הסכמה

אם אתם מתכתבים/ נמצאים עם מישהי שדי ברור שהיא במצב נפשי של מאניה או סוג אחר של מצב נפשי לא יציב, והיא דוחפת לכיוון של סקס, אתם הולכים על זה או שזה לא תקין?

אתם רואים זקנה חסרת אונים/עם דמנציה שנופל לה הארנק במדרכה, אתם לוקחים לה אותו לעצמכם בנונשלאנטיות או שזה לא תקין?

יש לי שאלה יותר טובה: למה?
כאילו, עזוב אותך מהצד המוסרי של האם ההסכמה שלה נחשבת או לא. אף אחד מאיתנו כאן לא פסיכיאטר ולא יודע לאבחן האם מישהי במצב שבו ההסכמה שלה היא באמת חופשית ומודעת או לא. אז עזוב אותך מהחלק הזה.

אבל למה שמישהו *ירצה* להיות עם מישהי ש "די ברור שהיא במצב נפשי של מאניה או סוג אחר של מצב נפשי לא יציב"? זה נשמע לי כמו מתכון לסיוט של כאב ראש.

ממש לא!
יש לכל אדם אחריות לזהות אם האדם שמולו במצב לא תקין או שלא יכול לקבל החלטה מודעת בדעה צלולה. זה כמו לדוגמה להיות שיכורה או מסוממת. אם הרצון נובע שלא מדעה ברורה וצלולה, האחריות שלנו לעצור. אין לדעת מה אותו האדם עובר בנבכי נפשו. צריך לגלות אחריות כלפי הצד השני כמו שהיינו שרוצים שיהיו אחראים כלפינו.
לדעתי יחסי שליטה בכלל במצב כזה הם בעיתיים מראש. עדיף להיות חברים טובים ולתמוך נפשית ולא להיכנס לסוג של יחסי שליטה כאלה ואחרים.

למה שזו תהיה שאלה בכלל

אנחנו חיים בישראל, אף אחד פה לא במצב נפשי יציב

למעט מספר מצומצם של משוגעים...