מה עדיף? כשהם מתחנפים או כשהם מתחננים

שאלות ברומו של עולם:
מה יותר כיף לכן כשהם מתחנפים או כשהם מתחננים.
לא תצא מפה החלטה גורפת אבל אשמח לשמוע הסברים, פירוט והרחבה

מתחנפים. עובר לי נעים טבעי יותר. במיוחד שזה יכול לעבוד סתם ככה בלי מטרה או רצון להשיג משהו. (להבדיל מלהתחנן)

כשהם מתמסרים, מתוך תהליך הדדי כזה. ואז לכל מילה שתאמר תהיה משמעות בעיניי וזה לא יהיה דלקום ריק של "מה שאני רוצה לשמוע".

מתחננים. בנואשות.

מתחננים

איכס

להתחנן זה תמיד מאוד מדליק

חנופה זה מניפולטיבי ומגעיל. אם כבר מחמיאים...

וואלה לא יודעת.
חנופה זה ריק. אבל הבעת הערכה כנה זה נהדר, וזה לא חנופה.
תחנונים זה קצת מביך. אבל הבעת תשוקה כנה זה נהדר, ולא חייבים להתחנן בשביל זה.

מצד שני, חנופה יכולה להיות גם מודעת לעצמה ולא צבועה. ואז היא נעימה.
תחנונים יכולים להיות ביטוי לתשוקה ולא לחוסר אונים ואז הם גם נעימים.

וואלה לא יודעת. האינסטינקט הראשון שלי היה שלא זה ולא זה, כי אני רוצה תשוקה כנה ושמחה. התחננות מתקשרת לי להתמסכנות, חנופה מתקשרת לי לחוסר כנות. אבל הרי לא חייבים לפרש את זה ככה. אולי זה תלוי למה מתכוונים.

מהי חנופה בשבילך? מהי תחינה בשבילך?

אני לא חושבת שאני יכולה לבחור.
ניחא, זה לא שאי פעם יכולתי. גרגרנית אנוכי. רוצה הכל.

יאמי 😋