סכיזופרניה של הילדות(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
4 בנוב׳ 2004
שליטה מנטאלית
כל עוד מתייחסים לבדס"מ כתבלין, כשמשחק, אני מבינה אתך זה, מבינה שזה לא ממש יכול לפגוע אם שומרים על הגבולות והכל.
מה שלא מובן לי הוא נושא השליטה המנטאלית, שליטה מנטאלית לא יכולה להיות משחק, היא חייבת להיות מציאות על מנת להתקיים. ואני אישית לא מבינה איך אפשר לא להיפגע משליטה כזו? ואל משנה עד כמה האדם השולט חכם ורגיש, ומכיר את הנשלט שלו, הרי הוא עדיין אדם. ולהיות נשלט על ידי אדם הוא מעשה שיש בו סכנה מסויימת. אני מאוד אשמח אם תבהירו לי את הנושא. היו על זה הרבה שירשורים שקראתי, לא מצאתי את התשובה שאני מחפשת. לא מצאתי למה זה לא פוגע. |
|
|
| Passion Fruit(שולטת){[pfp]} |
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2004
ציטוט: ולהיות נשלט על ידי אדם הוא מעשה שיש בו סכנה מסויימת.
האם תוכלי להסביר קצת יותר איפה את רואה סכנה בשליטה מסוג כזה? אם אבין אוכל לספר לך יותר על מה שקורה ביני לבין הגור שלי. |
|
|
|
סכיזופרניה של הילדות(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2004
הממ
פשן, תודה על התגובה
כולנו אנשים, וכולנו טועים, נראה לי מסוכן לטעות בשביל אחרים. שליטה מנטאלית נראית לי כמשהו שמונע צמיחה אישית של אדם, מונעת ממנו את החובה להטיל ספק, לבדוק לבד, לטעות לבד.הניסיון היחידי שהיה לי עם שליטה מנטאלית, היה בתיכון, ונמשך שלוש שנים. היחסים האלה פגעו בי מאוד וגרמו לי לאבד הרבה מהאופי שלי באותה תקופה, במידה מסויימת לא ממש הייתי אני, ניסיתי להיות שיעתוק שלו. אולי זה בגלל שהיינו בתיכון ולא ידענו מה אנחנו עושים. ואולי ככה זה צריך להיות? איך שאני רואה שליטה מנטאלית, היא חייבת להיות מלווה באמון, שזה מצויין, השאלה היא אם אין כאן יותר מדי אמון, עד כדי איבוד אמון בעצמך. איפה עובר הגבול בשליטה מנטאלית, איפה עובר הגבול שבו הוא לא מתערב? ועד כמה הגבולות האלה ברורים? הרי בתחילתו של דבר, העניין של שייכות הוא לא אמיתי, הוא החלטה רוצנית של שני בוגרים. במקרה של שליטה מנטאלית נראה שיש פה פתח ליותר מדי מוניפולציות, ליותר מדי כאב. האם שליטה מנטאלית צריכה לבוא יחד עם הערצה? כי הערצה זה עניין מסוכן ומסנוור... אבל שוב, אולי אני לא מבינה אתץ זה כמו שצריך... |
|
|
| Passion Fruit(שולטת){[pfp]} |
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2004
בכל מפגש בין-אישי יש אפשרות להיפגע.
הדרך הטובה ביותר למנוע את זה היא לנתק את הטלפון ולא לפתוח את הדלת ואז שום דבר רע לא יקרה, אבל גם שום טובה לא תצמח מזה. שוב, בכל סוג של קשר אפשר להיפגע ולא רק במערכת שליטה. אותי יותר מטרידה מערכת ונילית בה יש סחטנות רגשית מסוג: אם- תבוא-איתי-להורים-תוכל-לראות-בשקט-כדורגל-בשבת. יש מאבק כוחות אך הוא לא מדובר. בעיניי דווקא המערכת הונילית היא המועדת למניפולציה כי הדברים לא נאמרים בפה מלא. לרוב, אומרים שיש שיוויון בין הצדדים אבל במקביל יש תחרות הורדת ידיים סמויה והיא זו שתכריע איך מחלקים את ההכנסות ואת מי פוגשים ביום שישי בערב. אני יכולה לספר לך גם מה קורה ביני לבין הגור שלי. הסכמנו כי אני ממשיכה לשלוט גם מעבר לסף חדר השינה. ראשית, אני לא מתערבת בעיניי המשפחה שלו ולא יוצרת מצב בו צריך לבחור ביני לבינם. שנית, אני לא מתערבת בענייניו המקצועיים. זו תהיה יומרה מצידי לדעת מה מקום העבודה המוצלח יותר עבורו או איפה יש לו סיכוי להתקדם יותר. כל אלו נמצאים מחוץ לתחום. בתוך התחום זה כבר משהו אחר. ראשית, קל לו יותר כי הוא לא צריך לנחש מה אני רוצה. אין צורך במניפולציה כי שנינו אומרים מה אנחנו רוצים. ללא בושה או מחסומים ולא ברמזים או שפת סתרים. שנית, הוא לא צריך לבחור. אם יש משהו שהגור שלי שונא-זה לבחור. את ההחלטות הקטנות (שהן הרוב ביומיום) כמו- סיני או איטלקי? כחול או שחור? להשתעשע או טלויזיה? אני בדרך כלל עושה אבל את ההחלטות הגדולות בחיים אני משאירה לו (עבודה, משפחה). אני יכולה לייעץ אבל לא לבחור עבורו ולכן אני לא חושבת שאני מסרסת אותו. נהפוך הוא, הוא אומר שהקשר הזה מחזק אותו. אני לא מנסה ליצור עותק שלי. מספיק מודל אחד ממני... אני בחרתי בו כפי שהוא וככה הוא טוב לי. אני לא מעצבת אותו מחדש, רק משייפת קצת ומחליקה. |
|
|
Homelander(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2004
פסיפלורה...
כשמך גם את בהודעה הזו כתבת דברים יפים
נותר לי רק לחזק את הדרך שלך, אבל גם להוסיף כתמיד: כל משחק מנטאלי הוא משחק שעלול לגרום לאנשים להיפגע (דוג' טובה היא אותן עקיצות בפורומים- יש אנשים שבאמת נפגעים מזה...), אבל מה שמיוחד במשחקים הללו הוא שגם נפגעים, זה מה שמכניס למשחק. ולכן, מה שצריך ללמוד זה שכאשר אתה נפגע, זה רק מכשל אותך ומוסיף לך תחמושת, זה רק הופך את המשחק לדבר-מה ממשי יותר וכך הופך אותו למהנה יותר. חשוב פשוט לשמור שהדברים ישארו בגדר המשחק ולא יצאו מגבולותיו ויפריעו לחיי היום-יום ולכן המשחקים צריכים לדעת למה הם נכנסים ולדעת שהם מסוגלים לעמוד בזה. זה הכל לבנתיים (מאד בקצרה  )
|
|
|