בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שיר אמיתי

QriS​(מתחלף)
לפני 20 שנים • 22 ביולי 2004

שיר אמיתי

QriS​(מתחלף) • 22 ביולי 2004
פשוט נפלת עליי. נתלית עליי.
קפצת גבוה באוויר ונחתת עליי ולא השארת מקום לקרקע מתחת לרגלייך.
ואני ראיתי אותך באה ולא יכולתי לתת לך ליפול.
היית צריכה אותי, דרשת את האהבה שלי ואני נתתי לך אותה בהכנעה.
גילית את תשוקתך ונחשפת כי הרגשת שאני אכיל אותך.
לקחת סיכון ענק. סביר שהיית נדחית אבל לא.
לא יכלתי להפנות לך גב. להותיר אותך בידיים ריקות. לא להשיב על אהבתך.
ואז הטפטוף השקט, השליטה הדרוכה, הלך וחזק, הלכה וצרה
ופתאום, הייתי למטה. מחכה לך.
חושב עלייך, מקנא לך, מוותר לך, סולח ולא שוכח.

רקדנו ביחד מחול של שדים.
פגעתי בך ואת פגעת בי אבל כשהיינו ביחד, הכאב היה נעלם.
כשהיינו ביחד הייתי שומע את הגוף שלי נמשך אלייך, הייתי רואה את עינייך משוטטות בנבכי נפשי.
ידעתי מה את רוצה לפני שאמרת את זה, כעסתי עוד לפני שידעתי מה עשית.
ונתתי לך את הכל ובסוף כבר קיבלת ואז רצית עוד. ועוד.
קראת לי מלך ולבשת אותי כמו תכשיט ואמרת לי מילים שפתאום חייתי
והשליטה כבר לא היתה אצלי, גם לא אצלך.

ואז היינו רטובים והתחלנו לשקוע ולא רצינו לטבוע
וחילצתי אותך ושקעתי וחילצתי את עצמי ואז את שקעת
וכל פעם מישהו אחר היה קופץ למים הקפואים
וכל פעם מישהו אחר סרב לוותר על האהבה
כל פעם רק לעוד רגע הניצוץ היה ניצת ושוב היינו מחוברים ושוב היה לנו חם
עם הזמן נחלשנו. התעייפנו. הכאב, הצריבה מתישים.
כשדיברנו על זה הבנו את הטירוף שלנו והיינו בוכים.
בסוף נניח זה לזו לשכוח וישאר השיר.

תדעי שדבר כזה לא יחזור. אל תצפי לזה שוב.
גם אני לא אצפה. פשוט לא יכול להיות דבר כזה.
מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 20 שנים • 22 ביולי 2004
מאסטר יקיר​(שולט) • 22 ביולי 2004
אילו תחושות העברת כאן, ידידי היקר...
נשמע שנאלצת להיות שם שחקן בתפקיד
שלא בדיוק חיפשת בשלב הזה של חייך.

השיר כפי שכתבת נשאר,
גם זיכרונותיו יישארו חקוקים אצלך,
אבל מה עם האהבה...?
היא תישאר חנוטה במים הקפואים?
לא תניחו לה להוביל אתכם
בשבילים עוקפים
אל האמת שלכם?

חיבוק חזק, ידידי!

QriS​(מתחלף)
לפני 20 שנים • 23 ביולי 2004
QriS​(מתחלף) • 23 ביולי 2004
לא ניובוי היקר,

לא נניח לאהבה להוביל אותנו עוד כי היא כבר בלתי נסבלת והכאב שהיא גוררת, זה שפעם היה מתוק, הוא היום מר ממרור ואנחנו שהיינו פעם חזקים נחלשנו והפכנו פגיעים כל כך, מעורערים כל כך, שהדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה לכתוב שיר, להתרפק על הרגעים הנדירים, ולאט לאט, לשקוט ולשכוח


וכן קלעת בול, זה היה משחק תפקידים כפוי לחלוטין מבחינתי ואחד שבאמת לא חיפשתי, למרות שכנראה שכן הייתי צריך icon_wink.gif

אבל שיחקתי את המשחק ואני לא מצטער כי אני יודע מה שלא הייתי יודע אחרת, שהאמת שלנו, כמו האהבה שלנו, היא בלתי אפשרית.

אוהב אותך הרבה!
creamy
לפני 20 שנים • 23 ביולי 2004
creamy • 23 ביולי 2004
קיוריאס מהמם שכמותך...
כואב לי לשמוע שחוויה כזו באה אל קיצה.
כואבת איתך את הכאב שלך.
מתרפקת איתך על רגעים מדהימים של עונג ואושר.
מקווה בשבילך שהסוף עוד רחוק,
שיסעירו אותך עוד נשים ואנשים ויגעו בך כך.

המון אהבה.
}{