סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יד האלוהים

העבד ר​(נשלט){MISTRESSS}
לפני 19 שנים • 10 בדצמ׳ 2004

יד האלוהים

העבד ר​(נשלט){MISTRESSS} • 10 בדצמ׳ 2004
יד האלוהים
מוקדש בהערצה ל MISTRESSS

שוכב על גבי, חש את נשימתה האלוהית של מלכתי, יודע שזה יבוא, אבל לא יודע מה.
בראש רצות אין סוף מחשבות, אבל.... הלב מתמכר לאחת והיחידה המלכה האלוהית שלי.
ככל שרוח האלוהית נוסכת עלי כך הפחד מהכאב הבילתי ידוע גובר לו.
צמרמורת.... יד האלוהית נגעה בגופי הנכנע והנשלט, גל של קור עובר על גופי, אבל.... הלב חם.
ציפורניה של מלכתי הנערצת חורצות לפתע בבשרי החשוף, מותירות שבילים בגוון אדמדם על הבשר,
מלוות באנקת כאב קלה הבוקעת מגרוני הניחר.
יד האלוהים עוברת שוב ושוב על החזה, מתמקדת מסביב לפיטמה המיזדקרת לאיטה לנוכח המגע ונוכחותה ההשראתית של בעליתי האהובה.
הכאב הולך וגובר עת מתרכזת מלכתי היפה בפיטמה "אייייייי" נפלטת חרש אנקה מפי וידה המלכותית של האלוהית סותמת את פי פן ארעיש את שלוות הנאתה.
יד האלוהים צובטת שוב ושוב את הפיטמה הנפוחה והמתיסרת, מתיסרת למען מלכתי הנעלה.
חריצי האודם נמשכים ומגיעם עד לירכי, ואצבעותיה של האחת והיחידה נסגרות בעוצמה על הירך הרך.
נושך בעוז את שפתי פן אצעק וידי כבולות מיכולת להגיב, גופי מתעוות ועיניי נפתחות לרווחה מעוצמת הכאב, כן, לכאוב, לכאוב למען הנאתה של מלכתי האצילית.
יד האלוהים מרפה האחיזתה, ולו לרגע קל, והאויר, האויר שמלכתי נושפת לעבר פני, הוא זה שנותן לי עוד כח להמשיך ולסבול למען מלכתי האהובה.
"אני אוהב אותך יותר, מלכתי" אני לוחש ויודע שזוהי רק ההתחלה וההמשך הצפוי כואב אף יותר.
ואכן... עוד בטרם סיימתי את המשפט, יצא שארית האויר מריאותי עת נסגרו אצבעותיה המיומנות של האלוהית על שק הבצים התלוי בין רגלי, פי נחסם ועיניי התכווצו, מביט בתחינה והערצה למלכתי האהובה, מביט בעיניה היוקדות והמתמוגגות של מלכתי האצילית, וההנאה שנשקפת מהן, נותת לי את הכוח להמשיך, להמשיך לכאוב ואף יותר.
"אני אוהב אותך הרבה יותר, מלכתי" מוסיף ואומר תוך כדי שגופי מתפתל מיסוריו "יותר. מלכתי" לוחש בשארית האויר בריאותי, ומלכתי, לוחצת בעזרת ציפורני יד האלוהים על השק האדום והכואב.
מלכתי האהובה מקרבת אל פני את צווארה המלכותי בעוד אני שואף מלוא ריאותי את גופה עמוק לתוך תוכי, מתמכר לריח האלוהי של בעליתי האצילית והאויר נותן עוד ועוד כוחות ליסורי, יסורים למען הנאותיה של המלכה היפה והנערצת שלי.
יד האלוהים החלה מטפסת מהשק העלוב מעלה, לעבר זכרותי הקשה, קשה מתוך הערצה מלאה אחת והיחידה אשר לה מוקדש גופי לשעשועיה.
ציפורניה של האלוהית לא חוסכות שיבטן גם מהאיבר המעריץ והכאב לא פוסח גם עליו
ידה של מלכתי היפה חוסמות שוב את פי ומונעות ממנו להביע בקול את אשר מרגיש גופי, כאב, סבל ויסורים.
אך הלב, הלב מתרחב ומחמם את גופי, הסיפוק מחיוכה השטני הניסך על פניה הזוהרות של מלכתי הנערצת, החיוך הוא זה שמחמם את ליבי וממריץ את דמי לכל עבר.
כאב וסבל המשולבים בסיפוק והנאה, אך גדולתה של מלכתי האהובה שכל זאת מסוגלת אך ורק בעזרת ידה,
יד האלוהים.
zboy{זאתי}
לפני 19 שנים • 20 בדצמ׳ 2004

קורא ומקנא

zboy{זאתי} • 20 בדצמ׳ 2004
הלוואי שתמשיכו להנות ולהגשים את עצמכם ככל שתוכלו,
לי אישית זה נותן תקווה כשאני מבחין בקשר כמו שלכם.
אז תודה,
zboy