סינדרום הזונה והמדונה

סינדרום הזונה והמדונה

תאיר​(נשלטת) • 23 באוק׳ 2004

בסדרך כלל כשמדברים מדובר על מחלה של הפרט. אבל סינדרום הזונה והמדונה הוא מחלה של כלל התרבות שלנו, שרק בעשורים האחרונים משתחררת ממנה בהדרגה. בכל זאת ישנם פרטים באוכלוסיה שלוקים בסינדרום הזה בצורה יותר חמורה ומובהקת.

מה בעצם זה אומר?
מי שלוקה בסנדרום הזונה והמדונה מחלק את כל הנשים לשני סוגים - היא יכולה להיות זונה או מדונה, קדושה או קדשה.
היא בשום אופן לא יכולה להיות בשתי המחלקות.

הנשים מסוג הקדושה הן אלה שמתחתנים איתן. הן יולדות ילדים ומטפלות בהם. הן אמא או אחות או רעיה. אבל הנשים האלה הן לרוב לא נשים שחושקים בהן, הן לא ממש סקסיות. במקרה הגרוע גם מערימים עליהן את כל הסטריאוטיפים על הפולניה הקסנטיפה המכשפה, כדי שאפשר יהיה להגיד אחר כך "אשתי לא מבינה אותי" ולספר בדיחות על כאב ראש.
כי המרכיב הכי חשוב בקדושה, מעבר לזה שלא חושקים בהן, זה שאסור להן לחשוק. אישה מסוג קדושה היא נטולת חשק מיני, אין לה פנטזיות. עושים את זה איתה בסגנון המסיונרי והיא עוצמת עיניים וחושבת על המלכה (של אנגליה, סוטים!). היא בחיים לא תסכים לאנאלי או אוראלי.
ברגע שאישה מטיפוס קדושה מגלה חשקים מיניים היא ישר מופלת מהסטנד הגבוה עליו הועמדה ונשלחת אל מחלקת הזונות.

נשים ממחלקת הזונות הן מפתות, הן סקסיות, הן פאם פטאליות. אישה ממחלקת הזונות רוצה סקס ומקבלת אותו. מה שהיא לא מקבלת זה כבוד ויחס אנושי.


כאמור כל התרבות שלנו נגועה במידה כזאת או אחרת בסנדרום הזה. אם מישהי אי פעם סירבה לך לסקס רק בגלל "מה הוא יחשוב עלי אחר כך" (כי יש הרבה סיבות אחרות לסרב) זה באשמת הסנדרום הזה. או שהיא לוקה בו בעצמה, או שהיא נתקלה ביותר מידי גברים שלוקים בו שאחרי לילה של סקס התיחסו אליה כמו זבל.

מה הבעיה עם הסנדרום? שמי שלוקה בו לעולם לא רואה את האישה כאדם שלם. הוא לא יכול להבין שאמנם יש לה ילדים, אבל אחרי שהם הולכים לישון היא גם צריכה סיפוק מיני. הוא לא יכול להבין שהיא אולי רוצה סקס, אבל חשוב לה עם מי זה יהיה ואיך הוא מתנהג כלפיה.
הוא לא יכול להבין שלפעמים אישה רוצה לדבר איתו על דברים שאינם קשורים לאף אחת מהמחלקות, שהיא רבה עם הבוס בעבודה, והיא מודאגת מהמצב הפוליטי.

לפעמים, הסנדרום הזה מבלבל אנשים חדשים שנכנסים לכלוב. ברור הרי שמיניות היא חלק מבדסם. כלומר לנשים שנמצאות בכלוב יש צד מיני. בתפיסה של הלוקה בסנדרום זה משייך אותן מייד למחלקת הזונות.
זה לא חייב להיות דווקא מישהו צעיר וחסר נסיון עם נשים כמו שהעלו פה, לפעמים זה בולט דווקא אצל גברים מבוגרים ונשואים שכבר יש להם בבית אישה ממחלקת הקדושות. הם לא מעלים על דעתם לעשות איתה משהו מיני מידי, ולכן הם מחפשים מישהי אחרת שתמלא את צרכי המין והבדסם שלהם ורק את הצרכים האלה, בלי לסבך אותם בעניינים רגשיים.
זה גם מה שמוביל לפניות (מכל הגילאים) שמנסות ישר להכנס לעניינים של מין/פנטזיה - לפי ההסקה שלהם אם לאישה יש חשק מיני אז יש לה רק חשק מיני, ואז למה לסבך דברים עם עניין אינטלקטואלי והיכרות ואינטימיות.

tracy • 23 באוק׳ 2004

אני מסכימה איתך לחלוטין, וגם אני נתקלתי בזה פעמים רבות.

הרבה פעמים אני מרגישה שהמאבק שלי כאישה הרואה את עצמה כאינטליגנטית, רגשית ומינית בחבילה אחת מורכבת, הוא לנסות להבהיר לגברים שאני פה מתוך הרצון שלי להגשים את עצמי כאותו שלם, ולא כאחת מתוך המחלקות שתיארת.

המאבק הזה הוא לא רק חלק מחיי החברה של הכלוב, אלה מתבטא גם בחיים הוניליים, רק שכאן לפעמים המאבק תופס עוצמה רבה יותר בגלל האופי המיני של עולם הבדס"מ שמכניס אותנו לסטראוטיפ ה-"זונה" מהר מידי.

עלינו נופלת האחריות להסביר את עצמנו, את מהות קיומנו כנשים, כנשלטות (או שולטות, אך אני יכולה לדבר בשם עצמי בלבד), וכאישויות בעלות רמה אינטלקטואלית המאפשרת לנו גם לריב עם הבוס או לדאוג למצב הפוליטי. אסור לנו לשבת בצד ולקוות שמישהו אחר יריב בשבילנו. המאבק הפמיניסטי (או ליתר דיוק הפוסט-פמיניסטי) אינו רק לצפות משאר האוכלוסיה להתייחס אחרת לנשים, וודאי לא למחוק את מהותינו כנשים. השאיפה צריכה להיות לשיווין של הזדמנויות מתוך נשיות, ולא הפיכת נשים לסוג של גברים ו-"שריפת חזיות", כלומר, זכות האישה להיות שייכת גם למחלקת הקדושות, וגם למחלקת הזונות, וההתייחסות לאישה כאל שלם.

TV_Eye​(שולט) • 23 באוק׳ 2004

אין כמו לקחת את מדונה ולהפוך אותה למגדלנה

לקחת ילדה הכי תמימה שיש ולהפוך אותה לזונה הכי גדולה שהיא יכולה להיות

להוריד לה את כול המעצורים המינים וליראות אותה מתפרעת איתם

למה שלא יהיו שני הפנים לאותה אישה?

Dark Artist​(שולט) • 23 באוק׳ 2004

תמיד חשבתי לעצמי,למה שאותה אישה לא תהיה גם מיסטר הייד ודוקטור ג'קייל?
אני זוכר שהיתה לי חברה ונילית וניסיתי לקרב אותה לעולם הBDSM אולם לא הצלחתי כיון שהיא מראש התנגדה לכך בחריפות וכל התכסיסים שלי לא עזרו.היא העדיפה להישאר בסינדרום המדונה.אני לא אוהב לשייך נשים לאף אחד מהסינדרומים שתיארת פה.אבל פעמים יש את ההרגשה שנשים משייכות את עצמן לסינדרומים הללו.אבל אנמיד רואה אתגר להוביל נשים לשני העולמות,הקדוש והטמא

ממש לא מסכים ...

קליבר​(שולט) • 23 באוק׳ 2004

עם תאיר .
הפעם להערכתי היא לא צודקת .
אז ככה , אחורי 21 שנות נישואין , יש משהוא שאני יכול להגיד .
בד"כ יש בלאי טיבעי לדעתי של הקשר , של החשק , יחידי סגולה יכולים להמשיך באותו קצב .
וגם יש דברים שלפני שנות דור לא היו מקובלים , או שלא דיברו עליהם .
בני הגיל שלך , תאיר , הרבה יותר פתוחים ויכולים לקבל את השונה והחריג ואפילו את הרגיל ...
ולכן אולי פיזית יש את המדונה , והזונה , אבל .. שהייתי נער , עוד לא העזו להעלות במחזותינו את הכינוי מוצצת , אלא אמרו על אחת כזו שהיא מדברת צרפתית ....
עברנו הרבה .
התקווה הגדולה שלי שזוגתי תהיה גם מדונה , וגם ...זונה . אבל זה לא תמיד יוצא אל הפועל .

תאיר​(נשלטת) • 23 באוק׳ 2004

קליבר, אתה לא בדיוק אותו בן אדם שהיית כשהתחתנת, למדת כמה דברים, התפתחת. אולי גם אשתך השתנתה?
ואולי לא. אולי היא באמת חושבת שזה איכסה, שאישה נורמלית לא עושה דברים כאלה.
אפילו להעלות את השאלה בפניה יכול להיות הימור גדול, וזה הימור שאף אחד לא יכול להגיד לך אם לקחת.

אבל אשתך לא בכלוב, ומה שאני כתבתי מתיחס בעיקר להשלכות על האנשים בכלוב. כשאתה בא לכלוב לחפש מישהי שלא נבהלת ממציצות, האם אתה מחפש רק מוצצת? האם כל מה שאתה מציע לה זה את הזין שלך למציצה? האם נדמה לך שכל אישה בכלוב היא רק מוצצת פוטנציאלית? נדמה לי שבמקרה שלך התשובה היא לא.

בהחלט מסכימה

אמילי קייג'​(אחרת) • 23 באוק׳ 2004

בהחלט מסכימה איתך תאיר, אבל רוצה להוסיף משהו מאוד חשוב לראיה הנשית בנושא. בערוץ 8 היתה סדרת תכניות על מיניות וחד הפרקים דיבר על מיניות ואימהות.
הסינדרום שאת כותבת עליו נוצר לא רק עקב ראיה גברית, אלא גם בעקבות ראיה נשית. המון נשים "מאבדות" את המיניות שלהן כשהן הופכות לאימהות.
מאבדות משהו מהסקס אפיל. לוקחות את תפקיד האמא וזונחות את השאר.

איבוד זמני של המיניות

ענתית • 23 באוק׳ 2004

אני רוצה להתייחס כאן לנקודה שהעלתה אמילי, מיניות ואימהות.
נכון יש אובדן זמני של מיניות לאחר לידה. נכון זה מבאס את בן הזוג, אבל צריך להבין שאיבוד העניין במין בזמן שלאחר הלידה הוא זמני. הבעיה היא שרוב הנשים הנשואות יולדות את ילדיהן במרוויחי זמן שלא ממש מאפשרים חזרה לחשק מיני, כאימא לילד אני יכולה להעיד על עצמי, בשנה שלאחר הלידה איבדתי את החשק המיני, זה לא מפליא, בדרך כלל השנה הראשונה תובענית ביותר. ילד הוא הדום התובעני ביותר שקיים, ואין מילת ביטחון
אבל, לאחר שמתאוששים, ויש קצת יותר זמן לעצמך, ואת גם יורדת ברמות ההורמונליות המוטרפות שהיית בהן לאחר הלידה, גם החשק המיני חוזר.
מעבר לכך, אם לפני שהפכת לאם, היית שלמה עם נשיותך וראית בעצמך יצור מיני, וקיבלת את היותך בעלת תשוקות מיניות, כל אלה יחזרו אליך לאחר פרק זמן מסויים, שמשתנה, יש לשער מאישה לאישה.

באשר לסינדרום הקדושה והקדשה, אני מוכרחה להסכים אם קליבר, יש איזה שהוא סוג של שינוי בין הדור שלי, לדור של היום, אני מרגישה את זה מהכרות שלי עם גברים צעירים ממני, שהם לרוב הרבה יותר פתוחים לדברים מבני גילי או ממבוגרים ממני. יש אצל בני הגיל שלי עדיין התניות חבריות ותרבותיות מזמן אחר, ולא כולם יודעים לעשות את ההתאמה לרצונותהם.
מאוד יכול להיות שגם לאישה נשואה שלוקה באותו סינדרום יש בעיה לבקש דברים מבעלה דברים לאחר 20 שנות נישואים, אולי גם היא חושבת שתקבל אותם יותר בקלות וללא סיכון ממישהו אחר, יותר פתוח.

חייבת לציין

ילדה של אלוהים​(נשלטת) • 23 באוק׳ 2004

שסינדרום הזונה והמדונה מגיע מהנצרות.
ביהדות, לא רק שזה לא קיים, אלא שמצווה על הבעל לדאוג שאישתו תגיע לסיפוק.
יותר מזה. אם הבעל לא מקיים יחסי מין עם אישתו, זו עילה לגירושין.

huan • 23 באוק׳ 2004

סינדרום הקדושה והקדשה הוא לא בהכרח עניין שמיחד נשים בלבד.
אחרי הכל גם אצל גברים קיים "גבר החלומות" החושני המרתק והלא מתחייב ואת הגבר שמתחתנים איתו שיש לו עבודה קבועה חיים יציבים ורצון ויכולת לדאוג לילדים שיבואו.