הקשר בין בדסמ לחוסר יציבות התייעצות רצינית

היי אשמח לשמוע דעות מפורטות בנושא. האם צריך להגיע למצב של יציבות נפשית כדי לעסוק בדסמ או שאפשר גם במצב של חוסר יציבות קלה? אני שנתיים כבר בתסביך על בדסמ גם מבחינת אולי זה נובע מתוך טראומה מינית, גם שכרגע יש לי סלידה ממיניות עם גבר מאז שהחלטתי שלא באלי מיניות עם גברים אי שם לפני יותר משנתיים לכן אם כבר עושה ואעשה בדסמ זה יהיה ללא מיניות, וגם מבחינת זה שעד שאני מאפשרת לעצמי לעשות בדסמ יש לי דרופים ובכי בימים שאחרי.
האם עיסוק בבדסמ בידיעה שיש דרופים הוא תקין?
האם בדסמ זה רק לאנשים נקיים נפשית?
אני ממש מבולבלת אשמח לשמוע כמה שיותר דעות מפורטות ושיתופים עליכם

בדסמ לרוב הוא עם אנשים לא יציבים

זה לא אומר שכל הבדסמים לא יציבים.

הרבה טוענים שזה בא ביחד, לא חושבת שזה בהכרח נכון.
מצד שני אין לי באמת ידע בנושא מלבד מה ששמעתי.

אף אחד לא מושלם, עדיף לנסות להיות טובה ומיטיבה.
מבחינתי זה אומר דווקא לעשות חיבור בין סאדו ומיניות, לא להפריד אותם. לתת למבע הגופני ה-''חייתי'' למוסס את הקצוות של העיבוד ה-''אנושי''.
סאדו הוא אנושי כי הוא פסיכולוגי ושפתי במהותו. השפה הפרוורסית עסוקה ביצירת אינטימיות מזויפת סביב כל מני סמלים, ככה שהאדם כביכול מוגן. דרופים הם בעיני ההכרה של הגוף, שלא משנה כמה סמלי שייכות נשים על עצמינו, אנחנו לא רגועות ובטוחות.
מתחת לזה יש אינטימיות אמיתית שיכולה להיווצר, דרך חברות וזוגיות ופשוט מין טוב. ברור שעבור כל מי שנשמשך לסאדו, חלק מתהליך יצירת האינטימיות היא לשחק יחד, להכיר את השפה והסמלים והפחדים שיש לכל אחד. זה גם כיף

אבל אני חושבת שעבורי המטרה הסופית היא להצליח ''לשחק'' בסאדו עם מישהו שאני באמת מרגישה בטוחה לידו. שייכות אמיתית של בית משותף תהייה (אמן) הרבה יותר משמעותית מהמשחק, ככה אחריו גם נפילות המתח יהיו פחותות, למרות שברור שיש בהן גורם פיזי, כמו אחרי אימון, או מבחן שהתרכזנו בו מאוד. אבל גם בלי החלום הבורגני, אני חושבת שסתם חיבורבין גופים יכול להוריד לקרקע את הרצינות התהומית שבה אנחנו מתחייבים לדמויות. ככל שהדמויות האלו משקפות חלקים בנו, הן מוקצנות וזה חלק מהכיף, אבל גם חלק מהבעיה. זין בכוס זה כזה לא מתוחכם, זה היופי בזה.

אבל!! אני לא פטישיסטית. אין לי שום עניין בסמלים לכשעצמם, רק בשיעבוד המוחלט של הנשמה שלי (כאילו זה דבר). אם את פטישיסטית ישסיכוי שכל השפיל שלי בכלל לא קשור אלייך, ובכל זאת תמיד כיף לנסח לעצמי שטויות כאלו דרך הפורום, אז תודה


נ.ב
שניה אחרי שכתבתי קראתי שוב את ההודעה הראשונית שלך, ואני מודה שלא בדיוק עניתי לך על מהששאלת. אולי זה בכל זאת יהיה כיוון, כי נראה לי שיותר קל לחשובעל סאדו כעל כל קשר בחיים. ברור שעדיף לא להיכנס לזוגיות\חברות\יחסי עבודה\משפחה עם אנשים ''בעיתיים'' אבל לפעמים הנסיבות או נטיות הלב מחייבות את זה, וגם אנחנו לא מושלמות, ויש נפגעים ולפעמים שורדים את זה ולפעמים זה אסון. חבל בעיני לשים את הסאדו בקטגוריה נפרדת, ולא להכיל עליו את השיעורים שלמדנו משאר תחומי החיים.

קחי בעירבון מוגבל עצות בפורום ... כולל את שלי.

טראומה וחוסר יציבות יכולות להשפיע על כל אספקט בחיים שלך, אז זאת לא סיבה להימנע מהאספקטים האלה. אם יש עבר של טראומה וחוסר יציבות נפשית אז עצתי אלייך היא לטפל בטראומה ובחוסר היציבות הנפשית, וזהו. לגבי דרופים זה לא בהכרח עניין של טראומת עבר או לא; זה די נפוץ, והפתרון לזה הוא פשוט לעשות בדסמ עם אנשים שיש לך איתם קשר רגשי עמוק ויציב (בן זוג, ולא בתחילת הקשר).

חחחח הלוואי שהיה דבר כזה לטפל בזה וזהו
יוצא שסתרת את עצמך
ודווקא זו אולי כן סיבה להימנע כי זה תחום עמוק רצח מורכב מאוד בכל מלא רבדים והבנת קשה להסביר
אשמח לדיוק התשובה שלך

למה את מפרידה בין סקס לבין בדסמ?
האם נולדת עם ההעדפות האלו? זאת אומרת מגיל ילדות - בגרות שמת לב שזה מחרמן? או רק פורנו כזה מחרמן?
או ששמעת / ראית את זה איפשהו ואז נכנסת לזה מתוך סקרנות?

אני עם פוסט טראומה בהקשר מיני
היה שלב שעשיתי מיניות עד שהבנתי שזה לא כיף לי וככה החלטתי פשוט מאז עבר שנתיים וחצי והמצב אותו הדבר ואפילו התפתחה סלידה מזין
הסממנים הבדסמיים היחידים שהיו לפני הפגיעה היו קודם כל, הייתי צופה בסרטוני בדיקות דם וחיסונים בכוח, בנוסף בסרטוני מתיחות התעמלות בכוח עד בכי ומפנטזת כמה שבאלי גם חחחחח
לא בטוחה כמה המענה על מה ששאלת קשור ועוזר לענות על השאלה שאני שאלתי אבל עדיין עניתי
וניראלי גם הייתי רואה פורנו בדסמ אבל לא כזה זוכרת
ככה זה התחיל
בקיצור השאלה אם צריך להיות יציבים נפשית לגמרי בשביל בדסמ או שאפשר לעסוק בזה עם פחדים ועם דאונים ותסביכים ופלאשבקים ורתיעה ממיניות בכלל שגם בה אין לי מושג איך לטפל וכנראה שאם לא אעשה עם זה כלום אקטיבית במצב יישאר כמו שהוא שאני לא בטוחה אם זה טוב או רע

התחום לא נורמטיבי מושך אליו אנשים לא נורמטיבים נון קונפורמיסטים

זה לא שאלה של מה צריך או נדרש אלא מה את בוחרת ומחליטה ומוכנה לשלם גם.

כמו כל תחום רצוי לבוא מטופל ומודע כי התוצאות והמחיר עולות על ההפך.

לסיכום אפשר לבוא לבדסמ שרוטים דרוסים אוטיסטים כפייתיים חרדתיים או עם תחתונים על הראש
ואפשר גם אחרת רק איכות החיים/חויות בהתאם

אפשר הכל
אבל שמים רגע רצון בצד ומנסים להבין לעומק מה יעשה טוב למה יש יותר יתרונות
אז מה העדיפות?
לא אם אפשר
אלא האם זה יהיה סבבה ואולי אפילו מלמד ומצמיח או שבוודאות זה מתכון לאסון?