כשאומרים לך כן....

זה כל כך נעים לשמוע "כן"! גם כשאתה מבוגר וחושב שכבר שמעת הכל, גם כשאתה מקבל מחמאות בשוטף, זה תמיד נעים ואין שבע ורוויה.
במקרה זה מדובר בכן משני מקומות מכובדים בהם התראיינתי. וכעת אני רק צריך לבחור ביניהם.
והיו עוד מלא מועמדים אחרים צעירים ממני, יפים ממני, ובטח גם מוכשרים ממני, אבל לי אמרו כן.
מה זה עושה לנו בגוף ובנשמה כשאומרים לנו כן, כשבוחרים בנו, כשמעדיפים אותנו, כשרוצים אותנו?
זה בוגר כמו גבר שממתין לשמוע כן ממנה אחרי שהציע לה?
זה ילדותי כמו ילד שמתאווה שיחפצו בו וירצו אותו ויבחרו בו?
בכל מקרה, זה כל כך נעים.
שכוייעח למי שאמר לי כן (לא מאמין שהוא והיא נמצאים פה)

זה פוסט מקסים
אני רוצה לשאול באמת מתוך עניין, מדוע אתה לא חולק את הדברים הללו דרך בלוג, אלא דווקא בפורומים?

הרבה יותר תגובות
לפחות כך אני מניח

לנהל בלוג זו מטלה עם משמעות, אני עוקב אחרי כמה בלוגים (ועכשיו גם אחרי שלך) של אנשים שאת מכירה וגם את אוהבת אותם, והמסקנות שלי שבלוג צריך להיות פעיל. בלוג צריך להיות מענין כל הזמן לטוב ולרע. אנשים שמכניסים בלוג למעקב שלהם רוצים לראות עוד ועוד, הם מתמכרים לכותבים ועוקבים אחריהם בענין.
אני אמנם בעל דעות אישיות בהמון נושאים, אבל ברוב המקרים מעדיף לשמור אותם לעצמי או לסביבה הקרובה שלי. דעות = עימותים. ואת העימותים שלי אני מעדיף לבחור בקפידה, אין לי כוח ליותר מידי מהם.
לדוג' יש מישהי שאני עוקב אחריה והיא מקסימה בעיניי, ואני חושב שדעותיי במגוון נושאים ב-180 מעלות ממנה, אז מה יצא לי משפיכה מוגזמת של הגיגים בבלוג??? אפסיד יותר משארוויח.
טוב חפרתי. אבל בטח יהיו כאלו שיגיבו לי אז אולי זה בכל זאת שווה משהו.

בלוג זה מה שאתה בוחר שהוא יהיה עבורך, זה לא מטלה ולא תמיד יש לו משמעות, תכתוב מה שיש לך בלב,בנתיים אתה כותב דברים נורא מקסימים אבל פחות מתאימים לפורומים, תפתח בלוג ומבטיחה לך שאם תכתוב ככה יהיה לך יותר תגובות מכאן