מה הדבר הראשון שאתם שמים לב אליו כשאדם נכנס לחדר?

והאם יש שוני אצלכם (במה שאתם אישית שמים לב אליו דבר ראשון) אם זה רגיל וונילי או בהקשר בדסמי כלובי (נגיד במסיבה או מאנץ' חברתי)

משקפיים וזקן

"נשים סטרייטיות מתבלבות בין גבוהה וחתיך" עדן יואל.
משפט שאני חותמת עליו.

לא נמצאת במקומות של סאדו, אבל לא נראה לי שזה אמור להיות אחרת. רווקות חיות עם תמיד חצי עין פקוחה לאפשרויות זיווג.

אין לי שמץ של מושג

אם אני מרגישה דרוכה בסביבה שלו / שלה, והאם הם (או משהו אחר) לא חוסמים את היציאה.

לרוחב הכתפיים

מרבים הישראלים עושים סקירת בזק מאיפה אני מכיר אותו/ אותה
מאחר ואנשים מביאים איתם אנרגיה יש כאלה
שמושכים תשומת לב ויש שפחות יש שמתחברים לאנרגיה אחת ויש שמתחברים לאחרת
"אתה לא בנדוד של משה מנתניה?" "אתה דומה לניק נולטי/ג'וש ברולין" וכו

למה ישראלים? כי בחו"ל מקפידים לא לחדור למרחב האישי לא בנעיצת מבט ולא בדיבור

הוייב שלו. כבד או אנרגטי, שמח או כבוי, שקט או נוכח, מאיר או מכבה. כל אחד מקרין משהו.

הבעת הפנים, אם מחייך עם העיניים, שפת גוף, קריאת חדר.

תלוי באדם, כמובן.