אליאס(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
21 בפבר׳ 2005
צביקה דויטש מתבקש לסור אל משרדי.
אם יש משהו שאני על סף התיעוב כלפיו הוא מקלט הטלוויזיה שלי. יש ביננו יחסי איבה-סלידה איומים. כך יוצא שהמקלט פועל על בסיס קבוע כשהוא משמש תמונה לסרטי הדי.וי.די, ואחת לשבוע לתוכניות תחקיר מצוינות של מיקי רוזנטל, גיא מרוז ואילנה דיין.
אני מכורה. למרות שהקונספט של תוכנית "השגריר", שהגיעה אל קצה אמש מגרד אצלי את בלוטות הזיעה ואת תחושת הקבס, אני מכורה לצביקה דויטש. האיש והחיוך. הבחור והקסם. השארם והחן. צביקה הוא זה שאמרו עליו ככה וכך ובכל זאת נשאר ענו, אימפולסיבי, חסר מעצורים לפיו וחנני. צביקה, תכול עיניים שלי, חיוך ממיס לבה של אליאס, הנה לך הצעה. אני מוכנה לשבור מונוגמיה של חודשים ולספח אותך לשורותיי. גם הסאב הנאמן והיקר שלי מוכן שתצטופף עמו על אותה מרצפת לרגליי. בשבילי אתה השגריר האולטימטיבי, לא איתן החנון ולא מהרטה המעצבנת עם הסיפור שלא נגמר. תייצג אותי עם רהיטותך, קסמך וחיוכך. רק תאמר הן ואמן. |
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
21 בפבר׳ 2005
אמן, כן יהי רצון
ויבוא הנ"ל, ויכרע לרגלייך... וגם לרגליי 
|
|
|
|
אליאס(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
21 בפבר׳ 2005
ניומותק, תמיד ידעתי.
ידעתי שיש לך טעם טוב. אח, צביקוש, כמה שאתה יאמי!
|
|
|
ניקול בעקבגבוה(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
21 בפבר׳ 2005
צביקה לא יוכל לסור אל משרדך
הוא שוהה במשרדי((:
מה תתני תמורתו? |
|
|