טיפני(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
דמעות של שפחה
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
טיפני(נשלטת) • 11 ביוני 2004
שכבתי על גבי מפושקת רגליים,משהו בתנוחה הזו עושה אותי פגיעה, חשופה מולך,כאילו גם הנפש
שלי נמצאת באותה תנוחה כמו גופי.נדמה שאם לא הייתי בתנוחה הזו ,המילים לא היו חודרות עמוק כל כך ,מילים פוגעות ורכות מעורבבות להן זו בזו מכאיבות מכל הצלפה שהצלפת בי ומענגות מכל ליטוף שידעתי ממך. איך לאהוב אותך בלי לרצות דבר? איך? אתה חודר לתוכי פיזית ורגשית ואני מרגישה שזה בא , הדמעות עוד רגע מציפות אותי וגאוותי נלחמת בהן ,מנסה בכל כוחי לבכות אותן פנימה , רוצה לצעוק לך שאני לא יכולה יותר לעמוד בזה שאולי אני לעולם לא אצליח להיות שפחה ,שקשה לי כל כך לוותר על הרצונות שלי ממך-אני רוצה את אהבתך. כל כך קשה לי לקבל רק מה שתתן. רציתי לצעוק את כל הכאב שיש בי לספר לך על כל הפחדים ובמקום זה בכיתי, משתדלת לבכות בשקט בזמן שאתה חודר לתוכי נע מעליי .הכאב חונק אותי ומציף אותי והדמעות זולגות ובכל זאת אני רוצה אותך בתוכי על אף הכאב על אף ההשפלה ,כמהה לך ,גלים חמים מתהווים להם בתוכי הולכים וגודלים רוצה שתמשיך לחדור לתוכי עם כל הכוח שיש בך ובכל התשוקה ואז אתה עוצר ואומר לי להסתובב ולישון מחבק אותי מאחור ושוב אני מרגישה את הכאב המר מתוק הזה והדמעות המלוחות שוב חוזרות אתה אומר לי תבכי ,תבכי ,חיכית לזה הרבה זמן אתה אומר והדמעות לא עוצרות... וזה לא שלא ניסיתי לעצור אותן . |
|
המלכה קארינה(שולטת) |
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
המלכה קארינה(שולטת) • 11 ביוני 2004
שום אהבה לא שווה אם מאבדים את "האני עצמי שלי" !!!!!!!!!
קודם את - אח"כ כל העולם !!!!! אהבה זה דבר נפלא, דנר מושלם, דבר מיוחד במינו בתנאי - שיש את הפרטנר המתאים. תחשבי על זה. שבת רגועה ונפלאה לכולנו. |
|
נערת כריעה(מתחלפת){מצליף בלשו} |
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
מריח מוכר
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
נערת כריעה(מתחלפת){מצליף בלשו} • 12 ביוני 2004
"תמיד כשטוב לי דווקא אז עצוב לי כל כך " |
|
מאיה(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
מאיה(נשלטת) • 12 ביוני 2004
וואו כמה מוכר.
אני לא חושבת שאי פעם נוכל להגיע למצב שבו נתן בלי לצפות או בלי לרצות לקבל חזרה. אנחנו בני אדם קודם כל וככאלה אגואיסטיים ואינטרסנטיים , וגם הכניעה לאחר באה כסיפוק של צורך אישי. גם אני הייתי באותו הפלונטר פעם , חשבתי שאם אני עדיין רוצה ממנו יותר אז כנראה אני לעולם לא אהיה שיפחה מספיק טובה , כי אני עדיין רוצה לקבל מה שאני רוצה ומה שאני לתומי חושבת שמגיע לי. כמה פעמים בכיתי , להבדיל ממך אף פעם נשארתי לישון ואף אחד לא אמר לי "תבכי ילדה" הייתי בוכה לעצמי שעות אחרי הסשן ורק עם הזמן הבנתי שאלה לא דמעות של שיחרור אלא של אכזבה , אכזבה עצמית , של גוף שכל כך היה דרוך ורצה ושוב פעם לא קיבל , של גוף ונפש כעוסים. והן זולגות , זולגות משום מקום , כמה שיותר טוב לך ככה את מרגישה רע יותר עם עצמך , את כל כך מלאה בזה שמספיק נגיעה אחת ממנו שתגרום להתפרץ ולרטוט וככה ההרגשה יותר ג'יפה. זה לא אמור להיות ככה , זה באמת לא אמור להיות ככה , אני לא מזוכיסטית מסוג זה , זה הורס את הנפש , את הביטחון העצמי , יוצר תלות , וזה הכי כיף שבעולם!!!!!!!!! אבל זה לא זה! לפעמים כאשר אני חושבת בדיעבד שאז באמת הייתי השיפחה האמיתית , קיבלתי רק את אשר היה לו לתת , הייתי שם עבורו ואני לא אשקר שגם עבור עצמי , אבל אז תחושות ההשפלה של הנפש ושל המהות היו הכי אמיתיות ובטח בגלל זה כל כך נהניתי ועכשיו כאשר רוצים לתת לי יותר אני כבר לא נהנית... אבל זה לא אמור להיות ככה , הלוואי והייתי יכולה לקצר לך את הדרך עד להבנה העמוקה והפנימית של זה , אבל אני יודעת שאני לא ואף אחד אחר לא. הזמן יעשה את שלו ועד אז תשמרי על עצמך! |
|
אמילי קייג'(אחרת) |
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
כרגיל מאיה...
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
אמילי קייג'(אחרת) • 12 ביוני 2004
כל מילה בסלע!
את צודקת כל כך, אבל גם צודקת בכך שרק הזמן יעשה את שלו... מצד שני, חשוב לזכור שכל מקרה לגופו, ואצל כל אחד מאיתנו המערכת הזו משרתת משהו שונה, לכן, כל שאוכל להציע זה את ידי וחיבוק ושיחה והבנה. תהיי חזקה. |
|
@buba@(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
@buba@(נשלטת) • 12 ביוני 2004
מה שאתן מתארות זה נשמע כל כך רע .
למה להיות שפחה זה אומר לוותר על רצונות שלך ? למה ? כל כך ריגשתם אותי ( טיפני ומאיה ) שלפעמים אני אומרת לעצמי " שניה , איפה וואו שאת אמורה להרגיש , את שחרור , את הרגשה שנתת והתמסרת ואת מאושרת עכשיו ? ואם להיות קצת אגואיסטית וללמוד רק מהסיפורים והרגשות שאתן מתארות אולי עדיף לי לא להכנס לזה בכלל . להשאר להיות שפחה בפנטזיות הכי כמוסות שלי . תודה לכן - נתתם לי הרבה חומר למחשבה טיפני - תהי חזקה ובסופו של דבר תחליטי מה הכי טוב בשבילך . |
|
en1 |
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
12 ביוני 2004
en1 • 12 ביוני 2004
טיפני,
אני מכירה היטב את ההרגשה שאת מתארת. אבל תמיד כשאני חשה אותה, אני יודעת שרק ככה הקשר יכול להמשיך. אם אני אקבל את כל מה שאני רוצה, זה ישעמם אותי. מאוד. ואז אני נוטשת. אז אני לא יודעת אם את צריכה להשתנות או לא... אני לא רוצה להשתנות. אבל נכון, ברגעים מסויימים - זה מאוד מאוד מתסכל!!!!!!!!!!! אבל אני מכורה לתסכול הזה. |
|
בכוח המוח-אשה |
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
בכוח המוח-אשה • 13 ביוני 2004
ציטוט :
"המבחן בע"פ - חלק שמיני / בכוח המוח-אשה -------------------------------------------------------------------------------- אמת או חובה. היום כשאני מבינה קצת יותר, אני מקבלת לחלוטין את ההבחנות של אלעד בין אדון למאסטר. הוא טען שההבדל העיקרי בין אדון למאסטר הוא במילוי הציפיות: האדון ממש את ציפיותיו ומאוויו על ידי העבד, והמאסטר גורם למימוש המאוויים הכמוסים של הנשלט שלו, גורם לו להלחם בשדיו הפנימיים ולהיות מסוגל להניח על קרקע המציאות את חשקיו הרגשיים." סוף ציטוט. אני בעד לבדוק אם ההתנסות משרתת אתכן ואת ההתפתחות שלכן. השאר בעיני הוא ניצול פשוט בחזקת הבדס"מ. יכול להיות שמשרת אתכן לחוש קורבן, אם זה אכן כך, זה עדיין משרת ומפתח אתכן. כל אחת יודעת את התשובה בתוכה. |
|