סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קורה לכם?

אמילי קייג'​(אחרת)
לפני 20 שנים • 22 באוק׳ 2004

קורה לכם?

אמילי קייג'​(אחרת) • 22 באוק׳ 2004
קורה לכם שאתם מרגישים שאתם רוצים עוד ואתם מתביישים להגיד? לא מתביישים לפני מישהו אחר, אלא מתביישים בפני עצמכם?
שאתם רוצים את ההכי הכי קיצוני, ועוד צעד אחד אחרי?

שאלה הגיגית לאמצע הלילה.
מאקס
לפני 20 שנים • 23 באוק׳ 2004

כל פעם כשאני פותח

מאקס • 23 באוק׳ 2004
בקבוק חדש
TooT​(נשלטת){פטרוניוס}
לפני 20 שנים • 23 באוק׳ 2004
TooT​(נשלטת){פטרוניוס} • 23 באוק׳ 2004
כן ,זה קרה לי ,היום מתביישת הרבה פחות ,בפנטזיות שלי ,ברצונות שלי ובתשוקות שלי .
הרצון לחוות ,לחדש וללכת עוד צעד קדימה מעיד על יצר בריא ועל חיות .
הבושה ,לדעתי מקורה בחוסר קבלה עצמית ,בחוסר קבלה של הפנטזיות ובשפיטה עצמית .
לפעמים אני עדיין לוחשת לעצמי בשקט ....יא סוטה אחת icon_biggrin.gif
אדון טיפות הגשם​(שולט)
לפני 20 שנים • 23 באוק׳ 2004
אחד מתפקידיו של האדון, של הדום המוביל הינו להביא את הסאבית שלו לשחרור
מכל העכבות. חופשיה כמו פרפר, כמו ציפור דרור. במחשבות ומעשיה איתו.

סתם חשבתי .
אמילי קייג'​(אחרת)
לפני 20 שנים • 23 באוק׳ 2004

אדון טיפות הגשם

אמילי קייג'​(אחרת) • 23 באוק׳ 2004
אין מישהו שמעודד אותי יותר מאשר האדון שלי (ראה את שרשור המכירה שלי), אבל לפעמים אני מסתכלת סביב, על החברים ה"רגילים" שלי, על האנשים מהעבודה שלי, ואומרת לעצמי "אלוהים ישמור!!!". למרות שהם יודעים עלי הכל...

או לפעמים עולה מחשבה של פנטזיה חדשה, או של קיצוניות חדשה, לחיות בסרט כחול...
ואז אני...

לא יודעת, בקיצור מה שרציתי לכתוב לך זה שאם אני מביעה זאת בפני אדוני הכל מתגשם, אבל הדרך בין להביע זאת בפניו, לבין ההולדה של זה בראש שלי, זה הרגע עליו כתבתי.
חתל בר
לפני 20 שנים • 23 באוק׳ 2004
חתל בר • 23 באוק׳ 2004
לפעמים יש משהו יותר קשה מ"מה הוא יחשוב עלי", וזה "מה אני אחשוב עלי". אין לזה קשר לותק בבידיאסאמ, ולפעמים זה כל כך קיצוני שאין לזה קשר אפילו למשך מערכת היחסים עם האדון.
האדון שלך יכול להיות אחד האנשים הכי מקסימים, מבינים, פתוחים ואוהבים בעולם, אבל הקושי נמצא אצלך.

אני חושבת שככל שיש יותר אמון ויותר קרבה יש יותר יכולת להוציא את זה החוצה, גם אם טיפין טיפין. זה לא אומר שפותחים הכל בבת אחת, זה לא אומר שתמיד נוח ונעים וטבעי, אבל זה אומר שיש מודעות בצד השני למעצור, ויש סבלנות ויש קבלה, ומכאן זה יצא, בקצב שלו, לאור.

הנקודה היא החיים ש"אחרי". איך את מרגישה אחרי הגילוי. וזה תלוי בשניכם.
תאיר​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 23 באוק׳ 2004
תאיר​(נשלטת) • 23 באוק׳ 2004
לי נורא קשה לבקש משהו כזה שלכאורה פוגע בי. ואני מדברת על הדברים הקלים ביותר, הצלפות עם פלוגר זמש לדוגמה. איכשהו זה נראה לי יותר טבעי שזה קורה לי וכאילו אין לי שליטה בזה (כל עוד לא הפסקתי)

חלק מזה זה העניין של לא לביים את הדום, שהוא באמת יהיה זה שמוביל. אבל חלק זה נובע גם מהתפיסה שלי לגבי עצמי. עברתי כבר (לשמחתי) את השלב שבו אני מרגישה נורא מושחתת אחרי סשן, אני מניחה הרבה אנשים עוברים את זה. אבל עדיין אני מרגישה לא נוח להביא על עצמי דברים.
Tainted​(לא בעסק)
לפני 20 שנים • 23 באוק׳ 2004
Tainted​(לא בעסק) • 23 באוק׳ 2004
ישנם דבריםש אני חושבת עליהם ואני ממש מתביישת בהם, ולא ואמרת אותם לאף אחד.
פה ושם אני לפעמים זורקת איזה הערה כזו שפותחת שאלות ואז אני אומרת..
אבל נורא קשה לי עם זה icon_biggrin.gif

אני מניחה שיש דבריםשעד שלא אראה אותם אצל מישהו אחר נעשים, יהיה לי קשה לקבל שזה בסדר ולגיטימי.

שאלה מצויינת אמילי!!
והאדון שלך בהחלט מדהים לדעתי.
אמילי קייג'​(אחרת)
לפני 20 שנים • 23 באוק׳ 2004

לביים את הדום

אמילי קייג'​(אחרת) • 23 באוק׳ 2004
נגעת בנקודה מצויינת תאיר!
זו תמיד בעיה.
האם זו שליטה מלמטה?
אין לי מושג. עד כמה מותר לבקש דברים? למשל דבר פשוט כמו לענוד קולר. אם אני מחליטה באופן עצמאי לענוד קולר כל הזמן, או כשאני איתו, והוא לא הורה לי על זה? מה זה אומר? מותר לי להחליט? וזה עוד דבר פשוט לכאורה, מה עם דברים אחרים? מה זה פה? אני עושה BDSM לעצמי?
אין לי מושג...