שקית של עוגיות

שקית של עוגיות

crazy_toast​(שולט){אליס} • 27 ביולי 2004

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם

היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם.

בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח
ובמעדניה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח.

חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה

מצאה פינה והתישבה והכרטיס בכיסה.



היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה

כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה,

היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל,

בחוצפתו העיז המנוול,

לשלוח יד אל שקית העוגיות שבינהם הייתה מונחת,

וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת.



היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות.

לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות.

וכך היא נשנשה , בעודה מביטה בשעון שעל הקיר

וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר.



על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה

חושבת לעצמה ,בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה.

כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו.

והוא ביד רועדת חיוך מבוייש על פניו,

לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים,

חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים.



בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה

חשבה לעצמה ,הוא גם גנב וגם חצוף , אפילו לא אמר תודה.



כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה,

אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה.

בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת,

הלכה במהירות, קדימה מתבוננת.



היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה,

והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה.

בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידייה

הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עינייה



המומה ומופתעת היא הבינה איך לא,

העוגיות האחרות היו שלו,

הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די,

ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי.

בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה ,

היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה.





כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בודאות מלאה, ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מדי שמה שהאמנו בו , שמה שחשבנו שהוא האמת הצרופה, בעצם איננו כך.

לא הכל בחיים זה שחור או לבן, יש גוונים של אפור.

כדאי תמיד לשמור על, לב פתוח ותמיד לשאול את עצמנו , אם אנחנו לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר.

ThePassionMaster • 27 ביולי 2004

איזה חיוך עשית לי, באתי לכעוס עליך שבתשעה באב אתה מזכיר עוגיות !
אבל סיפור מדהים עם משל שיש בו מה ללמד אותנו.
תודה.

abcd • 27 ביולי 2004

היי טוסט,

הסיפור הזה היה פה לפני שבוע...

אבל עקביות זה גם דבר טוב...

crazy_toast​(שולט){אליס} • 27 ביולי 2004

שירה את מנהלת הארכיון ?

לא רק זה שהיה פה לא מזמן

אנפת לילה • 27 ביולי 2004

גם הצגת אותו כאילו הוא שלך בלי לתת את הקרדיט לדאגלס אדאמס.

Re: לא רק זה שהיה פה לא מזמן

crazy_toast​(שולט){אליס} • 27 ביולי 2004

ממ..איפה בדיוק?

Re: לא רק זה שהיה פה לא מזמן

אנפת לילה • 27 ביולי 2004

בעצם זה שלא נתת קרדיט ולא כתבת - קיבלתי את זה במייל/מצאתי את זה באיזה אתר וכיוצא באלה.
כשאתה מפרסם משהו בלי לתת קרדיט ליוצר או למקום שממנו לקחת את זה , אתה יוצר את הרושם שאתה כתבת את זה.

crazy_toast​(שולט){אליס} • 27 ביולי 2004

קיבלתי במייל.

ורק בגלל שהלכתי כבר לחפש

אנפת לילה • 27 ביולי 2004

המקור מופיע בספר "היו שלום ותודה עבור הדגים" של דאגלאס אדאמס.
ארתור דנט מספר לפנצ'רץ' את הסיפור מעמוד 87 עד עמוד 90 .

crazy_toast​(שולט){אליס} • 27 ביולי 2004