ginger
|
לפני 20 שנים •
19 באוג׳ 2004
התופרת - מאת : זלדה
נזדמנתי לחנות ספרים יד שנייה אי שם בארץ, ובמקרה נפל לידי סיפרון קטן בהוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד.
במקרה נפתח הספרון בשיר הזה. אני מוצאת שהוא מיוחד מאוד. לי - הוא אומר הרבה מאוד. הרי הוא : התופרת - מאת זלדה. ביום, ביתה הקטן כה שומם בלא ידיד, בלא חתן. בלילה ישלוט בה אדון נעלה, נאמן. כשתחלה - יחבקנה. כשתגווע - ינשקנה. כשתמות - יאמצנה אל ליבו הקר בידיים של עפר. *** ההרגשה שעולה בי מתוך חווית השיר הזה, עלתה בי גם כשקראתי את "פנקס הקטן" ואת "כסא לאליהו הנביא" שירים כאלו שמורידים דמעות בהיסטריה. שסוחטים אותי ריגשית. אני לא יודעת למה דוקא הסיפרון הזה נפל לידי ולמה פתחתי דוקא בעמ' 15 שלו. ג'ינג'ר. |
|
|
|
|
|