ד--פנה
|
לפני 19 שנים •
15 בפבר׳ 2005
תלך
אתה תהיה שם? בתקופה הבאה?
אני לא מבקשת ממך, אבל אם אין בך כוח לך עכשיו, אני לא רוצה בך. בתקופה הבאה אני אהיה חלשה. זה תמיד קורה לי אחרי תקופה טובה. אני חשופה שם נורא. בשר חי- תמיד מכאיב לסביבה. תוכל לי אז? ספונה במיטה, רחוקה משנינות ושמחה. הצל שלי קטן שם, הוא לא מכסה אותי. כולי שם אני, זה יפחיד אותך? כי אני אצטרך דווקא אז שתכאיב לי . תוכל גם אז שאהיה לך זונה? אני רוצה שתלחש לי מילות זימה, כמו עכשיו רק ששם אני אהיה עצובה, תוכל גם שם לזיין אותי כמו כלבה? אני רוצה שתתקע בי אצבעות, תסרוג אותם דרך הרשת סבוכה תוכל להכאיב לי? אני מבטיחה לך שזה מה שאני רוצה. תהיה שם לסטור למסך דמעות? אני אשתוקק לך שם יותר מהכל. אבל שם תוכל להיות רק מאהבה. יש בך סיבולת לאנחות שיבקעו ממני? כי אם לא לך עכשיו , אני לא רוצה בפחדנים תוכל לירוק לעיניים עצובות וקהות? כי אם כן, בייבי , תישאר. תרביץ לי קצת עכשיו. חכה איתי, תחזיק לי את היד **************************************************************************** תעטוף אותי. זה מגונה לבקש, אני יודעת. תאנוס אותי, בבקשה. אני שונאת לבכות בפנים. תתרחק מכאן, אני מתעבת את הצורך שלי בחיבוק שלך. אני לא רוצה להיות תלויה, זה כאילו אם תיתן לי מה שאני מבקשת אני אוכל לזלוג לעד. אני רוצה לעטוף את כולך. גם זה מגונה? אני רוצה להחזיק את הזין שלך כל הזמן אני רוצה למצוץ כשתרצה וללקק איפה שתרצה ולבלוע אלי מה שתרצה לתת לי. אולי תכרות איתי ברית של דמעות? אני לא יודעת למה בראו אותי ככה זונה, אולי טעו , וככה יצא. אני לא יודעת למה אני כזאתי רוצה הכל , בגדול ושלם. אני לא יודעת למה אני רוצה לבכות כל הזמן. אבל אם היו כאלה בני זונה בבריאה לפחות תשלחו איזה מישהו שירכך את המכה. יש ימים כאלה דפוקים הלב שלך נכמר על עצמך. זה קצת מצחיק בגיל הזה כשכבר יודעים , שזה סתם חולף ובא. ***************************************************************************** הוא נראה טוב . והוא מחייך אלי את החיוך הכי שובר שאי פעם חייכו אלי. הוא מקסים. ואני רוצה אותו , אני רוצה אחריו.. הוא קורא לי – " תבואי כבר מותק, ממה אתה מפחדת בייבי? " ואני רוצה לומר לו שאני לא מפחדת , אבל אני שותקת. כי אני מפחדת מזה שאני לא מפחדת. מזה שאני רוצה אותו. רוצה להיאחז בו. מותק, אני שואלת, וכשאני אבוא, איך יהיה שם , תהיה איתי? הוא מתקרב לאט, בצעדים שלו , של השטן- איטיים ומדודים, כל פסיעה מעבירה בך צמרמורת. אני לוקחת צעד אחורה, ובגלל זה כשהיד שלו עלי, על מרווח האוויר הדק שעוטף לי את הלחי זה שורף יותר, מההפתעה של איך שהיא הגיעה לשם מהר. אני לא מבטיח לך אותי בייבי, אבל בואי, בואי איתי. ואני לא יכול לספר מה יהיה שם. אני לא יכול לספר לאף אחד בייבי, מה יהיה אחרי שעוברים את גבול המדרגות. בואי, עלי איתי מותק , אני אהיה איתך בהתחלה, מבטיח. אני אחבק אותך מאחורה, ואת תישלחי ממני הידיים שלי ידחפו אותך לאט קדימה, , לאט לאט תרחפי לשם . את מצפה לזה בייבי, את תמיד חיית בשביל למות. הוא מושך את היד שלי, ולמרות שהצעדים שלי קלים מאי פעם, אני מרגישה שאני נגררת אחריו. אני נחנקת, נשבעת לכם שאני מרגישה נחנקת, ואני נאנקת, והולכת אחריו. והדמעות זולגות, והוא רק מושך אותי, אחריו ולוחש, בואי בייבי, חיכית לי. ואז יוצא לי -------- "לא" הוא מסתובב ואני מרגישה מכת ברק בלב שלי, שנמצא עכשיו ביד שלו, קשה לי לנשום כי הוא לוחץ אותו בתנועת אגרוף. זה מה שרצית, לא? שיחזיקו לך בלב? לא ? ואני בוכה, אני יודעת שלא את זה רציתי, לא ככה. היד השניה שלו מציירת עם הדמעות שלי רישומי מילים על הפנים שלי- "זה מה שרצית" אני לא עונה, כי אני לא יכולה, אני מתה, ופתאום אני משתוקקת לאלפי החיבוקים התפלים שקיבלתי כל חיי. הכל חוץ מזה. זה אכזרי מדי בשבילי, ואני לא רוצה עדיין, עדיין לא. הוא שומע אותי , ואני מרגישה איך הוא שונא אותי- "כלבה, כשתרצי למות באמת באמת ,את חושבת שאני אבוא?????????" הוא עוזב את אחיזת האגרוף, ואני נשמטת , מרוקנת לרצפה. לאט לאט, חוזר קצת חמצן, ואני מצליחה לראות משהו מעבר לטשטוש שתקף אותי. אני מרימה את העיניים אט, מלווה את צעדיו שחוזרים למקום שייחלתי אליו רק לפני שעה קלה. יש לי המון מה לזעוק אליו, אבל אין לי אומץ. והוא נעלם ברגע, באותו רגע שידעתי שאין לי שום נחמה. |
|
|
הקול(שולט)
|
לפני 19 שנים •
15 בפבר׳ 2005
חזק ומרגש
|
|
|