ana |
לפני 19 שנים •
6 בפבר׳ 2005
כרישים
לפני 19 שנים •
6 בפבר׳ 2005
ana • 6 בפבר׳ 2005
מתוך "שירי מאלדורור" של הרוזן דה-לוטריאמון, בעצם איזידור דוקאס.
אולי לא קשור לפה אבל זה יפה, כמו שכתב לוטריאמון- "יפה כמיפגש מטריה ומכונת-תפירה על שולחן הניתוחים". "מה שאון המים שם, באופק? דומה, מערבולת היא הקרבה ובאה. אלו חבטות משוט! אני רואה מה זה. כריש ענקי ממין נקבה בא ליטול את חלקו במימרח כבד-האווז הזה ולאכול מן הדייסה הקרה. חמתה בוערת, כי רעבה היא. מלחמה ניטשת בינה ובין הכרישים, כל אחד רוצה לעצמו את מעט האיברים הרוטטים הצפים פה ושם, בלי אומר ודברים, על הקציפה האדומה. על ימין ועל שמאל היא נועצת את שיניה ופוצעת פצעי-מוות. ואולם שלושה כרישים חיים עדיין מקיפים אותה, וכדי לסכל את תחבולותיהם היא נאלצת להסתובב לכל העברים. והצופה, ממקום עמידתו על החוף, עוקב בהתרגשות גדלה והולכת, שלא ידע כמותה מעודו, בקרב הימי הזה ממין חדש. עיניו נעוצות בנקבת הכריש האמיצה הזאת, ששיניה חזקות כ"כ. אין הוא מהסס עוד, הוא מכתף את רובהו, וברגע שאחד הכרישים נגלה על גבו של גל הוא תוקע, בזריזות האופיינית לו, את כדורו השני בין זימיו. נשארו שני כרישים, אך שני אלה מתלהטים דווקא. מראש הצוק, האיש שרוקו מלוח משליח עצמו הימה ושוחה אל השטיח נעים הגוון, בידו סכין הפלדה שאינו נוטשו לעולם. מעתה, לכל כריש יש אוייב. הוא מתקדם אל יריבו העייף ובלי להיחפז נועץ את להבו החד בבטנו. המצודה הנעה גוברת בנקל על היריב האחרון. עכשיו ישנם השחיין והכריש ממין נקבה. רגעים ארוכים הביטו זה בעיני זה וכל אחד השתומם למצוא אכזריות גדולה כ"כ בעיני האחר. הם שוחים במעגלים ואינם גורעים את עיניהם זה מזה, וכל אחד אומר בלבו: "שרוי הייתי בטעות עד כה. הנה יצור רשע ממני". ואז, בעצה אחת, בין נחשול לנחשול, החליקו זה לקראת זה, מתוך התפעלות הדדית. הכריש ממין נקבה חתר במים בסנפיריו ואילו מאלדורור היכה בגלים בזרועותיו ושניהם כלאו את נשימתם בהערצה עמוקה, משתוקקים להתבונן, בפעם הראשונה, בדמות-דיוקנם החיה. כשהגיעו עד למרחק של שלושה מטרים זה מזה נפלו בבת-אחת, בלי להתאמץ כלל, זה אל זה, כשני אוהבים, וחיבקו זה את זה באצילות ובהכרת טובה, וחיבוקם ענוג היה כחיבוקם של אח ואחות. אחרי אות החיבה הזה באו מייד תאוות-הבשרים. ירכיים גמישות נצמדו בכוח לעורה של המפלצת, כשתי עלוקות. ועוד הזרועות והסנפירים כרוכים סביב גופו של האהוב, מקיפים אותו באהבה, וגרונותיהם וחזותיהם נהיים במהירות לגוש ירקרק אחד, מעלה נדפי אצות, בלב הסערה המוסיפה להשתולל לנוגה הברקים. הגל הקצוף משמש להם מיטת כלולות, זרם תת-מימי נושאם כעריסה, והם מתגלגלים, זה סביב זה, אל מצולות התהום הנעלמות - אז הם מתאחדים בהזדווגות ארוכה, טהורה ומפלצתית!...הנה, סוף-סוף, מצאתי מישהו שדומה לי!...מעתה שוב לא הייתי בודד בחיי! מחשבותיה היו כמחשבותי...לפני עמדה אהבתי הראשונה!" |
|
RIS |
לפני 19 שנים •
6 בפבר׳ 2005
ואף האחרונה, האין זאת?
לפני 19 שנים •
6 בפבר׳ 2005
RIS • 6 בפבר׳ 2005
ומכל מקום, אם עדנה היתה בהם, ורוך, אולי לא היו כל כך מפלצתיים כפי שבוראם התיימר ליצור אותם...
והערה צורנית - כדי שזה לא יהיה מפלצתי לעין רצוי מאד לחלק קטע כזה לפיסקאות פיסקאות. |
|
בכוח המוח-אשה |
לפני 19 שנים •
6 בפבר׳ 2005
המממ...
לפני 19 שנים •
6 בפבר׳ 2005
בכוח המוח-אשה • 6 בפבר׳ 2005
אותי תפס הקטע.
יש בו כל מה שצריך- דם וטורפת, צייד, כוח מפלצתי ומגנט המזווג געגועים. נהדר. |
|
max69(שולט) |
לפני 19 שנים •
9 בפבר׳ 2005
בכוח...
לפני 19 שנים •
9 בפבר׳ 2005
max69(שולט) • 9 בפבר׳ 2005
באמת ? תפס אותך?
את מוזמנת לעשות איתי spearfishing ל20 מטר עומק בים , ביום שישי. נראה איזה קיק זה יתן לך |
|
בכוח המוח-אשה |
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
Re: בכוח...
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
בכוח המוח-אשה • 11 בפבר׳ 2005
max69 כתב/ה: באמת ? תפס אותך?
את מוזמנת לעשות איתי spearfishing ל20 מטר עומק בים , ביום שישי. נראה איזה קיק זה יתן לך אבל קר היום בים... אפשר בבריכה מחוממת? |
|
max69(שולט) |
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
קר?
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
max69(שולט) • 11 בפבר׳ 2005
חשבתי שאנחנו תמיד חמים
|
|
בכוח המוח-אשה |
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
איזה חמים..
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
בכוח המוח-אשה • 11 בפבר׳ 2005
המקום היחיד שאני אוהבת שקר לי זה ליד האח.
|
|