nerissa(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
17 באוג׳ 2004
לתת
"תני לי!"
"לא יכולה, אדוני" הוא צייר את קווי אצבעותיו על לחיה הלבנה "תני לי אותן!" "לאאאאאאאא" נשפה מבעד שפתיים קפוצות לחי שנייה האדימה בעקבות אחותה "את תתני!" "לא יודעת איךךך" לחשה באימה מגלבו חדר למרחב שלהם. נושך בבשר ירכיה. "את יודעת איך. את יודעת.. תני לי!" הכאב בער בעורה.. בבשרה.. בעצמותיה.. בנפשה.. הכאב על עורה ניקז כמורסה את הכאב מבפנים "לא.. יכולה.. בבקשההה.. אדוני.." נשפה בין רחש רצועות העור באוויר לבין זמירתן על ישבניה "את יודעת" עצר לרגע כדלי מי קרח על עורה הצרוב הרגישה את עדינות אצבעותיו.. מלטפות עורה כלטף צייר קנבס אומנותו ריפרוף אצבעות אהבה על תאווה עצרה נשימתה "לאאאאאאאא.." נזעקו שדים בבטנה. אוחזים בציפורניים שחורות בקרומן הדקיק.. השביר של.. של.. לאאא. לחשה.. יודעת שלא תוכל להן והן בקעו מתוכה. בזעקת מעמקים, רוקמת על לחייה האדומות משתי אצבעותיו את ערב דמעותיה "את יכולה.." עטף אותה אליו בלחישה, גופו רועד לקצב רעידות גופה. * * * * * בשקט.. הקשיבו שניהם לסיפורן של הדמעות. |
|
|
Maggie
|
לפני 20 שנים •
17 באוג׳ 2004
אין מילים
נריסה, כבר המון זמן שאני קוראת אותך, וכל פעם מחדש את מדהימה אותי.
ואני חייבת לצרף כאן משהו שהזכרת לי, צילום של סינדי שרמן, שאני מוצאת מקסים ושאני חושבת שמתחבר אל מה שכתבת.. לילה טוב, ותודה. אז הנה אני מנסה: http://us.f2.yahoofs.com/users/41226a36z53c7a9f1/f399/__sr_/ff9c.jpg?ph46mIBBBf6InoUL מקווה שהצלחתי.. |
|
|
שוטרת*
|
לפני 20 שנים •
18 באוג׳ 2004
נריסה יקירתי...
מאז שקראתי את מה שכתבת אני לא מפסיקה להקשיב לרגב דהן "חבל שחור"..
והרי חלק : "איך הסתרת את העיניים כשזלגו הדמעות רציתי רק לראות אם עוד יש בך רגשות את צוחקת כמו מלאך לו רק קטפתי אותך כשנעלמתי אז הצחוק הזה נשכח אולי זה אכזרי איך הייתי מסוגל? את יודעת אומרים שהעולם הוא כמו גלגל חשבתי שאת אבן מתעלמת משתיקות מחלומות מבעיות את בטח מחפשת (מחפשת) נואשת מתמסרת בקלות לתענוג שבפינוק קשרתי אותך בחבל שחור עצמתי את עינייך לא תוכלי לזכור כל הזמן שעבר די נמאס לחכות רציתי רק לדעת אם את יודעת לבכות..." |
|
|