ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל תעשי לי פה "מי טו"

נימרייה​(שולטת){sub num}
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024

אל תעשי לי פה "מי טו"

השאלה מופנת לגברים בעיקר אבל לא רק, (מהסיבה הפשןטה שגברים אם אלו שאמרו לי את האמירות האלו עד כו ונשים לא).

אני אתאר סיטואציה כללית:
אחרי חילוף דיי בסיסי של כמה הודעות בחור מבקש שאשלוט עליו/שהוא יהיה נשלט שלי.
מכל סיבה שהיא אני מחליטה שאני לא בעניין.
95 אחוז מהזמן יש לי את אותה התשובה: "תודה על ההצעה אבל אני לא מעוניינת/ לא תודה על ההצעה".

עכשיו מפה מתחיל מסע שכנועים, לפעמים אבל לא תמיד ביחד עם הניסיון להבין את סיבת הסרוב וגם אם אני מסבירה את סיבה הסרוב זה ממשיך למסע שכנועים.

אם אני נאלצת לומר למישהו לא יותר מפעמיים עולה האמירה ההבאה: "אתה לא מכבד את הלא/סרוב שלי, וזה עבורי דגל אדום שיהיה לך בהצלחה" אם פה השיחה נגמרת הכל טוב אם לא הוא יחסם.

ומשום מה, הרבה מאוד גברים התלהמו עלי כשאמרתי שהם לא מכבדים את הסרוב שלי, ההתלהמות הייתה על אצם האמירה שלי. שהם מאוד מכבדים ושלא הטרידו אותי ולא צריך לעשות מי טו מכל דבר קטן. ואיך העזתי להניח שהם לא מכבדים סרוב הם רק רצו לנסות בכל מקרה.



עכשיו אני באמת רוצה לשאול ולנהל על זה דיון (בבקשה מכבד אולי קצת ציניות בטעם טוב).
אולי אני רואה את זה מפרספקטיבה מסויימת ויוכלו להעיר את עיני הגברים פה?
אולי יש איזה פחד קיצוני וטראומה קולקטיבית לגברים?
אולי בכלל הפער הוא בנוסח מצידי ולא ברור באופן חד וחלק החוסר עניין שלי?
סנטוריון
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024
סנטוריון • 23 בספט׳ 2024
1. מי אלה אותם "גברים" שטענו שאת עושה מי טו? נשמע כמו טענה מאד ספציפית, ונשמע לי כאילו מדובר בגבר אחד ספציפי שהעלה אותה.

2. למה את חושבת שחוסר היכולת לקבל את המציאות היא תכונה גברית? עברו תחת ידיי מתלמדות ועובדות רבות - בעשרות - ואם יש משהו שלמדתי הוא שאישה יכולה להיות עקשנית לא פחות, רק בצורה טיפה פחות לעומתית. לרוב הן מאד מאד מניפולטיביות, עם פאפי-אייז, רמיזות חוזרות ונשנות, תחינות ועוד הרבה תרגילים די מלוכלכים שלעתים עוברים את גבול הטעם הטוב, ולא בצורות מהנות. בעיקר דברים שנתקלתי בהם כשלא ידעתי לסרב או לעמוד על שלי בצורה יותר נחרצת.

3. ובנימה פרקטית: תפסיקי לשאת ולתת עם אנשים שאין לך עניין בהם. נוסח אחיד של שורה אחת חדה וקולעת יעשה את העבודה. "לצערי אין לי עניין לשלוט עליך או להמשיך לשוחח איתך. זה לא נתון למשא ומתן, ואודה לך אם לא תכתוב לי יותר. אם תפנה אליי שנית, תחסם."
    התגובה האהובה בשרשור
masoul
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024
masoul • 23 בספט׳ 2024
אתן ברשותך כיון כללי, כמו שאני מבין אותו.
ומראש אני לא מכניס לכאן כל מיני סוציופתים נרקסיסטים ושאר חולים בראש ובנפש.

השאלה באמת היא על אנשים נורמטיבים, אח שלך אבא שלך השכן שלך וזה שיושב לידך בעבודה.

והכיוון הוא.
באירופה, נגיד בגרמניה שבדיה או בלגיה, כשאומרים בחנות מחיר, הגרמני שבדי או בלגי יעזו לבקש הנחה? להתמקח? לא לקבל את המחיר?
הישראלי ירגיש פרייר אם הוא יקבל את המחיר בלי לפחות לנסות להוריד אותו.

או, שוטר עוצר נהג, משהו קטן, אי מתן זכות קדימה או אי עצירה או משהו כזה, לא דרמה, בקטנה, או אפילו חניה באדום לבן.
בשבדיה גרמניה בלגיה אנגליה אוסטרליה או קנדה, מישהו מדמיין נסיון לדבר לליבו של השוטר שיוותר ויתעלם?
ובארץ?
הישראלי הנורמטיבי לא יפסיק לנסות לדבר אל ליבו של השוטר כולל פרוט על הניתוח של סבתא מטילדה שהסתיים רק אתמול
וכמה היא מסכנה ואיך אתה הנכד האהוב עליה וכמה זה יצער אותה שאתה תקבל דוח ואיך השוטר יכול לעשות כזה דבר לסבתא מטילדה ואין לו לב בכלל.

אני יכול להביא עוד הרבה דוגמאות.
אנחנו ישראלים. זו ההתנהלות שלנו.
ולדעתי זה המקור של ה"אולי בכל זאת? אבל למה לא? אבל איך את יודעת אם לא ניסית? אבל חבל את מפסידה לא היה לך דבר טוב כמוני,
אבל אם לא תנסי איך תדעי", וכו וכו.

ושוב ולהדגיש, אני לא מדבר על חולי נפש, אני מדבר על ישראלים נורמטיבים, עד כמה שקיימת חיה כזו.

ולדעתי גם לקחת את הדברים קצת ברוח הזו. יותר קל לעיכול. גם אם מתסכל ולא נעים, יותר קל לעיכול
זאלופון​(שולט)
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024
זאלופון​(שולט) • 23 בספט׳ 2024
לא חושב שזה נובע ממשהו שאת עושה, או באופן ישיר ממינם של הפונים. מאמין שזה בגלל שאת שולטת, ועל פי הספירה האחרונה, יש בערך חמש מכן על מיליון וחצי נשלטים, מה שהופך אותך למשאב נדיר וקשה להשגה. כשאנשים נואשים, אנשים מתעקשים.
נימרייה​(שולטת){sub num}
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024
סנטוריון כתב/ה:
1. מי אלה אותם "גברים" שטענו שאת עושה מי טו? נשמע כמו טענה מאד ספציפית, ונשמע לי כאילו מדובר בגבר אחד ספציפי שהעלה אותה.

2. למה את חושבת שחוסר היכולת לקבל את המציאות היא תכונה גברית? עברו תחת ידיי מתלמדות ועובדות רבות - בעשרות - ואם יש משהו שלמדתי הוא שאישה יכולה להיות עקשנית לא פחות, רק בצורה טיפה פחות לעומתית. לרוב הן מאד מאד מניפולטיביות, עם פאפי-אייז, רמיזות חוזרות ונשנות, תחינות ועוד הרבה תרגילים די מלוכלכים שלעתים עוברים את גבול הטעם הטוב, ולא בצורות מהנות. בעיקר דברים שנתקלתי בהם כשלא ידעתי לסרב או לעמוד על שלי בצורה יותר נחרצת.

3. ובנימה פרקטית: תפסיקי לשאת ולתת עם אנשים שאין לך עניין בהם. נוסח אחיד של שורה אחת חדה וקולעת יעשה את העבודה. "לצערי אין לי עניין לשלוט עליך או להמשיך לשוחח איתך. זה לא נתון למשא ומתן, ואודה לך אם לא תכתוב לי יותר. אם תפנה אליי שנית, תחסם."



1. אותם הגברים, כמו שתיארתי והסברתי היו, כך פשוט יצא גברים ולא נשים, שהביעו עניין וממש כמו שצניינת את השלשלות האירועים.

2. לא אמרתי שזו תכונה גברים, כבר ציינתי שאני מספרת את חוויה האישית שלי, ואני אישית, חוויתי את זה רק עם גברים.
מעניין מה שאתה מציג עם נשים שלא ידעו לקבל לא, הייתי שמחה לשמוע את חוויה מהצד השני, זה מכאיס? מעצבן? מטריד? איך אתם מתמודדים? מתנהלים?

3. מסכימה איתך שגישה יותר ישירה היא אופציה, אישית אני אדם שאוהבת לתת עוד הזדמנות ולטעמע מענה כזה יכול להיות קצת לא נעים וזו פשוט לא הדרך שלי.
Master Bruce
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024
Master Bruce • 23 בספט׳ 2024
דבר ראשון, מי שלא יודע לכבד את ה"לא" לא ראוי ל"כן".

דבר שני, אני רוצה לפרק את זה לשלושה סוגי מקרים.

הסוג הראשון, שהוא כנראה הנפוץ ביותר, זה גברים עם בעיות אגו שברירי שמבחינתם ברגע שסירבו להם הם חייבים להוכיח לעצמם שהם בסדר והבחורה דפוקה. לרוב מדובר על אינסלים וחיות דומות, שמבחינתם "מגיע" להם משהו. אני מאמין שתסכול, מרירות, ומיזוגניה כללית העבירו אותם על דעתם. עם אנשים שכאלו, אין באמת מה לדבר. גם להסביר להם למה לא יגרום להם להבין.

הסוג השני, שהוא נפוץ פחות, אבל בהחלט קיים, זה מקרה שבו עד אותו רגע השיחה היתה פלרטטנית משני הצדדים. לפעמים קורה שהשיחה זורמת ממש טוב, וממש יש וייב מתאים ומגניב וכיף, וכבר מתחילים לחשוב, ואז פתאום מקבלים סירוב שמרגיש שהוא "משום מקום", כי כאילו, אם את לא מעוניינת, למה השיחה היתה פלרטטנית עד אותו רגע? במקרה שכזה, השאלה "למה?" יכולה לבוא ממקום של הפתעה ו\או ממקום של "רגע, אולי הרסתי משהו? אולי פיספסתי משהו?", כי אחרי הכל אם את לא מעוניינת, למה השיחה זרמה בצורה שכזו עד אותו רגע? בסך הכל, זה קצת פוגע שמישהו ששידר עניין פתאום כבר לא מעוניין.

הסוג השלישי, והוא הנדיר ביותר לדעתי, הוא שרוצים לדעת ממקום של נסיון לשיפור עצמי. לפעמים אתה מבין שאתה עצמך הבעיה, ושאם כולן מסרבות לך זה אומר שאתה עושה משהו לא בסדר, ואז אתה רוצה להבין מה עשית לא נכון, ואיך אפשר לשפר את זה לפעמים הבאות. הבעיה הגדולה עם הסוג הזה של המקרים, זה שהוא נראה במבט ראשון כמעט בדיוק כמו הסוג הראשון. אפשר להבדיל בינהם רק אחרי שנותנים את הסיבה, ואז אם במקום להתווכח הם אומרים משהו בסגנון של "לקחתי לתשומת ליבי, תודה" ומפסיקים להטריד.
ArchAngel​(שולטת)
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024
ArchAngel​(שולטת) • 23 בספט׳ 2024
כשאת מסרבת ומישהו ממשיך, הוא באמת לא מכבד את הסירוב שלך. לציין את זה, זה פשוט להגיד לו את האמת.
אבל קשה להם להכיל אותה אז אין כמו גזלייטינג שדמיינת והגזמת, למרות שאמרת את הדברים בדיוק כמו שהם.
איך עוד אפשר לכנות מישהו שמתעקש לא להרפות ממך כשאת מסרבת?

כל כך חשוב להם לשמור על התדמית שלהם בעיני עצמם, את מאיימת עליה והם יוצאים לקרב מולך עם מלוא ארסנל של היפוך האשמה בתקווה שתתחילי לפקפק בעצמך ותחזרי בך משיקוף המציאות.

זה פשוט יותר נוח מלהתבונן פנימה ולעבוד על להשתנות. צריך ביטחון עצמי כדי להתמודד עם ביקורת במקום לראות בה איום.

ובדיוק בגלל שמעטים אלו שמסוגלים לקבל סירוב בבגרות, זו הסיבה שרובינו מתעלמות, אפילו לא עונות "לא". נותנות לחוסר המענה לדבר בפני עצמו.
כי ה-"לא" שלנו זוכה להתנצחויות, הרוב רואים בו הזמנה למשא ומתן והפעלת לחצים.
רוצים לשמוע "סיבה" רק כדי להקטין ולהגחיך את הסיבה שתתני.
נוח להם להאשים אותנו שזה כי אנחנו סנוביות, אבל זה כי למדנו שלא יוצא מזה שום דבר טוב ברוב המקרים.
מי שמכבד לא צריך לשמוע "לא" כדי לחדול, הוא קורא את הסיטואציה ונסוג לבד.
מי שמצפה שתסבירי לו ותנמקי לו את המובן מאליו, פשוט רוצה שתמשיכי להתעסק בו.
Seayam
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024
Seayam • 23 בספט׳ 2024
סנטוריון כתב/ה:
1. מי אלה אותם "גברים" שטענו שאת עושה מי טו? נשמע כמו טענה מאד ספציפית, ונשמע לי כאילו מדובר בגבר אחד ספציפי שהעלה אותה.

2. למה את חושבת שחוסר היכולת לקבל את המציאות היא תכונה גברית? עברו תחת ידיי מתלמדות ועובדות רבות - בעשרות - ואם יש משהו שלמדתי הוא שאישה יכולה להיות עקשנית לא פחות, רק בצורה טיפה פחות לעומתית. לרוב הן מאד מאד מניפולטיביות, עם פאפי-אייז, רמיזות חוזרות ונשנות, תחינות ועוד הרבה תרגילים די מלוכלכים שלעתים עוברים את גבול הטעם הטוב, ולא בצורות מהנות. בעיקר דברים שנתקלתי בהם כשלא ידעתי לסרב או לעמוד על שלי בצורה יותר נחרצת.

3. ובנימה פרקטית: תפסיקי לשאת ולתת עם אנשים שאין לך עניין בהם. נוסח אחיד של שורה אחת חדה וקולעת יעשה את העבודה. "לצערי אין לי עניין לשלוט עליך או להמשיך לשוחח איתך. זה לא נתון למשא ומתן, ואודה לך אם לא תכתוב לי יותר. אם תפנה אליי שנית, תחסם."


1. מהניסיון שלי, התגובה "אל תעשי לי פה מי טו" בוריאציות שונות היא תגובה נפוצה מאז, ובכן, המי טו. מניחה שזה ציטוט של גבר ספציפי, אבל הטענה חוזרת על עצמה. בכל סוגיה חברתית מרכזית יש טענות ליבה וסיסמאות ליבה. לא כל הגברים, הלכה הרומנטיקה, עכשיו כל דבר זה מי טו, ויש עוד.

2. היא לא אמרה את זה בשום צורה. לפעמים באמת לא רודפים אחריך.

3. היא לא ביקשה עצות בשום צורה, רק נקודת מבט אחרת. אני דווקא מעריכה את הניסיון לנהל דיאלוג ולא לחסום. אני לא עושה את זה, אבל מעריכה את הסבלנות.
JustNobody
לפני חודש • 23 בספט׳ 2024
JustNobody • 23 בספט׳ 2024
אחותי...

א. אני מעריצה אותך ואת כבר יודעת את זה.

ב. זה ממש לא רק נשלטים.
גם שולטים מתנהגים ככה, וואו איזה גידופים כי העזתי לסרב לאדם שמראש כתוב לי בגבולות.
העניין הוא... שלכל זן יש את צורת ה"אל תעשי לי מי טו" שלו.

נשלטים מנסים לשכנע אותי, להבהיר לי "המלכה אעשה בשבילך הכל" (אני שונאת את הכינוי הזה, זה לבד עילה לחסימה חחחחח).

שולטים, לעומת זאת, מנסים לשכנע אותי שהם האדם הנכון עבורי ושתחתם אהיה נשלטת טובה.

מה שמשותף לשני סוגי האנשים שלא יודעים לקבל סירוב - שניהם מנסים לעשות ממני מה שאני לא - חלקם רוצים אותי שולטת וחלקם רוצים אותי נשלטת, לרוב זו מהות הסירוב (כי זה ממש כתוב לי בפרופיל שאני לא אף אחד מהדברים האלו) והם בכוח מנסים לשכנע אותי שכן.

שלא תגידו שאני עושה מי טו אם אתם עושים לי גזלייטינג.

תודה על האפשרות לפרוק icon_smile.gif
הברון בכפכפים{זהרורים}
לפני חודש • 24 בספט׳ 2024
masoul כתב/ה:
אתן ברשותך כיון כללי, כמו שאני מבין אותו.
ומראש אני לא מכניס לכאן כל מיני סוציופתים נרקסיסטים ושאר חולים בראש ובנפש.

השאלה באמת היא על אנשים נורמטיבים, אח שלך אבא שלך השכן שלך וזה שיושב לידך בעבודה.

והכיוון הוא.
באירופה, נגיד בגרמניה שבדיה או בלגיה, כשאומרים בחנות מחיר, הגרמני שבדי או בלגי יעזו לבקש הנחה? להתמקח? לא לקבל את המחיר?
הישראלי ירגיש פרייר אם הוא יקבל את המחיר בלי לפחות לנסות להוריד אותו.

או, שוטר עוצר נהג, משהו קטן, אי מתן זכות קדימה או אי עצירה או משהו כזה, לא דרמה, בקטנה, או אפילו חניה באדום לבן.
בשבדיה גרמניה בלגיה אנגליה אוסטרליה או קנדה, מישהו מדמיין נסיון לדבר לליבו של השוטר שיוותר ויתעלם?
ובארץ?
הישראלי הנורמטיבי לא יפסיק לנסות לדבר אל ליבו של השוטר כולל פרוט על הניתוח של סבתא מטילדה שהסתיים רק אתמול
וכמה היא מסכנה ואיך אתה הנכד האהוב עליה וכמה זה יצער אותה שאתה תקבל דוח ואיך השוטר יכול לעשות כזה דבר לסבתא מטילדה ואין לו לב בכלל.

אני יכול להביא עוד הרבה דוגמאות.
אנחנו ישראלים. זו ההתנהלות שלנו.
ולדעתי זה המקור של ה"אולי בכל זאת? אבל למה לא? אבל איך את יודעת אם לא ניסית? אבל חבל את מפסידה לא היה לך דבר טוב כמוני,
אבל אם לא תנסי איך תדעי", וכו וכו.

ושוב ולהדגיש, אני לא מדבר על חולי נפש, אני מדבר על ישראלים נורמטיבים, עד כמה שקיימת חיה כזו.

ולדעתי גם לקחת את הדברים קצת ברוח הזו. יותר קל לעיכול. גם אם מתסכל ולא נעים, יותר קל לעיכול


לא הייתי מכניס ברשימה הזאת את האנגלים, הם אמנם יודעים לעמוד יפה בתור אבל בכללי הם בהמות לא קטנות.
אני אישית בחיים לא מתמקח על מחיר בחנות.
כן כן
לא...הולך לאמזון
כשמישהי אמרה לי לא, קיפלתי יפה את הזנב בין הרגלים והלכתי.
אבל אני מה שנקרא נמושה ואם הייתי איש מכירות אז היו מפטרים אותי תוך שעתיים.
שורה תחתונה האלה שמתעקשים מנסים למכור את עצמם.באגרסיביות וככה גם צריך להתייחס אליהם.
אם את לא מעוניינת במוצר או בשירות,
פשוט לנתק בפנים/לחסום להמשיך הלאה.