| עכבר(מתחלף){Yaara-g} |
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
לא ככה אני רואה את הבדסם שלי ולא נעים לי לחשוב עליו ככזה - כמחלה או לקות נפשית.
יש הרבה דברים, אולי כל הדברים, בחיים שלי שקשורים לפגיעות שעברתי. מי בכלל יכול לומר מי הייתי אילולא הטראומות היו נצרבות בי. אבל אם זה אומר שאלו גופי מחלה אז גם אלו, ואם אלו אז גם אלו, ואם כל אלו אני אני כולי. |
|
|
מלישס(סדיסטית)
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
אני מסכימה איתך שמאז הסרט הדבילי ההוא,
נכנסו הרבה קינקים וונילים שלא שייכים לקהילה, ודיי הרסו אותה. מצד שני , בזכות הסרט הזה , קיבלנו חשיפה וזה כבר לא נהיה טאבו, לאהוב את הדברים האלו. נכון שעדיין יש דעות חשוכות, במיוחד אחרי התחקיר , אבל אם ניקח את הקהילה עשור אחורה, זה לא ברמה שהיה לפני הרבה שנים, שממש היינו צרכים להסתיר את זה. היום יש יותר מודעות וגם יותר מסיבות , יותר ליינים , יותר מודעות, ואני אישית שמחה על כך. דבר שני, לא כל מי שאוהב בידיסמ חייב לעבור טראומה, או פגיעה מינית. ואדם שכן עבר דבר כזה, להיכנס לבידיסמ ישר זה בעיניי לא נכון. בידיסמ זה לא טיפול. עדיף שיטפל בעצמו , ואז אחרי אם יראה שהנפש עדיין כמהה וצמאה, לבידיסמ, כנראה שזה מקומו. מכירה נשים שעברו אלימות, והפכו לשולטות בכדי לנקום בגברים. מכירה גם גברים שהפכו לשולטים, מתוך שנאת נשים. זה רבותיי לא בידיסמ. זה שימוש לרעה . בידיסמ צריך להגיע מצורך. כמיהה.תשוקה. רעב. יצר. חשק.. לא מתוך נקמה ולא מתוך דרך " לטפל". כמו שציינתי , בידיסמ זה לא טיפול... אצלי הבידיסמ מגיע , מכמיהה ותשוקה. לא מתוך טראומות , ולא מתוך נקמות. נטו מתוך תשוקה מתוקה ורעב ... |
|
|
ste or(שולט)
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
Re: הא! ההוכחה MostlyHarmless כתב/ה: ste or כתב/ה: צר לי ההשוואה לאוטיסטים לא ראויה
אני בדסמי יש שאומרים בראד קור מעולם לא חוויתי טראומה בטח לא מינית ועדיין אני "סדיסט" ועדיין מחרמן אותי המחשבה של כניעה מולי. ועדיין מליון ואחד דברים אני הולך לצטט את התגובה הזאת מעכשיו ולנצח (מר "מה אני בכלל מבין בבדס"מ?")  חחח מה אני מבין בבדסמ בכלל. נא לדייק 
|
|
|
|
ste or(שולט)
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
אוחח גם יפה וגם חכמה מלישס כתב/ה: אני מסכימה איתך שמאז הסרט הדבילי ההוא,
נכנסו הרבה קינקים וונילים שלא שייכים לקהילה, ודיי הרסו אותה. מצד שני , בזכות הסרט הזה , קיבלנו חשיפה וזה כבר לא נהיה טאבו, לאהוב את הדברים האלו. נכון שעדיין יש דעות חשוכות, במיוחד אחרי התחקיר , אבל אם ניקח את הקהילה עשור אחורה, זה לא ברמה שהיה לפני הרבה שנים, שממש היינו צרכים להסתיר את זה. היום יש יותר מודעות וגם יותר מסיבות , יותר ליינים , יותר מודעות, ואני אישית שמחה על כך. דבר שני, לא כל מי שאוהב בידיסמ חייב לעבור טראומה, או פגיעה מינית. ואדם שכן עבר דבר כזה, להיכנס לבידיסמ ישר זה בעיניי לא נכון. בידיסמ זה לא טיפול. עדיף שיטפל בעצמו , ואז אחרי אם יראה שהנפש עדיין כמהה וצמאה, לבידיסמ, כנראה שזה מקומו. מכירה נשים שעברו אלימות, והפכו לשולטות בכדי לנקום בגברים. מכירה גם גברים שהפכו לשולטים, מתוך שנאת נשים. זה רבותיי לא בידיסמ. זה שימוש לרעה . בידיסמ צריך להגיע מצורך. כמיהה.תשוקה. רעב. יצר. חשק.. לא מתוך נקמה ולא מתוך דרך " לטפל". כמו שציינתי , בידיסמ זה לא טיפול... אצלי הבידיסמ מגיע , מכמיהה ותשוקה. לא מתוך טראומות , ולא מתוך נקמות. נטו מתוך תשוקה מתוקה ורעב ... |
|
|
WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
MyLexicon כתב/ה: אןטיסט ממש לא מבין אוטיסט אחר
אתה טועה. אספרגריסטים מתקשרים לעיתים קרובות טוב יותר משנוירוטיפיקלים מתקשרים בינם לבין עצמם, יש על כך לא מעט מחקרים. אם אתה מדבר על אוטיסטים עם פיגור שכלי זה דבר אחר. כך או כך, לא מעט מהם אינם כאלה. באופן כללי, אפשר להגיד שלאוטיסטים יש חלקים לקויים במוח, אבל לעיתים זה הולך לחלקים אחרים (על קצה המזלג, להסביר את זה מוחית זה קצת מורכב יותר), לכן יש אזורים עם פעילות מוגברת ולכן כל המעגלים החשמליים במוחם מסודרים בצורה אחרת לגמרי. משמע, עם הזמן לא מעט אוטיסטים לומדים לפצות על הלקויות שלהם בעזרת פעילות מוגברת באזורים שונים במוח ולהשתלב בחברה בצורה מצוינת אפילו עם נוירוטיפיקלים. אני יכול להביא לך דוגמה לאוטיסט עם אמפתיה קוגנטיבית מאוד גבוהה שמסוגל להבין בני-אדם טוב יותר מנוירוטיפיקלים. עכשיו, בנוגע לנוגע בעצב - אני משוכנע שאתה לא מבין על מה אתה מדבר. נשים את זה שרוב הבדסמים שאני מכיר לא נפגעו מינית בצד. אין מספיק מחקרים בנושא, וקח אחלה עצה - אם אדם אומר לך שהוא יודע מהו השורש של המשיכה הבדסמית, הוא לא מבין על מה הוא מדבר ומן הראוי שלא תיקח את הפצת הבורות הזאת ברצינות. לאורך ההיסטוריה הגיעו מעט חוקרים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע ומן התוצאות שלהם ניתן לקבוע אך ורק דבר אחד - נושא המשיכה הבדסמית נשאר בחושך ולא באור, ומן הסתם שבמציאות כזאת מאוד חשוב לא לקפוץ למסקנות לא מבוססות מחקרית, במיוחד כשאתה מקטלג כל כך הרבה אנשים כבעלי לקויות שונות במוח. דבר אחד שאני מסכים איתך עליו - יש באתר הזה יותר מדי ונילים, אבל זה לא רלוונטי. |
|
|
|
JunkyRuby{MyLexicon}
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
וואו ויץ'
זה מצחיק לתת הרצאה לגבר שמגדל ילד עם אוטיזם לא אני מתההההה אתה בשיא היום |
|
|
|
JunkyRuby{MyLexicon}
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
נוגע בעצב כתב/ה: JunkyRuby כתב/ה: אנחנו הבדסמים האמיתיים לא צריכה סיבה או פגיעה
פשוט נולדנו עם צורך אמיתי ועז, קשה להסביר למי שלא מבין באמת 
ורגע ברצינות- אני מבינה שאתה מגיע ממקום של טראומה. זה המקום שלך. זה לא חייב להיות המקום של כולם. כמו שלא כל האמריקאים זהים ולא כל האוטיסטים מתקשרים באופן זהה או אחד עם השני, גם בדסמים הם בסהכ בני אדם עם רצונות, מניעים וצרכים שונים. לכולם יש סיבות עמוקות להרבה דברים, לא אצל כולנו זה מגיע מטראומה או פגיעה אני לא חושבת שאני נמצאת במערכת יחסים לא נורמטיבית לא חושבת שהזוגיות שלנו פחות טובה או נורמלית משל "ונילים" פשוט כי הם לא מדד להשוואה או נורמה לשאוף אליה. אני ממש מסוגלת להנות מרוך, אינטימיות, דאגה הדדית, אהבה. כל אלו הם לא אנטיתזה לבדסם... זה יכול ואפילו רצוי שיתקיים יחד. אבל הכי חשוב כאן!!!! לאכול חרא מישבן לא ירגש אותי בחיים אבל אתה רואה זה שאותך כן לא הופך אותך ללא בדסמי בעיניי אני לא אוכל חרא, אם כבר מאכיל חרא...חחח לדעתי זוגיות בדסמית יכולה להיות הרבה יותר חזקה ועוצמתית בשל הצורך החזק בהוכחות ורגש עז.. אך שימי לב שכאשר אדם פוגע באחר תמיד פתאום עולים הסברים כמו - אבא היה דומיננטי מאוד ושלט בבית ביד רמה האמא היתה עם הפרעות נפשיות וכו לא עבדה לך תאוריית הטראומה אז עכשיו האבות שלנו דומיננטים ולאמהות שלנו יש הפרעות נפשיות אבל אם אין להן אז בטח לסבתא או לדודה יש נו בחייאת זאב זה שאתה בדסמי כי יש לך בחיים יסוד של טראומה, בך או במשפחה, זה אתה. זה הסיפור שלך. מפה ועד להטיף לנו שרק ככה בדסם מתקיים ומי שאצלו זה אחרת פשוט הדחיק שכן דומיננטי בבניין... בחיי. |
|
|
זאב פטיש{סאדיסט}
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
JunkyRuby כתב/ה: נוגע בעצב כתב/ה: JunkyRuby כתב/ה: אנחנו הבדסמים האמיתיים לא צריכה סיבה או פגיעה
פשוט נולדנו עם צורך אמיתי ועז, קשה להסביר למי שלא מבין באמת
ורגע ברצינות- אני מבינה שאתה מגיע ממקום של טראומה. זה המקום שלך. זה לא חייב להיות המקום של כולם. כמו שלא כל האמריקאים זהים ולא כל האוטיסטים מתקשרים באופן זהה או אחד עם השני, גם בדסמים הם בסהכ בני אדם עם רצונות, מניעים וצרכים שונים. לכולם יש סיבות עמוקות להרבה דברים, לא אצל כולנו זה מגיע מטראומה או פגיעה אני לא חושבת שאני נמצאת במערכת יחסים לא נורמטיבית לא חושבת שהזוגיות שלנו פחות טובה או נורמלית משל "ונילים" פשוט כי הם לא מדד להשוואה או נורמה לשאוף אליה. אני ממש מסוגלת להנות מרוך, אינטימיות, דאגה הדדית, אהבה. כל אלו הם לא אנטיתזה לבדסם... זה יכול ואפילו רצוי שיתקיים יחד. אבל הכי חשוב כאן!!!! לאכול חרא מישבן לא ירגש אותי בחיים אבל אתה רואה זה שאותך כן לא הופך אותך ללא בדסמי בעיניי אני לא אוכל חרא, אם כבר מאכיל חרא...חחח לדעתי זוגיות בדסמית יכולה להיות הרבה יותר חזקה ועוצמתית בשל הצורך החזק בהוכחות ורגש עז.. אך שימי לב שכאשר אדם פוגע באחר תמיד פתאום עולים הסברים כמו - אבא היה דומיננטי מאוד ושלט בבית ביד רמה האמא היתה עם הפרעות נפשיות וכו לא עבדה לך תאוריית הטראומה אז עכשיו האבות שלנו דומיננטים ולאמהות שלנו יש הפרעות נפשיות אבל אם אין להן אז בטח לסבתא או לדודה יש נו בחייאת זאב זה שאתה בדסמי כי יש לך בחיים יסוד של טראומה, בך או במשפחה, זה אתה. זה הסיפור שלך. מפה ועד להטיף לנו שרק ככה בדסם מתקיים ומי שאצלו זה אחרת פשוט הדחיק שכן דומיננטי בבניין... בחיי. אוקי.... 10 שנים עבודה בדאנגנים בישראל ובאנגליה עם מאות אנשי קהילה שעברו אצלנו... 30 שנה בתוך הבדסם, מאות אנשים עברו אצלי... אבל מה אני יודע ??? מקושר להרבה מאוד ותיקים ומי יודע כמה שיחות נפש וכו... |
|
|
|
JunkyRuby{MyLexicon}
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
ואם אני אגיד לך שגם אני דיברתי עם לא מעט אנשים בדסמים
שיש לי חברים בדסמים שפגשתי סתם ככה במקומות גנריים כמו תיכון וצבא ולימודים כאלו בלי טראומות כמו שאתה מציין, עם משפחות רגילות ומשעממות (טוב אף משפחה לא באמת רגילה כולם שרוטים אבל אתה יודע. יש ויש), בלי אבחנות ובלי כלום דרמטי אז מה? אני לא חושבת שיש כאן איזשהי אמת אחת. בכלוב נכון, גם בדאגנ'ן ובדברים של 'הקהילה", אתה פוגש סוג יותר מסויים של אנשים, אני לא מבינה מה זה 30 שנה בתוך הבדסם חיים שלי  אבל מה לעשות שגם אני לא בדיוק ילדה כבר ואת הותיקים שלי הכרתי סתם ככה בחיים והבדסם שלהם לא רווי טריגרים וטראומה
אולי פה בכלוב זה יותר נראה ככה אבל יש לא מעט בדסמים בלי פרופיל כאן, בלי שדרכו אי פעם בדאנגן והם נשמעים טיפה אחרת אני לא אומרת שלא קיים בטח שקיים יש כאן מספיק סיפורי אונס בילדות והתעללות ומשפחות שבורות אבל זה לא כל הסיפור ואני לא אוהבת את הצורך הזה להדביק תווית שמתאימה לך לקהילה שהיא לא זהה |
|
|
Grey / Green
|
לפני שנה •
17 בינו׳ 2023
JunkyRuby כתב/ה: ואם אני אגיד לך שגם אני דיברתי עם לא מעט אנשים בדסמים
שיש לי חברים בדסמים שפגשתי סתם ככה במקומות גנריים כמו תיכון וצבא ולימודים כאלו בלי טראומות כמו שאתה מציין, עם משפחות רגילות ומשעממות (טוב אף משפחה לא באמת רגילה כולם שרוטים אבל אתה יודע. יש ויש), בלי אבחנות ובלי כלום דרמטי אז מה? אני לא חושבת שיש כאן איזשהי אמת אחת. בכלוב נכון, גם בדאגנ'ן ובדברים של 'הקהילה", אתה פוגש סוג יותר מסויים של אנשים, אני לא מבינה מה זה 30 שנה בתוך הבדסם חיים שלי אבל מה לעשות שגם אני לא בדיוק ילדה כבר ואת הותיקים שלי הכרתי סתם ככה בחיים והבדסם שלהם לא רווי טריגרים וטראומה
אולי פה בכלוב זה יותר נראה ככה אבל יש לא מעט בדסמים בלי פרופיל כאן, בלי שדרכו אי פעם בדאנגן והם נשמעים טיפה אחרת אני לא אומרת שלא קיים בטח שקיים יש כאן מספיק סיפורי אונס בילדות והתעללות ומשפחות שבורות אבל זה לא כל הסיפור ואני לא אוהבת את הצורך הזה להדביק תווית שמתאימה לך לקהילה שהיא לא זהה בול. כל מילה. |
|
|