דנדיליון(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
10 בפבר׳ 2005
בליינד דייט
ספונה בכיסא האהוב עלי, אני מקשיבה ל"הוטל קליפורניה" של הג'יפסי קינג'ז ונזכרת באתמול....
התקשרת אלי מהרחוב, עומד מול בית הקפה בו עמדנו להפגש. ראיתי אותך מחלון חנות הספרים.חוסר האונים שלך, חוסר הנוחות מחוסר השליטה היה נפלא. נכנסתי לבית הקפה. ישבת שם, המתנת לי. קמת וחייכת אלי, נוטל ממני את המעיל ומניח אותו על גבי מעילך. ברגעים המועטים הללו, הייתה לי הרגשה שקיבלתי מתנה, משהו שרציתי, ואולי אולי מצאתי סופסוף. שוחחנו מעט, שיחה קלה על הא ודא. הכרות. חייכת, זה בליינד דייט ראשון שלך. מבוכה הייתה רשומה לך על הפנים. הזמנו קפה. בקשת ממני לבחור עוגה....לשנינו. איך סמכת עלי בבחירה הזאת? כמו ילדה בחנות ממתקים נצבתי מול מקרר העוגות, תוהה מה אני רוצה ומה ימצא חן בעינייך. המלצרית הגישה לנו את העוגה. פרסת ממנה מעט, נטלת את החתיכה במזלגך מעביר אותה כל הדרך אל הפה שלי. נדמה לי שבנקודת זמן הזאת שמת לב לשפתיים שלי. טרפתי אותך במבטים. עם כל ביס שלקחתי, התבוננתי בפנים היפות שלך, בעיניים הבוחנות את פני, עיניי, שפתיי. התבוננת במפגש הזה של לשון ושיניים, בעיסוי של השפתיים אחת את השניה. ראיתי את הרצון , החשק, התאווה שלך והייתי מאושרת מהכוח שלי, מהיכולת לעורר בך את כל אלו. איכשהוא, השיחה הגיעה לבדסמ. לשם מה התכנסנו כאן? לדבר על מוצרט? על נפוליאון? על שיקספיר? שיחה תרבותית מאוד הייתה שם. מין במסווה תרבותי. עניינים אינטימיים צצו, ותוך כדי שיחה אתה משתחרר, יושב פחות זקוף. ברכייך נוגעות בברכי ואני תוהה ביני לבין עצמי אם יש שם איזו רמיזה, ומחליטה לשמור את התהייה הזאת. מחייך, אני רואה את הניצוצות בעינייך, אתה אומר לי "הייתי אונס אותך עכשיו". אבל אתה איש תרבותי, בעיבורה של מטרופולין, בערבו של יום חול, בבית קפה. אתה מהרהר בקול, מה אמרת, וכיצד, ואיך. לרגע החיוך לא מש משפתייך. אני נוטלת את הכפפה הווירטואלית ואומרת לך שהייתי "מצרפתת" אותך כאן ועכשיו, בשירותים של המסעדה. שניה של מתח חשמלי עוברת בינינו, מבטים רוויים ואני מוצאת את עצמי הולכת לשירותי הנכים. אתה נכנס אחרי, ואני מודה בלב לעובדי המקום על הניקיון שיש שם. נועל את הדלת, אתה נוטל את פני בידייך הגדולות, מתבונן בעיניי, השדים מתרוצצים אצלך עכשיו, אני מרגישה אותם. אנחנו מתנשקים. אם להיות יותר מדוייקת, אתה חוקר את הפה שלי, שיניים, חניכיים, לשון, שפתיים. פתאום, מגיעות הפקודות. בשקט, בטון סמכותי אתה אומר לי אותן. "מה נהיה? מה קרה? ראבק, רגע, אתה האדון שלי? דיברנו על זה? הסכמנו? וואט דה פאק? דבר מכל זה לא יוצא מהפה שלי, לא חולף אפילו במוח. ההגיון שלי התמוסס עם מגע השפתיים שלך. אתה אומר לי לא לזוז, להפסיק להזיז את השפתיים. אני הופכת להיות חפץ מנושק. אובייקט לחקר הלשון שלך. לשון מאוד מיומנת........ הפה שלי הופך להיות ההנאה שלך, שפתיי הן צעצוע. (ההנאה שלי זניחה........) תופס את ידיי, מעביר אותן מאחורי גבי, אומר לי לרדת על ברכיי. אתה קושר את הצעיף שלי לעיניי. אני מולך עכשיו, מול הרגליים הארוכות שלך, מול מה שאני כל כך רוצה לראות, לגעת, לטעום...... אני שומעת רוכסן נפתח. מרגישה את ידך עוברת בשערי, נוגע בפני, בצווארי, בשפתיי. יודעת כמה אתה רוצה, וכמה אתה מתענג על ההמתנה והבחינה שלך אותי. לכל דבר יש עת, אין מה להחפז.......(כן כן כן, ואני כל כך רוצה....) אתה מעסה את השפתיים שלי עם הזיין שלך. אני מרגישה אותו, עומד, מולי. רוצה לראות אותך, את המבט בעיניים שלך עכשיו. כל העולם נשכח ברגעים הללו. בראנו לנו יקום חלופי, מקום של תחושות, רגשות וטירוף. בזמן הזה, אין בית, אין משפחה, אנחנו מתעלמים מהדפיקות בדלת השירותים. רק אני ואתה שם, עם היצרים שלנו. תופס בשתי ידיי ומעמיד אותי. אתה מסיר את הצעיף מעיניי, מתבונן בי ונושק לי. אין לי מושג כמה זמן עבר מאז נכנסנו לשם. אני רואה את הניצוץ והחיוך בעינייך, הייתי טורפת אותך עכשיו. אנחנו חוזרים אל השולחן, לרגע לא מוטרדים מהמלצרית או מבעל המקום. מסיימים את העוגה המתוקה יחד. אני מרגישה מן הבטחה תלויה באוויר. הרבה דברים עוברים בינינו. מתבוננים אחד בשניה כמו שני חתולים מיוחמים. תשוקות, תחושות ותאוות יש שם. נדמה לי שהמשכנו את השיחה ברחוב. אין לי מושג על מה דיברנו. הייתי כל כך מסוחררת, כל כך מאושרת. מזמן לא הרגשתי כך, נחשקת, סקסית ויפה......... רציתי שזה יימשך עוד ועוד ועוד. הלכנו כל אחד לדרכו. בלילה מצאתי הודעה ממך, כמה אתה שמח שמצאת אותי.... אני עדיין מעכלת את החוויה. משתדלת לא לפתח ציפיות, להשאר עם רגליים על הקרקע, להגן על עצמי. עבר עלי לילה קצר. ראיתי את פנייך בכל מקום שהייתי בו. השתוקקתי למגע שלך. בבוקר מצאתי הודעה חדשה, ממך. לו ידעת איך הרגשתי, מה זה עשה לי............ מחר יום חדש, נראה מה הוא טומן בחובו. |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
10 בפבר׳ 2005
יפה לך דנדי ...
אז ככה זה ..
לא ידעתי 
|
|
|
ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
10 בפבר׳ 2005
בהצלחה!
מממממממממממ...
עשית לי חשקים 
|
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 19 שנים •
10 בפבר׳ 2005
תיאור יפהפה ושיהיה לך המון המון בהצלחה
|
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 19 שנים •
10 בפבר׳ 2005
|
|
|
| RIS |
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
תיאור מיוחד.
רהוט, קולח, חודר. נכנס פנימה, אל מעבר לקליפות. אהבתי. |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
אז ככה נראות פגישות עוורות?
לא רע, בכלל לא רע...
עושה חשק לאיזו פגישה עיוורת. |
|
|
|
Venus in Furs
|
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
[B]יפה מאוד דנדי.....הכתיבה שלך נוגעת ומרתקת....נהניתי :) [/B]
|
|
|
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
|
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
וואו
איזה יופי !
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 19 שנים •
11 בפבר׳ 2005
יופי של כתיבה
מקווה שהימים החדשים טומנים בחובם הרבה אושר עבורך. |
|
|