G-O-L-D(שולט)
|
לפני 20 שנים •
23 ביוני 2004
גיבורים בלילה
"אתה תופס אותו?" צועק לי אינדי.
"כן, ראבק מה אתה נלחץ?" "מה אני נלחץ? כל גורל הילדים החטופים נתון ביידיך ואתה שואל אותי מה אני נלחץ?" "בסדר תרגע מה יש'ך?" אני מתמרמר "ראבק, אם היית ישראלי והייתי עושה צבא..." מלמלתי. "מה אמרת?" "כלום כלום, יאללה קפוץ לעגלה", אני קורא בעודו מצליף עם שוטו ונתלה עליו, נזרק אל פנים העגלה. "ואוו", הוא מנגב את מצחו מזיעה, "קאם און שורטי טייק אס אוט אוף היר!" הוא קורא והעגלה נעה על הפסים. "תגיד", אני אומר, "איפה סופרמן?" "לא יודע, אמר שיבוא, כנראה מתעכב". "מתעכב הא?" "כן", הוא מחייך. "הנטחן הזה, שמת לב שהוא לובש את התחתונים שלו הפוך?" "נו?" מחייך אלי אינדיאנה. "מה נו?" "מה, לא ברור לך?" "מה לא ברור לי?" "זה הסמל שלהם". "של מי?" "של כל מי שאין להם את זה..." קורץ לי אינדי ומצביע על שוטו. "שוט?" "כן". "רגע, מה אתה רוצה להגיד לי? סופרמן סאב?" "לא, לא סאב, אבל סוויץ". "זייייייייייין". "נו ברור בן אדם מה נראה לך?" "לא יודע חשב..." "היי פלאס", קטע אותי לפתע קול מלמעלה. "אופה!" קרא שורטי,"עטלף". "זה לא עטלף זה באטמן!" צחק אינדי, "הנה תראה גם הוא לובש את התחתונים שלו הפוך אבל שים לב, זה מבונה, הוא בכלל תקוע". "תקוע?" "נעול, לא מורשה חתימה". "לא מבין, מה זה אומר לא מורשה חתימה?" "סאב", נוחת באטמן בעגלה וקורץ לי, "איי אם סאב אז דיי גט". "אתה סאב?" אני פוער את עיניי. "מה רע בזה? צריך מידי פעם להרגיש למטה, אתה יודע, ביומיום אני שולט אבל במיטה..." "אויש אל תתחיל יא נטחן!" קרא אינדי והצליף בו, "שורטי קיר קיר! שבור ימינה ואוו..." זעק אינדי כשכמעט ועגלת המשא עליה דהרנו סטתה מפסי הרכבת. "אנחנו לא נשרוד את זה!" צרח שורטי. "כוס אמאק, איפה סופרמן כשצריכים אותו!" קראתי. "סופרמן? הוא בסשן עם האיש הירוק", אמר באטמן, "הוא אומר שהוא מעולם לא פגש דום חזק ממנו, הוא מאוהב". "מאוהב?" עיוות אינדי את פרצופו. "מה נורא במאוהב?" שאלתי. "סאב מאוהב?" הביט בי אינדי מזועזע. "מר אינדיאנה גו'נס, אני מבקש ממך, כשאתה רוצה לדבר איתי, תפסיק להיות כל כך מלודרמטי ודבר לעניין!" "אבל סטיבן מסתכל". "מי?" "סטיבן", אמר אינדי ורמז במבטו לעבר המצלמה שמאחוריה הסתתר איזה אחד משקפופר. "נו, מה אתה מפחד ממנו? הוא כולה ממושקף!" אמרתי בבוז. "כן נכון, אבל יהודי, ויהודים, ככל שהם יותר ממושקפים ככה הם יותר חזקים... תזהר ממנו..." לחש לי באטמן, "הם שולטים בהכול". "תגיד לי יא נטחן, יש'ך בעיות עם יהודים?" קראתי. "למה?" שאל באטמן. "כי אני ישראלי". "אה", הוריד באטמן את עיניו. "די אל תפחיד לי אותו", חייך אינדי, "ובכל אופן אהבה ושליטה לא הולכים יחד". "למה לא?" "כי זה מעוות". "אתה מעוות", קראתי כששורטי כמעט ועוד פעם שלח אותנו למותנו. "למה אני מעוות? אהבה לא שייכת ביחסי שליטה". "מה -אתה - אומר?" קרא באטמן ונפנף בגלימתו. "שתוק נטחן!" קראנו אני אינדי ושורטי יחד כשהעגלה נוטה על צידה, "תעשה משהו יא עטלף", צרח שורטי ובאטמן שלח חץ עם כבל שהחזיק בנו מלפול אל תהום הלבה. "הילדים, ילדי תימן החטופים, שנים על שנים שהעסיקו אותם כאן במקדש הארור הזה והנה שחררנו אותם ולא יצא לנו להנות משחרורם", קרא אינדיאנה. "פדופיל!" צרחתי, "ראבו ערס, איפה סופרמן?" "קראתם לי?" חייכה גלימה ממעל. "או, הנה האוכל", צרח שורטי, "תעזור לנו אנחנו נופלים". "אין בעיות כפרות, הולד און", צחקקה הגלימה ונשאה את כולנו מעלה אל מחוץ להר. אור השמש סינוור את עיניינו, שורטי קרא שמע ישראל, אינדי שרק, באטמן צווח וסופרמן הגלימה חייך ממעל. אני סטרתי לעצמי לבדוק שאני לא חולם וכשהוא הוריד אותנו מטה אל הקרקע הבטתי סביב. ילדים רצו אלינו מכל עבר וכל מיני בלויים ומצורעים ניגשו אלינו וברכו אותנו כשאינדי הגיש להם משהו שנראה כמו שלושה דילדואים ענקיים שזורחים בחושך. "פשקרה פשקרה רום טם טם קר קרה", הם ברכו אותנו. "מה הם אמרו?" שאלתי את אינדי. "שאנחנו רשאים לבחור כמה ילדים שאנחנו רוצים לבצע בהם סשנים", חייך אלי הפדופיל וידו נרעדת על השוט. "אלוהים, תוציא אותי מפה, זה יותר מידי, כל הגיבורים שלי הלכו פארש!" מלמלתי בעצב כשלפתע נעצרה בחריקת בלמים דלוריאן אפורה ומתוכה קפץ גמד קטן חולה בפרקינסון. "היי דוק", הוא קרא לעברי ורץ לקראתי. "מ..ממ...מה?" גמגמתי לא מבין את פשר דבריו. "היי דוק, חזרתי מהעתיד להציל אותך, ראיתי מה קורה לך שם, אתה חייב לבוא, הנין של הנין שלך מזיין ת'שכל באתר שנקרא הכלוב". "מה?" אמרתי. "כן, הוא מזיין את השכל באתר שנקרא הכלוב והוא גורם שם לבלגן שלם". "איזה בלגן?" "אתה חייב לראות בעצמך". "מה זה אתר?" "בוא תראה". "אבל רגע, אין לי בכלל ילדים אז איך זה שיש לי נינים?" "עתיד דוק, עתיד, בוא תראה..." הוא אחז בידי, "אתה חייב לראות את זה, אתה חייב..." * אני מצטער, איזה מישהו נכנס עכשיו לחדר שלי, הוא עומד לצדי וטוען שהוא הסבא של הסבא של הסבא שלי. הוא מחזיק במקל ואומר לי שאם אני אמשיך לכתוב עוד מילה הוא ישלח אותי לטיפול אצל סופרמן? |
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
24 ביוני 2004
well....
ברוך השב... 
רחפנית-הדומית המרחפת. |
|
|