מגיע לך! בזוגיות וביחסי שליטה

פוסט חדש בבלוגי הצנוע, שמאמין שכולם יכולים להתחבר לדברים, מכלל צידי השוט, וכל המינים והסוגים. כן אשמח לדעת מה מחשבותיכם, כי לי זה נראה מאוד הגיוני, אבל לא יודע אם זה רק אני.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=71920

מגיע לי לקבל את מה שמגיע לי.

מגיע לי לבטא את עצמי.

מגיע לי לצחוק.

מגיע לי לשמוח.

מגיע לי לצעוק.

מגיע לי להתפרע.

מגיע לי להשתטות.

מגיע לי לנוח.

כשבא לי.

איתך.

מגיע לי אותך.

מגיע לי אותי.

ומגיע לי להעניק את כל זה חזרה עוד ועוד, ולשרת את מי שראויה לכך

אני כותבת את דעתי כי ביקשת זאת.

בקונטקסט של מערכות יחסים איני אוהבת את הביטוי "מגיע לי". איני מתחברת לצורת המחשבה הזו, ואני גם חושבת שהיא מזיקה.

מערכת יחסים אינה מדינה עם זכויות אזרח.
היא אינה עבודה עם שכר מינימום.
שום דבר לא מגיע לך, ושום מניפסט לא ישנה זאת.

אני בהחלט מאחלת לך את כל הדברים הטובים שאתה מאחל לעצמך, ושלא תמצא את עצמך בתוך מערכת יחסים רעילה.

אבל מערכת יחסים משגשגת אינה מופיעה במקום שבו מעגנים זכויות במניפסט. להפך. היא מופיעה במקום שבו יש אהבה.

אהבה היא אפליה, לא זכות שמגיעה לך.
היא העדפה שלך על פני כל אדם אחר ביקום.
היא אי צדק מוחלט
זה היופי באהבה
לדעת שאוהבים אותך למרות שלא חייבים לך שום דבר ולא מגיע לך שום דבר. דווקא אותך - אוהבים

אהבה היא סם החיים של מערכת יחסים
היא מה שמאפשר את כל הדברים הטובים שאתה רוצה.
לא מגיעים לשם בגישת ה"מגיע לי".
מגיעים לשם כשאנחנו מזינים את הקשר אהבה ובנתינה לאחר.

זו לא סמנטיקה
במערכת יחסים טובה אנשים חושבים כיצד להעניק לאחר את מה שהוא צריך. מה שמאפיין מערכת יחסים במשבר הוא ששני האנשים שקועים בעצמם ובמחשבות על מה שמגיע להם.

כן אני לא מתכוון במובן של "מגיע" כזכאי
אלא שצריך לשאוף לכך
שבנאדם בפני עצמו ישים חב שהוא נמצא במקום הנכון לו.
ברור שבתוך מערכת היחסים זה לא לפעול מתוך מקום של מגיע לי.
זה כמו אם אני מזלזל בגוף שלי, אז לא "מגיע לי" יחס כזה ואז אני אמור להשתפר