| אדם אחד(שולט) |
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
"מבחן הים"
מאז ומתמיד אהבתי את הים.
ים כחול , רגוע ושקט, זרוע כוכבים לעת ערב, מתרפק על החוף בהמיה דקה. ים רוגש, סואן ומקציף, ססגוני ומסתורי, מסיג גבולות וחוזר בו. ים בעל יכולת הכלה אין סופית, אלמוות. עולם ומלואו. מדי פעם עוברות נשים בחיי. 'נשלטות' הן מכנות עצמן. כאשר אשה כזאת מוצאת מאד חן בעיניי, אני לוקח אותה אליו, מציג אותה בפניו, בוחן אותה במבחנו – "מבחן הים". על פעם אחת מיוחדת מאד אספר כאן: פגשתי אותה במועדון. פגישה מקרית, סתמית. שם, עבר, מי אתה? מי את? הסמול טוק הרגיל. באופן מוזר הקליק ביננו היה מיידי, דמיון רב, תיאום סיאמי. ידעתי פשוט ידעתי, כבר שם, במועדון, אותה אקח אליו. 11:00 בבוקר אספתי אותה מקרן רחוב. כל הכרותנו הסתכמה באותו מפגש ובעוד כמה שיחות טלפון קצרות. "אנחנו נוסעים צפונה" בישרתי לה. "לאן?" היא שואלת. "לים" אני אומר "אבל אין לי בגד ים ואין…" "סמכי עלי. תרגעי. הכל בשליטה." שותקת היא מביטה בנוף. מתכנסת קצת אל תוך עצמה. אני נוהג בשתיקה, מדליק גלגל"צ, מעשן סיגריה. הגענו. קצת צפונית לקיסריה. חוף קסום. אין נפש חיה, אני מכיר בדיוק את המקום הנכון. נועל את המכונית. יורדים לחוף. הים סוער וגועש לקראתנו. גם הבריכה הקטנה והעמוקה שאליה אנו הולכים, למרות היותה מכותרת בשוניות שחורות, אינה פטורה מזעפו. 'לפחות לא ניסחף' אני מרגיע את עצמי. סערה של ממש. הגלים גבוהים ומישברים עוברים את השוניות, מרססים את החוף במטר טיפות קצף קטנות. "תתפשטי" אני אומר לה. היא מתבוננת בי. תוהה ודאי מי זה המשוגע הזה, ומה הוא רוצה מחייה. "אני לא מאמינה איך אני מסכימה. נראה לי שאני סומכת עליך" היא אומרת. "אני מקווה שלא אתבדה." "אל תדאגי" אני אומר "אשמור עליך" "אני חושבת שאתה יכול" היא מסכימה ומורידה את בגדיה. גופה לבן. חלק. נראית טוב, שיער ארוך כהה. רק זנב חסר לה כדי להיות בתולת ים קטנה. אני מתפשט במהירות וזוכה ממנה למבט חודר. "תני לי יד" אני מבקש "בואי איתי" אנחנו נכנסים לאט לאט לתוך המים הקרירים. לא רואים כמעט כלום מבעד ענני הקצף המרוססים. היא מועדת. אני תומך בה. חש את הזרמים החזקים מושכים ודוחקים. שוב היא מועדת. 'כילד הלומד ללכת' אני חושב. "בואי. בואי אלי." אני לוחש לה, מרים אותה ועוטף אותה בחיבוק. היא מתרפקת עלי. בוטחת ובכל זאת גופה אינו רפוי. "הרגעי" אני אומר "הרפי" קשה לה. אני מרגיש זאת. את הסכמתה נתנה לי! ועתה שני אדונים לה, אני והוא. בידי גלים הוא מלטף את חמוקיה, חודר למכמניה. ידי אוחזות בה והוא נושא אותה על גליו. לרגע קט היא עדיין נאבקת, איתו, עם עצמה, איתי. ואז היא מקבלת. גופה נרגע, מתרפה, עיניה נעצמות. היא מתמסרת לו בחיבוקי והוא מקבל אותה. מעלה, מטה, מעלה, מטה, צפה כתינוק בעריסה. ובהתמסרותה היא הופכת להיות חלק ממנו. זורמת ומרחפת מעל הגלים. לרגע קט אני מקנא בה. שלווה נסוכה על פניה, חיוך מאושר על שפתיה. גם אני רוצה לנוח, להתמסר, להירגע. אולם אוצר הופקד בידי ויש לי מחויבות, אני הבאתי אותה לכאן. לעולמי. איני יכול לעזוב אותה לרחמיו. רגליי נשארות כנטועות בקרקעית החולית מול לחץ הזרמים, מול מטר הרסיסים המצליף. אני מתבונן בה. היא נראית כישנה. צעד אחר צעד אני נאבק בסחף המושך אותי פנימה. לא כנוע, אך מובס אני חוזר אחורה לגבולותיו, לגבולותיי. אני מניח אותה ברכות על החול החמים. היא פוקחת עיניים והתכול התכול הזה משתקף בעיניה. גופה מנומר בכתמיו, בכתמי מלח דקים, ריחו המלוח שלה – היא שללו. הדם סוער בי ואני גוהר עליה לכובשה, טועם את טעמו משפתיה האדומות. גופותינו משתלבים ואני לוקח אותה. טובע בה ומטביע בה חותם. "שלי" אני לוחש. היא חובקת אותי. מערסלת אותי, כפי שהוא ורק הוא יודע. דרכה אני מתמסר – ראשי על כתפה, ידיה על עורפי. ביחד עברנו את מבחנו, ביחד יצרנו בריאה. שלנו. רק שלנו. עולם ומלואו. |
|
|
| RIS |
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
נאה דורש
יפה.
you talk the talk I hope you walk the walk |
|
|
@buba@(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
מדהים ..יפה ...אמיתי ..
כל כך התחברתי לתיאורים .... אתה כותב יפה תודה לך |
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
כמה רכות.. כמה עוצמה..
מילים מכשפות ומעוררות. יפייפה. גם מכאן - תודה 
|
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
יפה כחלום
זו היא אחת הפנטזיות הגדולות שיש לכל אחד מאיתנו - שיהיה מישהו/י שנוכל לבטוח בם, והיא/וא יוכלו לבטוח בנו.
שהביטחון יהיה מוחלט. שלא נצטרך מלים כדי להסביר מה אנחנו רוצים, מה עושה לנו טוב. אבל שנקבל בדיוק את מה שאנחנו צריכים. הרי זוהי אחת החוויות הראשוניות של רובנו, כתינוקות - שאמא תדע מה אני צריך, ותתן לי אותו... מה הסיכויים שהפנטזיה הזו תתממש? מהם הסיכונים שאנחנו חשופים להם, כשהמטרה, הציפיות והמודל שלנו להתחלת מערכת יחסים בדסמית עם מישהו/י היא כמו שתואר בסיפור למעלה? האם מעט יותר ריאליסטי לחשוב כמה אנשים שכוונתם בכניסה לתחום הבדסמ היא למצוא דרך קצרה, מהירה וזולה לקבל מציצה, זיון או סתם להתעלל ולהשתמש באדם אחר ללא קשר לצרכים של השותפ/ה ישמחו להשתמש בסיפור הזה כמודל לקידום מכירות של עצמם? האם למישהו שחדש לתחום יש מושג כמה אנשים נפגעים על ידי מי שמנצלים את התחום? האם מישהו שחדש לתחום יבחר בפנטזיה הזו, שיש לה סיכוי של אחד לאלף להתממש, או במנגנונים שמציעים יותר בטיחות על חשבון הזהירות והאיטיות - שדורשים למיין ולסנן, לקבוע שיחת בטיחות, לתאם פגישות ראשונות רק על כוס קפה, רק במקום ציבורי, שדורשים לבנות לאט ובזהירות אמון ותקשורת, שדורשים לדבר על צרכים, רצונות, פנטזיות וגבולות? ברור לגמרי, גם מהפגיעות בשטח, וגם מקריאה של תגובות של אנשים, מהן הבחירות היותר נפוצות. אנשים מעדיפים את הדרך הקצרה-ארוכה על הדרך ארוכה-קצרה. ומזינים את אותם אוכלי נבלות כל פעם בטרף טרי... |
|
|
| אדם אחד(שולט) |
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
Re: יפה כחלום Dan_Kap כתב/ה: זו היא אחת הפנטזיות הגדולות שיש לכל אחד מאיתנו - שיהיה מישהו/י שנוכל לבטוח בם, והיא/וא יוכלו לבטוח בנו.
שהביטחון יהיה מוחלט. שלא נצטרך מלים כדי להסביר מה אנחנו רוצים, מה עושה לנו טוב. אבל שנקבל בדיוק את מה שאנחנו צריכים. הרי זוהי אחת החוויות הראשוניות של רובנו, כתינוקות - שאמא תדע מה אני צריך, ותתן לי אותו... מה הסיכויים שהפנטזיה הזו תתממש? מהם הסיכונים שאנחנו חשופים להם, כשהמטרה, הציפיות והמודל שלנו להתחלת מערכת יחסים בדסמית עם מישהו/י היא כמו שתואר בסיפור למעלה? האם מעט יותר ריאליסטי לחשוב כמה אנשים שכוונתם בכניסה לתחום הבדסמ היא למצוא דרך קצרה, מהירה וזולה לקבל מציצה, זיון או סתם להתעלל ולהשתמש באדם אחר ללא קשר לצרכים של השותפ/ה ישמחו להשתמש בסיפור הזה כמודל לקידום מכירות של עצמם? האם למישהו שחדש לתחום יש מושג כמה אנשים נפגעים על ידי מי שמנצלים את התחום? האם מישהו שחדש לתחום יבחר בפנטזיה הזו, שיש לה סיכוי של אחד לאלף להתממש, או במנגנונים שמציעים יותר בטיחות על חשבון הזהירות והאיטיות - שדורשים למיין ולסנן, לקבוע שיחת בטיחות, לתאם פגישות ראשונות רק על כוס קפה, רק במקום ציבורי, שדורשים לבנות לאט ובזהירות אמון ותקשורת, שדורשים לדבר על צרכים, רצונות, פנטזיות וגבולות? ברור לגמרי, גם מהפגיעות בשטח, וגם מקריאה של תגובות של אנשים, מהן הבחירות היותר נפוצות. אנשים מעדיפים את הדרך הקצרה-ארוכה על הדרך ארוכה-קצרה. ומזינים את אותם אוכלי נבלות כל פעם בטרף טרי... אני מבין את הזעם שלך וחולק אותו, עם זאת הפנטזיה כדבריך ,יכולה להתממש- אני מימשתי. רק שאז לא קראתי לה בידיאסאם היום אני מכיר את ההגדרות טוב יותר. תמיד יהיו אנשים רעים, וגם לטובים קשיים, פגיעות, מצוקות וכד' האם זו סיבה שנפסיק להיות אופטימים (וגם זהירים) אני מעדיף כך וגם אם זו נאיביות זו הדרך לחיות עבורי. כמו כן אני מסכים איתך בהחלט על "הספר" תאום ציפיות, שיחות גבולות וכו רק שאיני רואה סתירה מול חלום יפה או דרך אופטימית. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
קוקטייל של רומנטיקה ובדסמ
מתכון מוצלח לשיקוי אהבה משובח
נהנתי לקרא |
|
|
|
ניקול בעקבגבוה(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
מזמן לא קראתי סיפור מלא עוצמה שכזה.
|
|
|
שליט האופל(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
למה?
למה כל סיפור.כל סיטואציה.כל הווית השליטה שלכם.חייבת תמיד להיות קשורה לסקס.למה?
"תתפשטי" "תמצצי" "על הברכיים,כלבה" "תלקקי" "תרכני".אנשים עלובים. |
|
|
| baby(expired)(לא בעסק) |
לפני 20 שנים •
16 בנוב׳ 2004
למה כל כך כואב לך?
מילא, שאתה חושב שאנחנו משחזרים כאבים בסשנים, אבל אתה לא בסשן. אתה בפורום באינטרנט, ואתה משחזר כל כך הרבה כאב, שעצוב לראות את זה. שליט האופל, אם כל כך קשה לך, למה שלא תפסיק להילחם ותכנע? מה אתה צריך את האתר הזה? למה לחוות את כל הרגשות האלה, שכל כך מטרידים אותך? יש דרכים אחרות בחיים... ולמי שספקן, לא נאמרה פה מילה אחת בציניות...אני מתכוונת לכל מילה. בייבי |
|
|