LoveSick(שולטת)
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
האם אי פעם נתתן צ'אנס נוסף וזה היה שווה את זה?
האם הצלחתן לעשות את זה בלי לקחת כדור נגד בחילה.
האם הם הוכיחו את עצמם אחרת? אחרי כל הבכי והתחנונים וההתרפסות |
|
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
כמובן שכל מקרה הוא לגופו, אבל אם הסיבה לפרידה היא חוסר כבוד אני אישית לא רואה איך זה יכול לעבוד.
אם מישהו הפגין כלפייך חוסר כבוד ואז מחלת על כבודך כדי להחזיר אותו לחייך, איך ניתן לצפות שהוא יפגין כלפייך כבוד והערכה? |
|
|
|
Bitchy
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
זה ממש תלוי בסיטואציה ובמה שהוביל לשם מלכתחילה.
בדרך כלל, אני קודם כל משתדלת לדבר ולבדוק אם יש מקום לתקן ולעבוד על הדברים יחד. אבל אם אני מרגישה חוסר אמינות או שההתנצלות ריקה מתוכן- קשה לי לראות את עצמי נותנת צ’אנס נוסף. היו מקרים בודדים שנתתי הזדמנות נוספת, רק כי באמת הרגשתי שהצד השני בא ממקום כן, עם רצון אמיתי להוכיח ולשנות. אבל היו גם רגעים שבהם, למרות כל המילים היפות, לא הרגשתי ביטחון- ואז מבחינתי, זה פשוט לא מספיק. |
|
|
פישוטו
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
סופר תלוי סיטואציה, כמעט אף פעם לא מכבד את הבקשה אפילו בדיון מנטלי פנימי.
יש בי משהו שנוטה ללכת רק קדימה. אבל היו פעמיים שניסיתי וזה היה לטובה ממש. פעם אחת זה היה אחרי שנה או יותר אחרי שלא צלח שלב הדייטינג. פשוט חזרנו לשיחה כיפית ונפגשנו לסשן. לא המשיך אמנם אבל הייתה אחלה של חוויה. והייתה עוד פעם שכן נפגעתי אבל בחרתי לתת עוד צאנס. הצד השני בא בגישה סופר מודעת לפגיעה ומשהו בבטן אפשר לי לסלוח. לא מתחרט על זה לשניה. בקיצור ברוב המקרים זה סתמי ועושה רגרסיה. אבל יש מצבים בודדים שבהם מאוד טוב לסגור ככה מעגל. |
|
|
|
A Ravenclaw(נשלט)
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
כשהיה חוסר התאמה עם האדם - ניסיונות חוזרים תמיד נכשלו בצורה דומה.
כשהיה חוסר התאמה בסיטואציה - ניסיונות חוזרים לפעמים היו שווים את זה. |
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
לא.
אם מדובר בסיטואציה שבה מישהו פשוט לא נראה לי ודחיתי אותו, בהמשך תמיד יכולתי לתרגם את תחושות הבטן שלי למשפטים קוהרנטיים שמסבירים למה נדלקו לי נורות אדומות מלכתחילה. אם מדובר במישהו שכבר פגע בי והתחנן להזדמנות שנייה- ממש ממש לא. לרוב היה מדובר בכאלו שפשוט מרגישים בודדים, שגילו ששולטות אחרות לא מחכות עבורם בתור, ועכשיו מנסים לחזור למרחב שלקחו כמובן מאליו. אבל גם אם זה לא קשור לנואשות ובדידות, סליחה לבדה לא מספיקה. אם מישהו התנהג כפי שהוא, זה האופי שלו, או לכל הפחות זה איך שהוא מתמודד עם משברים, ואותו דבר יחזור על עצמו גם בפעם הבאה אלא אם יעשה עם עצמו תהליך ארוך שיכול גם לקחת שנים, ואני לא אמורה לספוג את זה בנתיים. מעבר לזה, כל ההתפרסויות האלו מניפולטיביות, הפיכת הסיטואציה ל "אני קורבן, תרחמי עלי, תראי כמה אני בוכה בגללך" במקום הפגנה של לקיחת אחריות בוגרת ואמיתית. אם פגעת בי, הרגשות שלך הם לא מרכז הבמה אלא שלי. הפגיעה שלך בי היא מה שצריך להיות מדובר ולא כמה אתה מסכן כי הצבתי לך גבול. ואם אתה לא מפגין את זה בהתנצלות, זו עוד הכוחה שזה לא ישתנה וש"המתנצל" ממשיך להיות מרוכז רק בעצמו, ומי שמרוכז רק בעצמו פוגע. |
|
|
|
טלי35(שולטת)
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
לא 🥺
ורק נפגעתי עוד יותר. |
|
|
| אביב נעורים |
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
אני יכול לכתוב מהצד המקבל.
חלפו ארבע שנים, שלחתי הודעה בודדת. המתנתי עוד ארבעה חודשים והיא שלחה לי הודעה. יש עליות ומורדות אבל מבחינתי היא המקום שלי. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
לא. לא קרה לי.
תחנונים זה לא רלוונטי, זה סתם. צ'אנס שני אפשר לתת אם משהו השתנה. אם אותו אדם עשה איזה תהליך עם עצמו ועבר איזה שינוי עמוק. או אם הנסיבות מאד השתנו. או אם אני מאד השתניתי. כאלה. אבל אם זה פשוט בכי של "בבקשה אל תעזבי אותי" אז אין מה לעשות עם זה, כי מה שגרם לפרידה עדיין נוכח. אי אפשר לשכנע בן אדם לאהוב אותך, אי אפשר לשכנע בן אדם לא להיות זקוק למה שהוא זקוק, או לתת משהו שאין לו. אין טיעון שאפשר להציג. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 8 חודשים •
26 במאי 2025
כן, נתתי.
זה לא היה אחרי תחנונים ועברו שנים. היום הוא בעלי |
|
|