היתה לו חניה קבועה שאיש לא שם לב אליה. היא היתה במפלס התחתון של מרתף החניה, ממוקמת במעין נישה של בטון חשוף. לא מראה מלבב במיוחד אפרורי משהו. כל בוקר היה מגיע מוקדם יחסית עקב תפקידו בארגון ושם פעמיו לאותה פינה שכבר חש בעלות עליה.
