בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדרך‭ ‬למכונית

Templer​(שולט)
לפני 19 שנים • 18 ביוני 2004

בדרך‭ ‬למכונית

Templer​(שולט) • 18 ביוני 2004
היתה לו חניה קבועה שאיש לא שם לב אליה.
היא היתה במפלס התחתון של מרתף החניה, ממוקמת במעין
נישה של בטון חשוף. לא מראה מלבב במיוחד אפרורי משהו.
כל בוקר היה מגיע מוקדם יחסית עקב תפקידו בארגון ושם פעמיו
לאותה פינה שכבר חש בעלות עליה. היה חוזר אליה בשעות הערב
לאחר שבדק שהמשמרת הנכנסת קיבלה את תפקידה והיה ברור
שכל התדריכים והנהלים הועברו לאנשיה. היה יורד במעלית
את כל הקומות עד קומת המרתף התחתונה ופונה למכוניתו שהמתינה לו שם.

צהריים. עשה דרכו לפינת הקפה כדי לחטוף משהו בטרם תדריך אחר הצהריים.
הכין לעצמו כוס נס קפה ולקח לעצמו סנדביץ' מהמגש.
בזוית העין הבחין בדמות נשית קרבה אליו ונעמדת גם היא בפינת הקפה.
היא היתה חדשה ולא מוכרת לו והוא בירך אותה בשלום.
שאל אם היא חדשה והיא ענתה שכן. התברר שעובדת שני חדרים סמוך אליו.
להפתעתו השיחה קלחה. הוא לא נטה לפתוח בשיות כאלה אבל כאן היה משהו שונה.
היא הושיטה יד לקחת עוגיה מהצנצנת שניצבה על המדף אבל החטיאה אותה
והפכה את כוס הקפה שלו, כשהיא מכתימה את חולצתו ומכנסיו.
הוא ניטר מעט אחורה והיא נבהלה והחלה מתנצלת מנסה ליבש את הכתם עם
מעט מפיות הנייר שהיו שם. ללא הצלחה יתרה.
הוא הרגיע אותה ואמר שזה בסדר, יש לו בגדים להחלפה וממש לא קרה כלום.
אחרי שנירגעה מעט חייכה במבוכה ואמרה: "איזה טיפשה אני, מגיעות לי מכות בטוסיק".
הוא הביט בעיניה והתחיל לחייך ואמר: "אז חכי לי במפלס התחתון של החניון בשעה
שבע ותקבלי את המנה שמגיעה לך".
היא חייכה חיוך רחב ואמרה: "אתה בטוח שבשבע?".
הביט בה מנסה לפענח אותה ולבסוף פלט:"שבע,על השעון ואפילו לא שניה איחור".

היה יום עבודה מתיש. היו הרבה משימות וצוותים רבים מהרגיל יצאו ובאו מקבלים
ממנו את התדריכים שהיה צריך להעביר. אבל לאחר שש בערב העיניינים נרגעו
ולבסוף מצא שהמשימות לאותו יום הסתיימו מעט לאחר שבע בערב.
הוא סגר עיניינים אחרונים, פנה לקיטון שצמוד לחדרו ושטף את פניו.
בשקית ניילון היו חולצתו ומכנסיו המוכתמים מנס קפה. חייך לעצמו כשניזכר
באינסידנט הקל.
הכניס את אחרוני המסמכים לכספת יצא מהמחשב וכיבה אותו ולבסוף יצא
את החדר. נפרד מהתורן מעדכן אותו עידכון אחרון ומודיע היכן יהיה הערב.
ופנה למעלית. לחץ על הכפתור המורה על ירידה והמתין לבואה.
ירד את הקומות עד לבטן האדמה. הדלת נפתחה ומולו נגלה חלל החניון התת קרקעי
חשוך מעט וכמעט ריק ממכוניות. הלך לאיטו לעבר המקום שם החנה את מכוניתו
פנה בעיקול הרגיל ונכנס לאותה פינה חשוכה ואז הבחין במשהו.
דמות לא מזוהה נישענת על מכסה המנוע של מכוניתו.
ממתינה.

הוא נדרך מעט והתקרב לאיטו למכונית ואז האור הלבנבן של תאורת החניון
האיר את הדמות.
היא ניצבה שם מתבוננת בו.
"אמרת לי לא לאחר. הייתי כאן בזמן. באתי לקבל את מה שמגיע לי."
הוא ניצב מולה מביט בה ובוחן את מראה.
מבנה גוף רזה, שדיים מלאים, צעירה בסוף שנות העשרים שלה, שיער חום
חלק באורך בינוני אסוף מאחור.
"את בטוחה במה שאת רוצה?" שאל.
"כן, אדוני. באתי לקבל את מה שהבטחת."
הניח את תיקו לרגליו והביט עליה ועל סביבותיה. הסתובב על מקומו בוחן את המקום.
המקום היה נטוש. לא נשמע דבר פרט לרעש המאווררים המתאמצים להכניס מעט
אויר טרי למרתף.

"תתפשטי, עכשיו!" אמר לה כשקולו נשא לפתע גוון מתכתי יבש.
היא הסירה את חולצתה והתכופפה להסיר את מכנסיה נותנת להם לצנוח לרגליה
על רצפת הבטון שהיתה מוכתמת בכתמי שמן ישנים.
"גם את התחתונים והחזיה וגם את הנעליים, הכל."
היא מילאה אחר הוראותיו ונותרה מולו ניצבת עירומה.
עמדה מולו באור הניאון החלש שדיים מלאים וגוף נוטה לשחום. כך לפחות
זה נראה בתאורה החלשה.
"רדי על הברכיים וידיים מאחורי הראש". פקד עליה.
בינתיים התקרב למכונית כשהוא בוחן את מעשיה בזוית העין פותח את המכונית
ומכניס את התיק לתא המטען. במקומו הוציא צ'ימידן בד מתא המטען והטילו
בכבדות לידה. היא נרעדה מעט מהחבטה.
התקרב אליה ונעמד מולה. מפשעתו היתה ממש מול פניה כמעט נוגעת בלחיה.
הניח לה לקרב את לחיה למגע אך מיד נסוג והתרחק ממנה.
הוא כרע מולה והחזיק בסנטרה מרים אותו מעט ובוחן את פניה.
עכשיו החל ספק מה להתגנב לליבה. הוא ראה זאת בעיניה.
ליטף את פניה וצווארה . ידו טיילה על חזה חופנת את שדיה נעה על הפטמות.
לפתע ללא אזהרה צבט פטמה אחת בעוצמה הולכת וגוברת כשהוא מביט בעיניה.
היא הביטה בו והחלה לעצום את עיניה.
"לא,עוד לא יקירתי. זה לא הזמן."
הוא התרחק ממנה מספר צעדים ונעמד מולה.
"רדי לשכב על הרצה ותתחילי לזחול אלי".
היא הסתכלה בו מנסה לעכל את שאמר לה אב לבסוף ירדה ונשכבה על בטנה.
"תזחלי" ציווה בקול עמום.
היא החלה זוחלת אט אט קרבה אליו ולבסוף מצאה עצמה לרגליו שוכבת נושמת
את ריח צמיגי המכוניות.
הוא ניגש למכונית ונשען עליה מביט בה:"שוב, תזחלי חזרה אלי."
היא התרוממה מעט והסתובבה אליו והחלה עושה את דרכה אליו בזחילה.
משהגיעה מצאה עצמה מתחתיו כשהוא ישוב על כיסא הנהג עם רגל אחת מחוץ
למכונית.
הוא קם והוציא מהצ'ימידן שני זוגות אזיקים וחזר אליה.
"קומי" הורה לה והביט בה מתרוממת על רגליה ניצבת מולו.
היא היתה מוכתמת בכתמים שחורים ממתינה למוצא פיו.
הוא קירב אותה למכונית ואזק את ידיה, האחת למסגרת הדלת הקדמית והאחרת
למסגרת הדלת האחורית.
הוא פישק את רגליה כשהו מרחיק אותן מהמכונית.
הוא קרב אליה נצמד אליה חופן מאחור את שדיה צובט אותן בעוצמה יד אחת יורדת
לאיבר מינה חודרת אליה.
הוא התרחק ושלף את חגורתו מקפל אותה לשניים בידו ואז אמר לה:
"אמרת שמגיעות לך מכות בטוסיק, אז הנה הן."
והחל מצליף בישבנה לסרוגין על כל פלח.
היא נהמה עם כל חבטה מפסקת את רגליה כמתאמצת לקבל אותן.
לבסוף חזר אליה ונמצד מאחור נושק על צווארה לש את שדיה בכח.
היא צמדה אליו מרימה את ראשה לעברו והוא שלף את אברו ממכנסיו
מובילו לעבר שפתיה המגורות והלחות,חודר אליה בכח...

ניצבו כך צמודים דקות מספר מסדירים את נשימתם. שיחרר אותה והם נפלו על המושב האחורי מנסים
להרגע. ישבו כך חבוקים זמן רב, אולי שעה אולי שעתיים...