קיפוד על הזקן
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
אפס כאב, מקסימום שליטה?
אני יחסית חדש בזירה ובלי תווית רשמית (בינתיים).
ככל שאני קורא, מעמיק וגם צופה אני מרגיש שהצד השולט מתחיל לעניין אותי (פוסט בעיניין יעלה בקרוב בבלוג שלי). מעניין אותי לבחון היפותזה... האם אפשר לייצר דינמיקה דומיננטית עוצמתית בלי כאב ובלי השפלה ? דוגמאות "רכות" שמסקרנות אותי: בקשת רשות, פקודות, עיכוב/תזמון אורגזמות, קשירה, מיסוי חושים (כיסוי עיניים/אוזניים), הצבת כללים עם אכיפה עקבית, ואפטר קר שמוחזק כמו סצנה בפני עצמה. אז אבקש את חוכמת הקהילה בשלוש שאלות קצרות: 1. לנשלטות/ים: מה בפועל גורם לכן/ם להרגיש “מוחזק/ת” בלי כאב? טון דיבור? טקס כלשהו? איסורים? ניהול קצב? 2. לשולטות/ים: מה הכלי ה-"לא כואב" הכי חזק שלכם? ואם אפשר, מתכון בשלושה צעדים? 
3. שליטה באורגזמות נכנסת ל-“אפס כאב” בעיניכם או שזה כבר קצה חד מסוג אחר? אני לא מחפש אמת מוחלטת, רק בא ללמוד ולהחכים מבעלי ובעלות ניסיון כאן. |
|
|
|
MyLexicon
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
מסגרת
סגנון שיח שגרה |
|
|
|
פישוטו
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
כאב והשפלה הם כלים שאפשר להשתמש בהם במסגרת בדסמית, והם לעיתים תומכים בביסוס היררכיה ושליטה.
לפעמים הם גם המטרות של הנשלט או השולט, קינקים שהצדדים רוצים להגשים. אבל אם מדברים על ביסוס היררכיה ושליטה בלבד, אז הם רק כלים שעוזרים לייצב אותה. האם אפשר לבסס שליטה בלי להשתמש בהם? כמובן. אם אשאיל דוגמאות מעולם האילוף הרי שיש שיטות אילוף לכלבים שמשתמשות בקולר חשמלי, או במכות על האף וטון תקיף. ויש גישה חיובית שמתבססת בעיקר על חיזוקים וליטופים בסיטואציות טובות. לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. לרוב, השיטה העתיקה שמשלבת כוחניות תוביל לתוצאות מהירות יותר וכלב כנוע וצייתן יותר. השיטה החיובית תוביל לכלב יותר אוהב ונינוח, הוא עדיין יקשיב לרוב אבל יכול להיות שלא יהיה בו את הפחד הזה מהבעלים, ותמיד יהיה צריך לשוב ולחזק אותו על התנהגות טובה. אני קצת רואה את זה אותו דבר מהדוגמה שלך. אפשר לייצר לנשלט מסגרת טובה, מכילה, רכה ותומכת. אפשר לבסס ככה שליטה והתמסרות ולעטוף בן אדם רק בדברים חיוביים עד שנמס לו המוח והוא לא רוצה לחשוב על לצאת מהשליטה בכלל. אבל אם משהו יתפספס שם הנשלט לא יהיה מחויב באותה צורה. בעוד אם הצד השולט יצליח לייצר גם כניעה ופחד, יבסס עליונת גם בכלים "רעים" ולא רק הקשבה מתוך משא ומתן ונתינה... הוא יצליח לנווט ולהחזיק גם זמנים בהם הנשלט לא מאמין בו ובדרכו הנעימה. או בקיצור, כשנכנסים לשליטה ולא רק לקינק, קשה לי להאמין שאפשר לבסס אותה בצורה עקבית ושיטתית אם משתמשים רק בכלי אחד. תמיד צריכה להיות דינמיות בין הרכות לבין הרוע. לפעמים הנשלט מכיל בשביל הסאדיזם של השולט, לפעמים השולט "רע" דווקא כי זה מה שהנשלט צריך. אין דרך אחת נכונה ואין נוסחה של מילים, מניעת אורגזמות או טון דיבור שישפיעו באופן כללי על נשלטים. אם רוצים להימנע לגמרי מכאב השפלה ורגשות שליליים זה לגמרי בסדר. מאמין שאפשר מאוד לצמצם פגיעות עם תקשורת נכונה. בעיניי, זה לרוב לא יתפתח לשליטה בנפש ויותר משא ומתן קינקי (שיכול להיות לא פחות נכון ומסעיר). |
|
|
ve-ra
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
שירותיות, נניח. יכולה להיות מקסימום שליטה ואפס מגע
|
|
|
|
קיפוד על הזקן
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
פישוטו כתב/ה: כאב והשפלה הם כלים שאפשר להשתמש בהם במסגרת בדסמית, והם לעיתים תומכים בביסוס היררכיה ושליטה.
לפעמים הם גם המטרות של הנשלט או השולט, קינקים שהצדדים רוצים להגשים. אבל אם מדברים על ביסוס היררכיה ושליטה בלבד, אז הם רק כלים שעוזרים לייצב אותה. האם אפשר לבסס שליטה בלי להשתמש בהם? כמובן. אם אשאיל דוגמאות מעולם האילוף הרי שיש שיטות אילוף לכלבים שמשתמשות בקולר חשמלי, או במכות על האף וטון תקיף. ויש גישה חיובית שמתבססת בעיקר על חיזוקים וליטופים בסיטואציות טובות. לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. לרוב, השיטה העתיקה שמשלבת כוחניות תוביל לתוצאות מהירות יותר וכלב כנוע וצייתן יותר. השיטה החיובית תוביל לכלב יותר אוהב ונינוח, הוא עדיין יקשיב לרוב אבל יכול להיות שלא יהיה בו את הפחד הזה מהבעלים, ותמיד יהיה צריך לשוב ולחזק אותו על התנהגות טובה. אני קצת רואה את זה אותו דבר מהדוגמה שלך. אפשר לייצר לנשלט מסגרת טובה, מכילה, רכה ותומכת. אפשר לבסס ככה שליטה והתמסרות ולעטוף בן אדם רק בדברים חיוביים עד שנמס לו המוח והוא לא רוצה לחשוב על לצאת מהשליטה בכלל. אבל אם משהו יתפספס שם הנשלט לא יהיה מחויב באותה צורה. בעוד אם הצד השולט יצליח לייצר גם כניעה ופחד, יבסס עליונת גם בכלים "רעים" ולא רק הקשבה מתוך משא ומתן ונתינה... הוא יצליח לנווט ולהחזיק גם זמנים בהם הנשלט לא מאמין בו ובדרכו הנעימה. או בקיצור, כשנכנסים לשליטה ולא רק לקינק, קשה לי להאמין שאפשר לבסס אותה בצורה עקבית ושיטתית אם משתמשים רק בכלי אחד. תמיד צריכה להיות דינמיות בין הרכות לבין הרוע. לפעמים הנשלט מכיל בשביל הסאדיזם של השולט, לפעמים השולט "רע" דווקא כי זה מה שהנשלט צריך. אין דרך אחת נכונה ואין נוסחה של מילים, מניעת אורגזמות או טון דיבור שישפיעו באופן כללי על נשלטים. אם רוצים להימנע לגמרי מכאב השפלה ורגשות שליליים זה לגמרי בסדר. מאמין שאפשר מאוד לצמצם פגיעות עם תקשורת נכונה. בעיניי, זה לרוב לא יתפתח לשליטה בנפש ויותר משא ומתן קינקי (שיכול להיות לא פחות נכון ומסעיר). קודם כול תודה על תשובה חדה ומכבדת. אני איתך בשתי נקודות: 1. כאב והשפלה הם כלים ולא המהות. 2. אין מתכון יחיד שמתאים לכולם. האנלוגיה לאילוף מועילה להבנת התניה וחיזוקים. המטרה אצלי היא לא “ציות בכל מחיר” אלא ציות מופנם... שהפרטנרית פועלת כי זה מדויק לה בתוך ההסכמה, לא כי היא חוששת מהשלילה. במקום “רוע” אני מעדיף לדבר על אסרטיביות מדויקת כמו מתי שותקים, מתי מבקשים רשות, מה קורה אם כלל הופר... עונש “חד” אך לא משפיל ולא כואב. במיטה זה פשוט. אני לוקח לה את התנועה: קשירה קלה, כיסוי עיניים, ואוזניות כדי שלא תבין מה קורה בחדר. לא כאב, כן קמצוץ פחד טוב שמפנה מקום לדמיון. אני מנהל את הקצב ועוצר בכל פעם כשהיא מתקרבת לשיא, עד הסימן שלי. אם כלל הופר אני לא מרים קול ולא מבייש אותה... פשוט עוצר, מוריד הילוך, ונותן לה לתהות מה יקרה עכשיו. כשאני מרגיש שהמסר הובן, חוזרים לאט, קשובים, עד שאני מסמן להמשיך. מסקרן אותי איפה בעיניך שליטה “רכה” נוטה להתפרק ומה חסר שם? ובנוסף כתבת שלכל שיטה חסרונות... איזה חסרונות חווית בשימוש עקבי בכאב / השפלה, אם יצא לך? ושוב ותודה על שיתוף הפעולה
|
|
|
|
קיפוד על הזקן
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
ve-ra כתב/ה: שירותיות, נניח. יכולה להיות מקסימום שליטה ואפס מגע
זה באמת יוצר נוכחות 24/7 גם כשאתה פיזית לא שם. אני פחות מתחבר לציות יומיומי, ויותר לדומיננטיות בין הסדינים, אבל סקרן ללמוד. אם בא לך לשתף... אשמח לשמוע על איך נראה יום כזה דרך העיניים שלך.
|
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
קצת כמו לבקש ללמוד שחיה בהתכתבות
אין מתכון אינסטנט. היו מקרים שהיה כאב די מיד ודי כחלק מהשליטה וגם לא. זה מסע של התנסויות וחיבור ללא תבניות שורה לסיכום זה בגדול אנרגיות/ אנרגיה. וכדי שהקסם יקרה תהיה פשוט אותנטי |
|
|
|
פישוטו
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
קיפוד על הזקן כתב/ה: קודם כול תודה על תשובה חדה ומכבדת. אני איתך בשתי נקודות: 1. כאב והשפלה הם כלים ולא המהות. 2. אין מתכון יחיד שמתאים לכולם. האנלוגיה לאילוף מועילה להבנת התניה וחיזוקים. המטרה אצלי היא לא “ציות בכל מחיר” אלא ציות מופנם... שהפרטנרית פועלת כי זה מדויק לה בתוך ההסכמה, לא כי היא חוששת מהשלילה. במקום “רוע” אני מעדיף לדבר על אסרטיביות מדויקת כמו מתי שותקים, מתי מבקשים רשות, מה קורה אם כלל הופר... עונש “חד” אך לא משפיל ולא כואב. במיטה זה פשוט. אני לוקח לה את התנועה: קשירה קלה, כיסוי עיניים, ואוזניות כדי שלא תבין מה קורה בחדר. לא כאב, כן קמצוץ פחד טוב שמפנה מקום לדמיון. אני מנהל את הקצב ועוצר בכל פעם כשהיא מתקרבת לשיא, עד הסימן שלי. אם כלל הופר אני לא מרים קול ולא מבייש אותה... פשוט עוצר, מוריד הילוך, ונותן לה לתהות מה יקרה עכשיו. כשאני מרגיש שהמסר הובן, חוזרים לאט, קשובים, עד שאני מסמן להמשיך. מסקרן אותי איפה בעיניך שליטה “רכה” נוטה להתפרק ומה חסר שם? ובנוסף כתבת שלכל שיטה חסרונות... איזה חסרונות חווית בשימוש עקבי בכאב / השפלה, אם יצא לך? ושוב ותודה על שיתוף הפעולה גם בכלים בהם אתה משתמש יש כוח, יש סמכות, יכול להיות מימד של השפלה (תלוי בנשלטת). אם אתה מונע גמירות, מנתק חושים, מגביל תנועה ושולט ומנווט סיטואציות כאלה. זה כבר לא רק אילוף בשיטה חיובית. לא הייתי מכליל את זה כ"בלי כאב והשפלה". איך אתה חושב שהיא מרגישה כשאתה עוצר פתאום כי היא לא התנהגה כמו שציפית? כשאתה מחזיק אותה בשתיקה עד שהיא מתיישרת? שליטה רכה בעיניי לא הייתה נוהגת ככה, היא הייתה מדברת מרגיעה ומלטפת עד שהנשלטת הייתה נרגעת ומוכנה לנסות מחדש להקשיב לך כמו שרצית. אנחנו תבוניים בסוף ולא חיות. לכן יש מימד של בחירה לנשלט במי "יאלף" אותו. אז הדוגמה עם הכלבים טובה על מנת להבחין בתוצאות אבל לא תופסת את המהות עד הסוף. נשלט בוחר להתמסר לשולט שמוביל אותו לרצות להתמסר. רק משם יש כח לכלים של השולט. לשאלותיך, בעיניי שליטה רכה יכולה להתפספס כשהיא מנגנת על הגבול עם שליטה מלמטה. אם נשלט קולט לפני השולטת שהוא יכול לנווט סיטואציות מהתגובות הרגשיות שלו ושלה, ולנצל את הטוב לב שלה בשביל רווח אישי ולא התמסרותי. החסרונות בכאב והשפלה הן יצירת מרחק רגשי. אם ההשפלה לא מאוזנת עם רגשות חיוביים שמחברים חזרה לשולט הנשלט יכול להרגיש נטוש, עזוב או חסר ערך. במקרים שבהם הכאב וההשפלה לא מוחזקים עם רכות הנשלט צובר מטען שלילי על השולט וזה מוביל או לפגיעה עצמית של הנשלט (צריך לסבול יותר בשביל להמשיך להרשים את השולטת) או לניתוק מההתמסרות והקשר (לא רואה את הגזר שאחרי המקל.) |
|
|
|
ve-ra
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
קיפוד על הזקן כתב/ה: ve-ra כתב/ה: שירותיות, נניח. יכולה להיות מקסימום שליטה ואפס מגע
זה באמת יוצר נוכחות 24/7 גם כשאתה פיזית לא שם. אני פחות מתחבר לציות יומיומי, ויותר לדומיננטיות בין הסדינים, אבל סקרן ללמוד. אם בא לך לשתף... אשמח לשמוע על איך נראה יום כזה דרך העיניים שלך. קשה לתאר ״יום כזה״. פשוט כי בין הסדינים או מחוץ להם, מהות שליטה היא שהשולט יכול 24 לקבל, 24 לתת, 0 לקבל, 0 לתת, או כל מה שמתאים לו בטווח. פשוט- כי הוא שולט. ולפעמים בא לו להעניק עד בלי די והיא תשרת אותו בקבלה ראויה. ולעיתים הוא זקוק לזמן ומרחב בלי לקבל או לתת, פשוט להיות והיא תשרת אותו פשוט בהיותה. ולעיתים הוא ישבור לה את הצורה- או היא לו, פשוט כי כך הוא רצה, וכך היא תשרת אותו. אתה מבין? שירותיות היא פשוט להיות מה שצריך. מה שהוא צריך. בלי לצפות לתת, לקבל, להיות או לא להיות. נדמה לי שאתה מבין. אם לא, תשאל את הקיפוד שבזקן. |
|
|
|
קיפוד על הזקן
|
לפני 4 חודשים •
2 בספט׳ 2025
פישוטו כתב/ה: קיפוד על הזקן כתב/ה: קודם כול תודה על תשובה חדה ומכבדת. אני איתך בשתי נקודות: 1. כאב והשפלה הם כלים ולא המהות. 2. אין מתכון יחיד שמתאים לכולם. האנלוגיה לאילוף מועילה להבנת התניה וחיזוקים. המטרה אצלי היא לא “ציות בכל מחיר” אלא ציות מופנם... שהפרטנרית פועלת כי זה מדויק לה בתוך ההסכמה, לא כי היא חוששת מהשלילה. במקום “רוע” אני מעדיף לדבר על אסרטיביות מדויקת כמו מתי שותקים, מתי מבקשים רשות, מה קורה אם כלל הופר... עונש “חד” אך לא משפיל ולא כואב. במיטה זה פשוט. אני לוקח לה את התנועה: קשירה קלה, כיסוי עיניים, ואוזניות כדי שלא תבין מה קורה בחדר. לא כאב, כן קמצוץ פחד טוב שמפנה מקום לדמיון. אני מנהל את הקצב ועוצר בכל פעם כשהיא מתקרבת לשיא, עד הסימן שלי. אם כלל הופר אני לא מרים קול ולא מבייש אותה... פשוט עוצר, מוריד הילוך, ונותן לה לתהות מה יקרה עכשיו. כשאני מרגיש שהמסר הובן, חוזרים לאט, קשובים, עד שאני מסמן להמשיך. מסקרן אותי איפה בעיניך שליטה “רכה” נוטה להתפרק ומה חסר שם? ובנוסף כתבת שלכל שיטה חסרונות... איזה חסרונות חווית בשימוש עקבי בכאב / השפלה, אם יצא לך? ושוב ותודה על שיתוף הפעולה גם בכלים בהם אתה משתמש יש כוח, יש סמכות, יכול להיות מימד של השפלה (תלוי בנשלטת). אם אתה מונע גמירות, מנתק חושים, מגביל תנועה ושולט ומנווט סיטואציות כאלה. זה כבר לא רק אילוף בשיטה חיובית. לא הייתי מכליל את זה כ"בלי כאב והשפלה". איך אתה חושב שהיא מרגישה כשאתה עוצר פתאום כי היא לא התנהגה כמו שציפית? כשאתה מחזיק אותה בשתיקה עד שהיא מתיישרת? שליטה רכה בעיניי לא הייתה נוהגת ככה, היא הייתה מדברת מרגיעה ומלטפת עד שהנשלטת הייתה נרגעת ומוכנה לנסות מחדש להקשיב לך כמו שרצית. אנחנו תבוניים בסוף ולא חיות. לכן יש מימד של בחירה לנשלט במי "יאלף" אותו. אז הדוגמה עם הכלבים טובה על מנת להבחין בתוצאות אבל לא תופסת את המהות עד הסוף. נשלט בוחר להתמסר לשולט שמוביל אותו לרצות להתמסר. רק משם יש כח לכלים של השולט. לשאלותיך, בעיניי שליטה רכה יכולה להתפספס כשהיא מנגנת על הגבול עם שליטה מלמטה. אם נשלט קולט לפני השולטת שהוא יכול לנווט סיטואציות מהתגובות הרגשיות שלו ושלה, ולנצל את הטוב לב שלה בשביל רווח אישי ולא התמסרותי. החסרונות בכאב והשפלה הן יצירת מרחק רגשי. אם ההשפלה לא מאוזנת עם רגשות חיוביים שמחברים חזרה לשולט הנשלט יכול להרגיש נטוש, עזוב או חסר ערך. במקרים שבהם הכאב וההשפלה לא מוחזקים עם רכות הנשלט צובר מטען שלילי על השולט וזה מוביל או לפגיעה עצמית של הנשלט (צריך לסבול יותר בשביל להמשיך להרשים את השולטת) או לניתוק מההתמסרות והקשר (לא רואה את הגזר שאחרי המקל.) אני אנסה לדייק... כשאני מדבר על בלי כאב והשפלה אני לא טוען לחיובי בלבד בסגנון אילוף כלבים, אלא למסגרת לא אברסיבית שמייצרת אי ודאות בטוחה. כלומר כן יש כוח וסמכות, יש אובדן פריבילגיה או דחיית הסיפוק... אבל אין בושה ואין פגיעה. אותו אדג’ינג / ניתוק חושים / הגבלת תנועה יכולים להיות חוויה של החזקה ולא של השפלה, תלוי בהסכמות, בשפה, ובאופן "הענשה". לשאלה “איך היא מרגישה כשאני עוצר פתאום כי היא לא התנהגה כמו שציפיתי”, מבחינתי זה לא “היא לא התנהגה כמו שצריך” אלא כלל שהוסכם מראש, עם תוצאה ידועה מראש. העוצר הוא סימון של מסגרת, לא הבעת אכזבה או עונש משפיל. אני מסכים מאוד למחירים שציינת בשימוש עקבי באמצעים אברסיביים... מרחק רגשי, צורך בהסלמה, שחיקה. בדיוק מזה אני מנסה להימנע... ולא כי “אסור כאב”, אלא כי אין חובה בו כדי לבנות היררכיה יציבה (שוב, לעניות דעתי). |
|
|