לצבא, ואח"כ לאזרחות, וראיתי שהפלא ופלא - העולם מלא מטומטמים בלי הכרה. והם בכל מקום: הם קצינים בכירים להפליא, הם עורכים בעיתונים, הם מנהלי חברות, הם פה, הם שם - והם שולטים. ואנחנו, קללתנו בברכתנו - לא רק שנגזר עלינו לחיות בעולם הנשלט ע"י בינוניות, נגזר עלינו גם, בעקבות שכלנו החד מפומפיה חלודה, גם להיות מודעים לכך. וכשהבנתי את זה - לקחתי את זה ללב, ובצורה קשה. זמן רב הייתי צופה בחדשות וחש דקירות בלב, הייתי שומע ברדיו את דיבורי המאזינים, ומת להתנגש במשהו. מרגע לרגע הבנתי את ג'יי.די סאלינג'ר יותר ויותר. למרות זאת, למרות ההזדהות עם הבריחה מהעולם, לא יכולתי. לא יכולתי להתעלם, נלחמתי. לא לחינם שאלתי ממר סרוונטס את שמו של דון קיחוטה. אני לא רק לוקח דברים ללב, אני גם מנסה לתקן אותם. בעברי הייתי קפטן נבחרת ישראל בוויכוחים (דיבייטינג, למי שיודע מה זה), כווכחן מדופלם בדימוס, הייתי נכון להשתלט על כל שיחת סלון, כל שיחה במסיבה, כל מפגש בפאב, כדי להגן על כוחותינו בני האור. כיליתי את נפשי והגרתי זיעתי בנסיון עקר להעיר ענקים מרבצם, ולהזיז סלעים ממקומם. אני חושב שהייתי האדם הממורמר ביותר שהכרתי, ובתחום העבודה שלי, זה די קשה. אחסוך לכם את כל דברי ימיי. בקיצור - יום אחד יצאתי לחופשה. נסעתי לניו יורק, אכלתי פיצות, ראיתי מחזות זמר, ביקרתי בקמפוסים של אוניברסיטאות טובות יותר אפילו מבר אילן. כשחזרתי לארץ קראתי עיתון במטוס. תאמינו לי שאני כבר לא זוכר מה היה שם מרוב שזה היה מרגיז. להפתעתי - לא התרתחתי. להפך, חשתי שלוות נפש. חודש לאחר מכן עוד הסתובבתי עטור זוהר חו"לי ושופע חיוכים לכל עבר. זאת, משום שהגעתי למסקנה. יבוא יום (ואני מדבר עכשיו בכל הרצינות), ואהיה דמות ציבורית נודעת. אני אלמד אנשים איכפתיות, צדק ומוסר מהם. אני אתנהל בכזאת אצילות, עפ"י כאלה אמות מוסר, ומטרתי כה קדושה תהא, שאיש לא יישאר אדיש. אני אעזור לזולת כ"כ הרבה שהזולת יתחנן כאחרון הסאבים לרחמים. בין אם אהיה עיתונאי, או איש טלוויזיה, או מיליונר פילנטרופ או ראש ממשלה או כולם או אף אחד מאלה, אני איישם את ערכיי הלכה למעשה. בשביל זה, רבותיי, צריך שני דברים: נשמה, ואנרגיה. הנשמה היא החלק הקשה - לא רבים ניחנו בה. במידה ונתברכתם בנשמה, מוטלת עליכם החובה לשמור על האנרגיה. אם תבזבזו כוחות נפש על כל חדל אישים שתתקלו בו בדרככם, תגיעו לרגע האמת מרירים, מתוסכלים, עייפים. עצתי לכם, ידידיי, היא פשוט לוותר מראש על מסעות שווא, ולא להזין את הרוע באנרגיות שלכם. לא מזמן עלב פה איזה שבר כלשהו באפרוח ובטי בום, שעד אותו רגע היו מאושרים לעילא ולעילא. במקום לרחם על המסכן שמוצא את אושרו במתיחת ביקורת על אנשים בהם הוא מתקנא, יצא חברי ורעי אפרוח למסע צלב, שלא השיג דבר מלבד בזבוז כוחותיו. וכי ניתן לשכנע פרעוש לא להיות פרעוש? אותו דבר, כלובי ואפרוח, אתם עושים כאן. במקום לתת למנוול להיות מנוול למען יראו כולם ויווכחו כי אכן מדובר במנוול, אתם מכלים עליו את כוחותיכם. מישהו מכם חושב שבעזרת מילים (צודקות באופן מוחלט אם אי פעם היה צדק בעולם) תוכלו להדיר ממשנתו אדם שבינתו אינה עולה על זו של משחת שיניים? אתם באמת חושבים שהוא יצביע מר"צ בבחירות הבאות? אני מעדיף, חברים, שבמקום לחבוט במצחיכם ולזעוק כמה טפשות יש בעולם, נצלו את האנרגיות שלכם לדברים טובים באמת. אפשר להשתמש בדלי כדי לנסות לרוקן את הים, אבל עדיף להשקות בעזרתו עץ. ואלה, רבותיי, תולדות המערכת המקוצרים. על החתום: דון (ם) קיחוטה, אביר דה לה מאנשה. נ.ב - לכל הצינים והמלעיזים שיגיבו על הודעה זו - אני מאחל לכולכם חג שבועות שמח ומלא גבינה דלת שומן. |
|
|
|
Dom_Quixote
|
לפני 20 שנים •
23 במאי 2004
נפלא קיחוטה! פוסט מבריק! אתה גאון!
נקנה לך מתנה גדולה ויקרה ליום הולדתך הבא עלינו לטובה בעוד שבוע!
|
|
|
kamor(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2004
קיחוטה , אתה נותן לעצמך מחמאות ?????
|
|
|
|
kamor(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2004
קאמור !! את מדהים ! אתה ענק ! אתה גדול !
תודה תודה
 . גם אתה אחלה קאמור !
. |
|
|
babywoman(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2004
קאמור אתה באמת מדהים וענק
|
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2004
Re: חוק שימור האנרגיה או: החיים עפ"י קיחוטה (פרק 1) Dom_Quixote כתב/ה: בעברי הייתי קפטן נבחרת ישראל בוויכוחים (דיבייטינג, למי שיודע מה זה), כווכחן מדופלם בדימוס, הייתי נכון להשתלט על כל שיחת סלון, כל שיחה במסיבה, כל מפגש בפאב, כדי להגן על כוחותינו בני האור.
זכית! בזה הרגע מונית ליו"ר ומנהיג החנונים באתר הכלוב. ישר כוח ! http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=4394 בנוגע להודעה , מסכים איתך. אם כי הבנתי זאת בלי לנסוע לניו-יורק... 
פעם הבאה אתה לוקח אותי,בטי,אפרוח,שירה,קלאוד לורד,פאם פאטאל,בייביוומן,לירז וכלובי. תכין כרטיסים. |
|
|
|
babywoman(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2004
טום, זה יהי בלתי נסבל, כולם ישר יכריזו שהם רוצים לשבת ליד הקיצוניים האלה, יתחילו להסתובב במטוס בהפגנתיות, המטוס לא יעמוד בזה ויתרסק מרוב תסכול
|
|
|
|
כלובי
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2004
תודה רבה, דום על ההתיחסות והעידוד.
אני מסכים באופן עקרוני שלבזבז אנרגיות על שנאה/כעס זה דבר מיותר . אבל אני חושב שאי אפשר לנטוש דיונים כאלה. אני חושב שלאפרוח ולי חשובה בעיקר ה"מלחמה על דעת הקהל" וכך חשוב שמי שקורא את דבריו של אדם כזה או אחר כאן יקבל גם את הדיעה שכנגד באותה חבילה. הדברים שנכתבים כאן לא יכולים להשאר בפורום בצורה החד צדדית שבה הם נכתבים. כי יש להם השפעה. דון קישוט, יש עוד הרבה טחנות רוח להלחם בהן.. ראה עצמך מוזמן להרתם למאמץ. |
|
|
|
abcd
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2004
first class
כל מילה מיותרת....
לא לשכוח להביא מחברות וטייפים. אנחנו נתעד הכל.. |
|
|
|
Dom_Quixote
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2004
זה פשוט כ"כ עצוב לי לראות אתכם נקרעים ככה כלובי כתב/ה: אני חושב שלאפרוח ולי חשובה בעיקר ה"מלחמה על דעת הקהל" וכך חשוב שמי שקורא את דבריו של אדם כזה או אחר כאן יקבל גם את הדיעה שכנגד באותה חבילה. הדברים שנכתבים כאן לא יכולים להשאר בפורום בצורה החד צדדית שבה הם נכתבים. כי יש להם השפעה. דון קישוט, יש עוד הרבה טחנות רוח להלחם בהן.. ראה עצמך מוזמן להרתם למאמץ. והרי בדיוק זה מה שניסיתי לומר. האמן לי כלובי שאני כולי בתוך המאבק. אבל במקום לכלות את האנרגיה שלי במאבק בטחנות רוח, אני משקיע אותה באפיקים יותר מועילים. ובאשר לצורך בהצגת הדעה הנגדית - כמו שאמרתי בשרשור השני: מי ששכל בראשו, ורואה את האיוולת שכותבים פאשן מאסטר ודומיו, נחרד ממנה גם בלעדיכם. ומי שאין שכל בראשו, ואינו מבין איזו קטסטרופה מוסרית הוא הכיבוש או ה"טרנספר מרצון", קשה לי להאמין שמילות החוכמה שלכם ישכילו לשנותו. אבל שוב, גם אני פעם נלחמתי עד זוב דם בכל נבל מזדמן, ואני מבין את הצורך לעשות זאת. פשוט חבל לי עליכם, כי אני זוכר כמה זה מתסכל לנסות ולהתווכח עם אנשים בעלי מנת משכל של קולרבי. תעשו מה שאתם חייבים לעשות, פשוט חבל לי עליכם. אני פה אם אתם זקוקים לי. קיחוטה |
|
|