הַאִם אַתְּ רוֹאָה אוֹתִי (התהום 2)

הַאִם אַתְּ רוֹאָה אוֹתִי

הַאִם אַתְּ רוֹאָה אוֹתִי
מְקַיֵים חֲזָרוֹת
עָל טֶקֶס רִיקוּד הַמָּוֶות
הַמְּסוֹרָתִי
שֶל נוֹדֵר הַנְּדָרִים
מִדֵי בּוֹקֶר
לִפְנֵי עֲלוֹת הַחַמָּה?

מִכָּל שְנַיִים וְאֶלֶף
שְמוֹת הָאַהֲבָה
לֹא מָצָאתֵי תַּקָּנָה
בְּזְכוּת הַמָּרְאֶה הַרָטוּב.
לַאַהֲבָה אֵין תַּקָּנָה.
אֵין בָּה שֵמוֹת.
לׁא אֵדַע מָתַי זֶה
הִתְפּוֹרְרוּ צְעִיפֵי
בּוֹשְתָּה.

מִבַּעַד לַצְעָדִים
הַמְּדוּדִים,
הַמְּדוּיָקִים,
שֶסוֹפָם נֶחֱתָם
עַל יְדֵי הַשֶּמֶש הָעוֹלָה כְּקָרְבָּן
נִיבָּטִים צִלְלֵי בֵּיתִי
מִתְגַשְמִים בָּעָרֶפֶל.
שְתִיקָה.

מִי שֶהוֹלֵך אֶל בֵּיתוֹ
יוֹדֵע אֶת דְּבַר שְתִיקָתוֹ.
אֵין רְצוֹנוֹת פְּשוּטִים
בְּקַו הַתַּיִל הַדַּק
הָעוֹבֵר בֵּין הָעוֹצְמָה הָרוֹטֶטֶת
וְהַרַכּוּת הַמָמְתִּינָה.

הַאִם אַתְּ רוֹאָה אוֹתִי
מִבַּעַד לְעֵינַיִך הַעֲצוּמוֹת
רוֹקֵד אֶת רִיקוּד הַחַיִּים
עָל פִּי הַתּהוֹם הַגּוֹאֶלֶת,
עֲבוּרֵך, עָל מָה שֶהָיָה
וְיִיסֵר כִּקְרִיעָה וְהָפָך
לְמֵיתָר דָּרוּך
הַנָּכוּן לִקְרִיאָה?

הַאִם אַתְּ רוֹאָה אוֹתִי?



ספטמבר 2003

כמעט פיספסתי ומזל שלא, כי זו היתה עלולה להיות החמצה של קטע מופלא ביותר.

תודה, ריס.