דברים מביכים שקרו לכם תוך כדי סשן, לא לשמור בבטן...

אתם מדברים ...

קליבר​(שולט) • 5 באוק׳ 2004

1. שהייתי חייל , נתנו לי באיזה יום לנסוע עם האוטו לבסיס ...לשבוע מראשון עד חמישי , ואנ ימדבר עוד על התקופה שלא לכל חייל היה רכב .
הגיע סוף השבוע , יוצאים לשער ומגיעה ההסעה . עליתי , הגעתי הבייתה , שאלו אותי איפה האוטו ... אה שכחתי אותו בבסיס , ואיך הגעת ? בטרמפים ...

2. לפני מספר שנים נתנו לי מהעבודה טויוטה קארינה ירוקה חדשה עמדתי ברמזור ברמת גן , בכופר הישוב ועמדתי לפנות ימינה , זה מה שאפשר בצומת הזו , לכיוון קריניצי.
לפתע נכנסה אשה מבוגרת לבושת שחורים , התיישבה , והתחילה לצעוק עלי בעברית מתובלת בעיראקית ( רמת גן , זוכרים ) שאני אחרתי ואנחנו נאחר להלוויה של מישהוא , וכמובן שהיא בוכה בין צעקה לצעקה .
לא התבלבלתי , התכלתי מסביב אם אין רכב אחר דומה לשלי בצבע או בסוג , ולא היה .. תוך כ- 10 דקות היינו בביית עלמין ירקון . אכן זו הייתה לוויה של אחיה ...
כולם הסתכלו עלי , הייתי זר לגמרי וכמובן שלא הכרתי איש , מישהוא אזר עוז , ושאל אותי , מי אתה ?
עניתי .. שהגברת הזו נכנסה לרכב , והתייפחה והבנתי שהיא מאחרת ללוויה אז הבאתי אותה .


[size=24]פדיחות בסשנים ?[/size

ועל כך בפרק הבא של ....

פאדיחה

ket​(לא בעסק) • 5 באוק׳ 2004

טוב גם לי יש, והיום אני במוד פטפטת.

לילה בריכת שחיה בקיבוץ.
חושך מוחלט חוץ מירח וכמה כוכבים.
מאוד מאוד עסוקים.

פתאום נדלק האור, אור יום- עמודי תאורה ענקיים.
חבורת מתנדבים משועשעים בדרך לטלפון בצריף של הבריכה.
" ערב טוב. תמשיכו תמשיכו, אנחנו כבר הולכים."

ואחר כך לעבור דרכם ביציאה
ממממ אז ככה את נראת עם בגדים...

פאדיחה! [B]

אליס​(נשלטת){crazy_toas} • 5 באוק׳ 2004

אני באיזה מסיבה.
הכל טוב ונחמד, ופתאום אני רואה מישהו שאני מאוד מחבבת שלא התראנו כבר לפחות שנה וחצי.
אני לא לחלוטין בטוחה שזה הוא אז אני דואגת לראות אותו מהחזית. כשאני מחליטה עם עצמי שזה באמת הוא(בכל זאת, יחסית אפלולי) אני ממהרת אליו ומביאה לו חיבוק כמו שמביאים למישהו שלא ראיתם כבר הרבה זמן.
הוא מחזיר לי חיבוק חם ואוהב שואל אותי מה שלומי, שאלות רוטיניות שנועדו כדי להשלים פערים, ואני מחמיאה לו על העובדה שירד לפחות 10 קילו.
אחרי 10 דקות של שיחה פתאום יורד לי האסימון...
אני שואלת אותו אם אנחנו מכירים.
ונחשו מה? עד אותו רגע לא.

טרגדיה!

ve-ra{Q} • 5 באוק׳ 2004

כבר למן יום פתיחת הפוסט הזה אני שוברת את מוחי הדלוח בנסיון לדלות מתוכו פאדיחה,
פאדיחונת, סתם פאלטה בלתי מכוונת בעליל.
אז זהו, שלא מצאתי.
פאדיחה בפני עצמה .

_li-at_-

Miu​(מתחלפת){היצור} • 5 באוק׳ 2004

פאדיחות בכלל לא חסרות לי, אמנם לא עולה לי לראש אחת בתוך סשן ממש,
אבל בהקשר בסד"מי יש ויש:

בהמשך למסורת ה"מכירים-לא מכירים",
בערב אפוף עשן אחד בדאנג'ן, לפני שהתווספה מערכת האיוורור החדשה,
כשהעדשות שלי נדבקות לי כמעט לעצב הראיה,
ועל הכל עוד צפה שכבת אלכוהול דקה,
זיהיתי (אם אפשר לקרוא לזה כך) מרחוק איש שחשבתי שהיה אקס משכבר הימים,
רצתי והתנפלתי עליו בחיבוק ענק, כולל הנפה שלי באויר והכל.
כשנחתתי פתאום קלטתי שלמרות הדמיון הפנומנלי - זה לא הוא!!!
פלטתי איזה משהו וברחתי לקצה השני של המועדון. מאוד מביך.
אח"כ הוא בא ושאל מה הקטע,
אמרתי שהתבלבלתי, והוא ניסה לחקור עם מי ומה,
אז שאלתי אותו אם הוא נהנה, הוא אמר שכן, אמרתי שגם אני ושנסגור את זה בזה.

עוד מקרה באותו ערב ממש היה שראיתי ידיד שלי, שלא פגשתי המון זמן, נכנס,
חייכתי אליו והוא הסתכל עלי במבט מוזר והמשיך ללכת.
אח"כ ניסיתי לתפוש את תשומת הלב שלו והוא שוב התעלם.
זה היה מאוד מוזר.
חשבתי שהוא הובך להפגש שם או משהו כזה.
הרבה אח"כ נפגשנו ובדיאבד התברר שהוא פשוט היה בלי עדשות,
ולא זיהה אותי בכלל!

מקרה שלישי-
נסעתי עם אמא שלי לתומי לקניון רמת אביב,
כשכמובן באותו יום יש התרעות חמות על פיגוע המוני.
אני נכנסת עם האוטו לחניה, שם הבודק הבטחוני פותח את הבגז',
וכמובן פותח את כל התיקים, כולל ארגז הבדס"מ,
תוך כדי שליחת מבטים נבוכים קדימה, אלי, המסתכלת עליו במראה בסקרנות.
אמא שלי מתחילה לרטון על הזמן כשאני רואה שהוא לא מצליח לסגור את הארגז חזרה...
אולי מרוב התרגשות...
אני ממלמלת לה משהו על זה שהתיקים שלי ושל היצור לסופ"ש שם,
ושיש התרעות.
משעשע ביותר.

מקרה רביעי ואחרון -
לילה. פאב קטן בירושלים. אני והיצור משחקים מייל דום פומבי קלילי,
הכולל התרפסות מילולית, נשיקות של ידי היצור, רגליו (כשאף אחד לא מסתכל) וכאלו.
שתי בנות מסורתיות מתישבות לידינו ומסתכלות.
אני לא זוכרת בדיוק איך זה הלך,
אבל באיזשהו שלב אחת פונה אלי ואומרת משהו כמו:
"מגיע לך יותר מזה, אף גבר לא שווה את זה" וכדומה. נשמה טובה ממש.
ניסינו להסביר להן קצת שזה משחק, מתוך אהבה, וכאלו, אבל זה לא נקלט ממש.
, נו טוב.

תאיר​(נשלטת) • 5 באוק׳ 2004

פייה, מה שמדהים אצלך זה שהצלחת לתקוע לו מרפק *למרות* שהעיניים היו מכוסות.

היו לי הרבה פאדיחות (כולל שלשום כשהלכתי לתוך דלת זכוכית) אבל הנה אחת מהן.

הימים הראשונים של המועדון, היתה כבר מסיבת פתיחה גדולה, אבל ביום שלמחרת המועדון כמעט ריק. חוץ ממני ואלה שהגיעו איתי לראות מה זה בכלל המועדון הזה, היו אולי עשרה אנשים, כולל הצוות.

אני עולה למעלה לטלפן, ובמסדרון מעל המועדון אני רואה מישהו מוכר לי. מטריחה לשווא את זכרוני הלא קיים אבל לא מצליחה. אולי זה כלובי? לא זה לא הוא. אבל זה בטוח איזה סאב שאני מכירה.
אז אני מחייכת בנימוס לבן אדם ואומרת לו "תזכיר לי מי אתה?"
- "עזבי, אם את לא זוכרת אז לא משנה".
- "מה, אתה מתבייש? הרי גם אני פה וגם אתה פה אז ממה אתה מתבייש"

ובום! נפל האסימון. חצי שנה לפני זה, הוא היה דום שלי למשך חודשיים!!!!!
מרוב הלם מעצמי התירוץ היחיד שיצא לי מהפה זה "טוב, לא ראיתי כל כך הרבה את הפנים שלך אז"


דרך אגב מקרה דומה אבל טיפה פחות חמור קרה לי עם דום אחד.

א-ד-ו-נ-י ...

בכוח המוח-אשה • 7 באוק׳ 2004

תאיר, לא לזהות את הדומים שלך? זה בחזקת פדיחת על..

FrozenLips • 7 באוק׳ 2004

אם רק היה אפשר לספור את המקרים שבהם שכחתי שמות של אנשים שהיו לי קטעים אתם (מה לעשות, יש לי בעיה עם שמות

אבל הנה פדיחה - הצלחתי להזכר -

המקום: לפני שנה בערך, מועדון תל אביבי מצוי.
הנפשות הפועלות: אני, אקסית וחבר שלה.
הגורם: תחרות שתיה עם הזכר מבין שלושתינו.
התוצאה: הגנים הרוסיים שלי מראים נוכחות והתוצאה: 11:10 לטובתי, הוא שיכור לחלוטין, אני רק קצת מסובבת.

בכל אופן, הוא נרדם במעיין פינת זולה חשוכה ומרוחקת, ואני וחברה שלו הלכנו לרקוד כאילו שאין מחר...
דברים התגלגלו מפה לשם ושתיינו מצאנו שוכבות על הבטן שלו באותה פינה (הוא עדיין ישן) במהלכו של מזמוז חביב בהחלט.
באמת שהיינו בטוחות שאף אחד לא רואה, אבל כשהרמנו את הראשים אחרי משהו כמו חצי שעה שלא שמנו לב לשום דבר, קלטנו פתאום משהו כמו 15 אנשים שעמדו בפיות פעורים וזקפה גאה ומסתכלים עלינו....

התחזינו ל"ישנות" וחיכינו מצחקקות שכולם יעלמו....
רק חבר שלה לא הבין למה כל פעם שאנחנו מגיעות לשם, אנחנו נקרעות מצחוק

ובאמצע סשן?
באמצע קשירה במועדון (כשאני הקושרת) החלקתי על משהו שהיה על הרצפה, ונמרחתי כמו גולש על הרצפה. תנסו לשמור על ארשת פנים רציניות אחר י דבר כזה


זהו להיום

אלי

אם כבר סיפורי בריכה

Fritz The cat • 7 באוק׳ 2004

בהיותי נער צעיר ועל ימים בימי השל"ת . חמדתי לי לצון וזיקפה בבריכת הקיבוץ, עם אחת מבנות הקיבוץ ה"תמימות" ואחת מהחסודות שבהן.
במקביל אלינו שחה לו על קרקעית הבריכה , הרובוט המנקה . תוך כדי התמודדות עם דופן הבריכה תוך כדי משגלון , הרובוט מטייל לידינו והכבל מסתבך לעלמת החן ברגל.
מה ,שהיא שכחה לספר ,זה שהיא אסטמתית, וכשהיא נלחצת ההתקפים זמינים יותר.
וכך בעוד העלמה משתנקת בידיי, צורחת את אימתה , מתאספים להם "אנשים טובים" מהקיבוץ שבאו לחלץ את הזוג המצוקתי....
היה קשה בחדר האוכל בימים הבאים

boss​(שולט) • 7 באוק׳ 2004

תאיר המתוקה שולטת!
היא לקחה פה את התחרות בהליכה (על ארבע)