מחשבות

אחרי הרבה מאוד שנים של לבד, נכנסתי לזוגיות. כזו שמרגישה אמיתית, עם בן זוג מהמם מהרבה בחינות, אחד שמבין ורואה, ואכפת לו. אפילו התאהבתי.
לפני הזוגיות הזו, הייתי נפגש עם מישהו שולט במשך שנים.
ולאחרונה אני מרגיש שחסר לי להישלט, חסרות לי התחושות שהיו לי עם השולט ההוא. עם הבן זוג זה בעיקר ונילה, או שאני בתפקיד השולט.. וזה סבבה לי הצד הזה לפעמים, אבל חסר הצד השני. והבן זוג לא יכול למלא את זה.
מערכת היחסים בינינו היא פתוחה, אבל למעט פעם פעמיים לא באמת מימשנו את זה, ככה שזה לא נושא שקל לפתוח.
זהו, פרקתי קצת. ואני מתחיל לחשוב שאולי זה לאו דווקא המין, אלא התחושה.

גם אהבה זה דבר גדול ושווה 🫂🫂

כמה זמן אתם כבר ביחד?
ותגיד... זה שאתה נשלט, יצא לכם לדבר על זה? הוא מודע לתחושות האלה שלך?
לא שחייבים לדבר אבל מעניין.
לפעמים הדברים האלה יכולים להיות דינמיים.

בסוף תזדקק לשליטה הזו.
עדיף שתפתח את זה מולו.

פתרון ביניים. שאני אמצתי עם המלכה הונילית.
פשוט תתיחס אליו כמו מלך.
תפנק אותו כל הזמן.
המילה תפנק אולי לא נכונה. כי עיברית היא שפה חרא.
Pamper him
יותר מדוייק.

גם תהנה מהתחושה וגם אולי משהו יוולד בו.
זה לא יהיה מספק כמו שולט אמיתי אבל יותר טוב מכלום.