| אור הטל(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
התמכרויות קטנות
ניסיונות להיגמל. יש אנשים שמעבירים כך חיים שלמים.
הנטייה הזאת להתמכר, היא כל כך אינהרנטית בטבע קיומינו. כאילו הצורך העצום בדבר מחוץ לעצמנו הוא סוג של פעמון המזכיר לנו פעם אחר פעם שאנו חיים. עוד סיגריה, עוד זיון, עוד כוס משקה, עוד עוגת שוקולד אחת לדרך.... צורך עצום וסיפוק מיידי. כל כך פשוט. פשוט אבל... רגשות האשם מחרבים את כל ההנאה שהיינו יכולים להפיק. כמה את באמת נהנית מפרוסת העוגה הזאת, הנימוחה בפה? וכמה מהר תרוצי לחפש את הסיפוק הבא, אשר יתמוסס אף הוא בתוך גלים של שנאה עצמית? ואם נרשה לעצמנו להיות אנושיים מדי פעם? לא עד כדי אובדן שליטה. לא עד כדי אובדן העצמי, אבל... התמכרות אחת קטנה ובמסגרת גבולות נתונים. התמכרות אחת אשר נרגיש איתה טוב. נבחר בה ונשלים עם הצורך שלנו בה. האם זאת עדיין תהיה התמכרות, או סתם... עוד דבר שגורם לנו להרגיש טוב, שממלא בנו חמימות במקום ריקנות? **************** התמכרתי למגע של איש אחד. אחרי שנים של מונוגמיות מושלמת, אחרי שרמסתי את ליבלובי הנשיות שלי עד קהות חושים. אחרי שהדחקתי את הצורך שלי בתשוקה ובסערת גוף ונפש, הדחקתי עד כאב. אחרי שהסתפקתי בחברות ובביטחון שהקשר עם בן זוגי סיפק לי, אחרי שכמעט נעלמתי לעצמי. החלטתי להיכנע לצורך. ועוד בטרם נכנעתי, כבר הכנסתי את עצמי לאגודת "פוליגמיים אנונימיים". ייסורי המצפון, המלחמות האין סופיות, ההתנתקות ממנו והחזרה אליו, הבוז לעצמי. אני... שכל חיי האמנתי שאני אחרת, שלעולם לא אבגוד ולעולם לא אשקר... מתחמקת באמצע היום לפגישות חפוזות, כמו גנבת בלילה, כמו זונה נפקנית באמצע רחוב מהוגן. ואני שונאת את עצמי, ואני לא יכולה להתנתק. הקשר האחר מרווה אותי, את כל נימי הנפש אשר קמלו לאורך השנים. ועסיס הגוף מפכה ומחייה את איבריי. אני שוב אישה. אני אישה נחשקת ונשלטת ונאהבת ונחדרת... אני הילדה שהלכה לי לאיבוד לפני כל כך הרבה שנים, ואני גם הזונה הקטנה שלו, זאת שתמיד היתה בי ושיוועה להתגלות. ************** כל כך הרבה שנאה עצמית יש בכניעה לעצמי. בכניעה לצורך במה שהוא אסור או לא בריא או לא נכון או לא מוסרי או פוגע..... לו רק יכולתי להשלים עם הצורך שלי בהתמכרות אחת קטנה. |
|
|
אדון החלומות
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
לאור הטל המקסימה...
כן, אמרתי מקסימה, כי קראתי פה הרבה דיונים והודעות,
אבל לא הרבה באו וחשפו את נפשם בצורה כזו, כמו שאת חשפת כאן. (אולי בפורום שירה, או בפורומים אחרים, אבל לא יצא לי לראות המון חשיפה ריגשית) אנו נמצאים בעולם של שליטה, של גבולות, של שליטה עצמית, אך יחד עם זה אנו המון פעמים שוכחים שמדובר פה בתשוקות נסתרות, ברצון להיכנע, ברצון לאבד את השליטה, להיות שוב ילד קטן וחסר ישע, להיות נתון למרות, לא לחשוב על עבר הווה ועתיד, ופשוט להיות ולחוות. את צריכה לקבל את ההתמכרות שלך, כחלק מהיותך נשלטת. עצם זה שאת באה ואומרת, אני נשלטת, אני שלו, אני הזונה שלו, צריך כבר להבהיר לך שאת פשוט כזאת, לטוב או לרע, וצריך לקבל את זה. נכון שמעורבים פה המון ריגשות אשמה, בגלל בגידה בבעל, ואולי לו היית עוזבת את הבעל לטובת האדון, לא היו התלבטויות, והיסוסים, אבל יכול להיות שגם הקסם לא היה אותו קסם. יש המון "כיף" באסור הזה, בממתק הזה שאסור לאכול כי אנחנו בדיאטה, זה מוסיף המון טיבול לעוגיה עצמה - שהיא ככל העוגיות. מאז ימי בראשית, הסקרנות הביאה את האדם לחטא. אצלך אני חש שזה הרבה יותר מסקרנות, זוהי פשוט התפרצות, של המון דברים שעצרת בתוכך, וחבל שעצרת אותם. אני לא רואה בקשר שלך התמכרות - אני רואה בו צורך נפשי בסיסי, להרגיש נאהבת ונחשקת. אינך חשה נאהבת ונחשקת מספיק עם הבעל, את אומרת שעצרת את כל אותם ליבלובי נשיות בך, עד שכמעט נעלמת לעצמך. אל תתפלאי שפתאום הכל מתפרץ בצורה שבה אינך לשלוט בזה, זה פשוט צורך חיוני של הנפש. למען הקלה על ייסורי המצפון, הייתי ממליץ אולי על השיקול של פרידה מהבעל... אבל איני מכיר את כל הסיפור כולו, ואיני חושב שצריך להיפרד מהבעל בגלל המאהב, אלא צריך להיפרד מהבעל - בגלל שהוא כבר לא מספיק לך, ואולי רק עכשיו הבנת עד כמה - התשוקה יכולה להיות יפה. בכל מקרה - דעי לך שאת לא לבד, ואת פועלת מצורך אנושי. נכון, בגידה היא דבר איום ונורא, אך חיים ללא תשוקה ואהבה הם נוראים לא פחות. תארו לכם עולם בלי קקאו? או עולם בלי מלח? או עולם בלי סקס? איך היינו מסתדרים? (האמת שמצויין - כי לא היינו יודעים מה הפסדנו, אבל לו היו לנו דברים כאלה, ואחרי זה הם נעלמו - קשה לחיות בלעדיהם) תהני ממה שיש כל עוד אפשר... ונסי לחשוב על פיתרון יותר מוסרי, אך גם אם לא, גלי הבנה כלפי עצמך, הבנה טוטאלית. בהצלחה אדון החלומות |
|
|
| אדונשוי32(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
אני מקנא בך
כן כן....הרי כולנו רוצים את זה
ולך יש את זה... וברור שזה לא קל.... אבל .... בשביל זה אנחנו חיים את החיים... אין הנאות ללא קושי. בהצלחה |
|
|
Aragorn(שולט)
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
מיים גנובים ינתקולפעמים אנחנו רוצים משהו דוקא בגלל שהוא אסור. יש בחורה אחת שעושה מאמצים עילאים להפגש איתי ולצורך כך היא מוכרת להורים שלה בעזרתם האדיבה של חברותיה כל מיני שקרים על מיקומה ומעשיה פעם אחת היא אפילו דפקה נפקדות לכמה שעות בשביל להיות איתי וזאת למרות ששום דבר לא יצא מהקשר ביננו ולו בגלל שהיא נמשכת יותרלנשים עושה רושם שהמגנט שמושך אותה אלי היא ההתנגדות של ההורים שלה לקשר ביננו הם לא כל כך מבינים מה הבת שלהם עושה עם גבר המבוגר ממנה בעשר שנים נו טוב זה לא הדבר היחידי שהם לא מבינים 
השורה התחתונה שלי היא שבאיזה שהוא מקום יסורי המצפון הם חלק מההנאה שלך תלמדי לקבל אותם באהבה כמו שאת מקבלת באהבה כאב פיסי. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
כחבר אגודה
אני שולח לך חיבוק אנונימי אלמונימי ריגשת אותי. ולגבי ההתמכרות שני דברים:
להקלה על רגשי אשמה אומר לך את סיסמת דיינרס LOVE YOURSELF A LITTLE הדבר השני החשוב שלא צוין בהתמכרות זה הקו הדק שעובר לאובססיה. אני חושב שכל אחד מאיתנו צריך לפתח מנגנוני שליטה. כאלה שכל עוד יחסי השליטה לא פוגעים באיקס וואי זד כל אחד והקוים האדומים שלו, זה עדיין ברמת התמכרות נשלטת ומודעת ולא גולש לאובססיה. |
|
|
|
אדון החלומות
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Re: כחבר אגודה הוא כתב/ה: אני שולח לך חיבוק אנונימי אלמונימי ריגשת אותי. ולגבי ההתמכרות שני דברים:
להקלה על רגשי אשמה אומר לך את סיסמת דיינרס LOVE YOURSELF A LITTLE הדבר השני החשוב שלא צוין בהתמכרות זה הקו הדק שעובר לאובססיה. אני חושב שכל אחד מאיתנו צריך לפתח מנגנוני שליטה. כאלה שכל עוד יחסי השליטה לא פוגעים באיקס וואי זד כל אחד והקוים האדומים שלו, זה עדיין ברמת התמכרות נשלטת ומודעת ולא גולש לאובססיה. כשאתה מתמכר, אתה לא בשליטה, אתה עושה את מה שאתה עושה, בלי מנגנוני השליטה. כשאתה מתמכר לסם - אתה אובססיבי בקשר אליו, גם לגבי אלכוהול. איני רואה כלל הבדל בין אובססיה, לבין התמכרות. יש הבדל בין רומן מחוץ לנישואין בו אתה שולט, ויכול לנווט, ויכול להפסיקו או להמשיכו כרצונך, לבין רומן מחוץ לנישואין השולט בך - כי אתה מכור ל... אולי היא מיהרה להגדיר ולהגיד "אני מכורה" אבל כשאתה מכור, אז מבחינתי התמכרות = אובססיה. |
|
|
| לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
מוזר..
שלחתי תגובה כבר מזמן והיא לא פה...
אולי ציפור טרף בלעה אותה במעופה... מכל מקום, אור הטל, כתבת: "כל כך הרבה שנאה עצמית יש בכניעה לעצמי" אז הנה, יש פתרון מופלא לבעיתך: את לא נכנעת לעצמך, אלא לאדונך... אולי קל יותר כך, להניח לעצמך להיסחף על הגל המענג הזה מבלי להלחם בו או להאשים את עצמך.. כשנוצרים בנו חללים, ואין אנו דואגים למלא אותם, אנחנו חסרים. וכשאנו חסרים, במקום להעניק, אנחנו נמוגים ושואבים.. קחי לעצמך. אם את שם, את כנראה זקוקה לזה, וטוב שסוף סוף מצאת. (היית מאמינה? אפילו עוררת פה קנאה..) 
וכשתחושי מלאה ומסופקת, זכרי להעניק לאהובייך את מנתם. |
|
|
פייה{O}
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Re: מוזר.. לחישה{הקול} כתב/ה: מכל מקום, אור הטל, כתבת: "כל כך הרבה שנאה עצמית יש בכניעה לעצמי"
אז הנה, יש פתרון מופלא לבעיתך: את לא נכנעת לעצמך, אלא לאדונך... אולי קל יותר כך, להניח לעצמך להיסחף על הגל המענג הזה מבלי להלחם בו או להאשים את עצמך.. אז האדון משמש תחליף למצפון? אני מאמינה שתחושות שאנחנו מרגישים באות מסיבה. יש סיבה לתשוקה שאת חשה ושלא חשת קודם, אבל יש גם סיבה להרגשה הרעה שלך. אישית - כשאני לא מרגישה טוב עם משהו, כשאני מרגישה שמשהו כאן לא נכון ולא עובד כפי שצריך לעבוד, אני משתדלת לעצור ולחשוב למה. אולי את עושה משהו שכל כך מנוגד לערכים שלך ולצו מצפונך, שזה לא נכון לך. ולכן אולי כדאי למצוא לזה פתרון אחר - אולי שיחה פתוחה עם הבעל, בירור למה בכלל חשת חוסר איתו ומחשבה מה הלאה. אבל לנסות להדחיק את זה, או להסתמך על תמיכה ציבורית, לא נראה לי הפתרון. |
|
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
הבהרה
התמכרות - הכונה שזה עדיין במודע ויש יכולת לזהות יכולת לעצור את הסחף
אובססיה- לא מודע לא נשלט נסחף אובדני ופייה שיחה עם הבעל רק תזיק ואפילו תהיה הרסנית לכול המשפחה אני מצפה מאנשים שעוסקים ביחסי שליטה וסאדו לפתיחות מחשבתית ומגלה רפובליקנים שמרנים אבל זה כבר בשרשורי עבר שניטחנו כבר |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
3 בפבר׳ 2005
ואני רק רציתי להגיד
שאת כותבת מאד יפה ...
|
|
|