ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

משהו שבא מהלב

↑ ↓
ורוניק
לפני 15 שנים • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 01:23

משהו שבא מהלב

ורוניק • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 01:23
אני כועסת שהורגים ילדים
אני כועסת שהורגים אנשים
אני כועסת שיש אנשים שהאדמה יותר חשובה להם מהאדם
אני כועסת שיש אנשים שהאדמה יותר חשובה להם מחייהם
אני כועסת שיש אבטלה
אני כועסת כי יש אנשים שלא זוכרים מתי הפעם האחרונה שהם אכלו ארוחה חמה (עם בכלל)
אני כועסת שאנשים מושחתים
אני כועסת שאנשים מנצלים את הכוח שלהם לטובתם בילבד ופוגעים באנשים בדרך לצבירת עוד כוח (כסף או תהילה)
אני כועסת כי מזהמים את האויר המים והאדמה
אני כועסת כי אנשים שונאים אחד את השני בגלל צבע עור, מין, לאום או אפילו בגלל שבשער שלהם לא בגוון הנכון של הבלונד
אני כועסת כי אני יודעת את כל זה ולא עושה כלום
אני כועסת כי אני לא יכולה לעשות כלום
אני כועסת כי אני סוגרת את עצמי יותר ויותר בבועת האדישות
אני כועסת על עצמי כי אני עסוקה בלהאבק בבועה הזאת במקום לנסות לשנות
אני מפחדת שיום אחד כבר לא יהיה לי איכפת
    התגובה האהובה בשרשור
kamor​(נשלט)
לפני 15 שנים • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 01:38
kamor​(נשלט) • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 01:38
מסכים , איתך ורוניק .

אני מכיר את ההרגשה של כעס על דברים שקורים בעולמנו .ולפעמים זה משגע אותי .

אבל בסוף האדישות מנצחת , והעיסוקים הפרטיים משכיחים את הכל .

האדם הוא האויב הכי גדול של עצמו , אמרו חכמים .

אבל משום מה הכל נשאר אותו דבר ולא משתנה.
דני בוי
לפני 15 שנים • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 01:48
דני בוי • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 01:48
אני מזדהה איתך ורוניק.

מילים חזקות , אמיתיות ונוגעות.

הלוואי והמסר הזה היה מתפשט בכל העולם והכי חשוב מחלחל בתודעה ובתת המודע של כל האנשים ברחבי העולם.

העולם מביא עימו גם כעסים , אילו לא היה קיים כעס בעולם אז היינו אולי חיים בשלמות בגן עדן וכולם אוהבים את כולם תחת חיי הרמוניה אידיאלית.
ניקי666 niki
לפני 15 שנים • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 03:01
ניקי666 niki • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 03:01
מילים קשות אבל לדאבוני
זאת האמת
מסכים ומזדהה איתך ורוניק
הלוואי ויכולנו לשנות
ולו במעט..
המלכה לירז​(שולטת){כ}
לפני 15 שנים • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 03:12
המלכה לירז​(שולטת){כ} • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 03:12
הזכרת לי שיר שכתבתי כשהייתי ילדה...
אנחנו כ"כ מוצפים במציאות הקשה הזאת, וכ"כ מתקהים לה מצד שני
כל הכבוד שאת זוכרת ומזכירה
ms-a​(שולט)
לפני 15 שנים • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 08:04

ורוניק - יש אלטרנטיבה ..

ms-a​(שולט) • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 08:04
www.acri.org.il
flower3.gif
Cloud_Lord​(שולט)
לפני 15 שנים • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 14:21
Cloud_Lord​(שולט) • רביעי, 2 ביוני 2004, בשעה 14:21
ובגלל הדברים שאמרת, בגלל שאני ואחרים מסרבים להיגרר לאדישות, שעלולה בסופו של דבר להרוג את הדמוקרטיה במדינה, בגלל כל זה, אנו מתעקשים לנהל ויכוחים, שיח, ודיאלוגים פוליטיים אקטואליים פה, בגלל שאיכפת
בגלל שכשיפסיק להיות איכפת, אז נהיה באמת בצרות.

נכון שלהרבה אנשים לא נעים ולא נוח לקרוא אותנו טוחנים שוב ושוב אמירות שחוקות יותר או פחות.

אבל מה עדיף? להתעלם, שיפסיק להיות איכפת.

הרבה יותר חשוב להזכיר שוב ושוב שבכל צד יש דעות, וכאב, ואנשים, ולכל אחד יש את סדרי העדיפויות שלו בחיים, וצריך לזכור את כל אלה, ולהזכיר, ולא לשתוק ולהתעצבן בפנים.
Mr Leo
לפני 15 שנים • חמישי, 3 ביוני 2004, בשעה 02:02

כעס בריא

Mr Leo • חמישי, 3 ביוני 2004, בשעה 02:02
ורוניק,
הכעס הוא ההתחלה
לא הכל נצליח לשנות, אבל כל עוד אנחנו לא מרוצים
מהעולם כמו שהוא, יש סיכוי שהוא ישתנה

כי טיפה עוד טיפה ועוד טיפה תהיינה לים

החיים סוחפים אותנו, זה נכון, אבל פה ושם כל אחד מאיתנו עושה משהו קטן, ולפעמים קצת יותר גדול, ורק ככה נוצרים שינויים - לאט ובהדרגה
ורוניק
לפני 15 שנים • חמישי, 3 ביוני 2004, בשעה 02:16
ורוניק • חמישי, 3 ביוני 2004, בשעה 02:16
ליאו, אפקט הפרפר?
איפה ומתי תהיה נקודת המפנה? מתי הטיפות יהפכו לשיטפון?
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 15 שנים • חמישי, 3 ביוני 2004, בשעה 08:27
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • חמישי, 3 ביוני 2004, בשעה 08:27
ורוניק........

הכעס שלך הוא הכעס הכי בריא שיש - זה כעס של איכפתיות, של כאב הנובע
מדאגה למדינה, ליקרים לך.

כפי שאמרו קודמי, בזכות כעסים כמו שלך אנשים נלחמים, אנשים מנסים לשנות..........
גמני לפעמים מרגישה תסכול מ"שיחות סלון" כך קוראת להם, מזה שאני לא קמה
לשנות דברים, אך לפעמים בקטן, אנחנו משנים, כי אותה איכפתיות ודאגה וכעס
לעולם לא יתנו לנו להשאר אדישים.

והאדישות, הינה הסכנה הכי גדולה.

שיהיה לכולנו יום נפלא וסופ"ש שקט.


רחפנית-הדומית המרחפת.