האביר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
4 במרץ 2005
מיקוה טהרה.
המסר היה ברור לה כשמש בצהרי היום.
עד אותו היום היא הבינה, הפנימה, ידעה שאין לה כל ברירה. תמיד באה מוכנה. תמיד חלקה ללא כל סימן . כל סימן אותו העניק היושב במרומים לערוותה . חלקה כתינוקת בת יומה. מעולם לא חלקה על חובתה להיות חלקה. מעולם לא רצתה לחלוק. תמיד, אבל תמיד, עברה את הבדיקה בהצלחה. הבדיקה בוצעה ללא הנחות אבל היא לא חששה-היא תמיד היתה מוכנה. אוטוטו כמעט סוגרים שנה . אוטוטו היתה מקבלת ציון מעולה. והנה הגיע היום! אדוני יש לי משהוא לומר לך. אין צורך--את לא מגולחת נכון? איך ידעת אדוני? את עדיין שואלת? לא הבנת כבר שאדון יודע נפש כלבתו? המיים היו קרים, לא היה לי סכין, הגעת ממש מהר... שתקי כלבה. שתקי כלבה טמאה. אל תעזי להוריד את המיכנסיים . מי שלא מבינה שתירוצים נועדו לאחרים, מי שחושבת שאולי , פעם אחת, מותר מי שלא הפנימה את מה שהיא בעצם מבינה שכדאי לה להפנים, מקומה בכלביה. בואי כלבה, זחלי בין רגליי. הנה הקערית בה הכנת לי סלט. סלט מעולה דרך אגב. הרכיני ראש--לקקי. לקקי את שארית המיץ בקערית. כן אדוני. מדוע השקט? את מכירה כלבה שמלקקת בשקט.? אני לא מכיר אחת כזאת.! כן אדוני. הליקוק הפך מוזיקלי משהוא... הקפה שעשית לעצמך מתקרר כלבה. בואי--אשפוך אותו לקערית האחרת, זאת, שזכר החביתה המעולה שהכנת לאדונך נותר בה. הנה, נשים מעט מהאפר היוצא מהסיגריה שאדונך מעשן ואפילו פירורי לחם טרי וטעים שנותרו כזכר לארוחת האדונים שערכת. לקקי כלבה, לקקי. היי מוזיקלית , ככה זה בכלביה. ככה זה כשחושבים שאולי...אולי זה יעבור בשלום. והרי אנחנו כמעט סוגרים שנה! רק כלבה יכולה לפנטז שזה היה עובר בשלום! לעסי את הלחם כלבה. יש עוד קפה בקערית, דחפי את הראש. מוזיקה!מוזיקת הליקוק! הקערית התרוקנה. המזלג שדש בבשר גוה הכנוע חדל מלדוש את אודם עורה. הכלבה אפילו לא חשה את הדייש--היתה עסוקה בגורלה הכלבי. התעוררה, יצאה אט אט מהספייס, וחזרה לסורה. למה אתה לא מזיין אותי אדוני? והרי דקה קודם לכן, איפשרתי לך לאונן ולגמור תוך צרחות טמאה אני..טמאה אני.. טמאה אני... אז למה השאלה כלבה? הבנתי אדוני. אתה צודק אדוני. מה עלי לעשות אדוני? בדקי בעיר המחוז מיקומו של המיקוה כלבה. בדקי היטב מועדי פתיחה וסגירה. הסירי טומאתך טרם הליכה לשם. הסירי היטב, כמו שאת יודעת ואני בדקתי שאת יודעת! גלחי את נישמתך כלבה עד חזרתך לפותך הילדותי או אז , או אז לכי לך לעיר המחוז, ספרי שם כל סיפור שתחפצי בוא ובלבד, ובלבד שתחזרי משם מטוהרת מטומאתך. חזרי משם כלבה כשההבנה הבלתי ניתנת לערעור מופנמת במוחך לעולם תהיי מטוהרת לי כדת משה וישראל לעולם תוכלי לנבוח, אבל לישוך?--לעולם לא. הוראה היא הוראה היא הוראה. חזרי משם. רבצי לרגלי אדונך. לקקי אותו בתשוקתך הורידי את המיכנס כנסי לספייס כנסי לעולם שכולו טוב... |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
4 במרץ 2005
קצת חזק ...
אבל יפה מאד .
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
7 במרץ 2005
האביר...
אתה אדיר! מעבר לכתיבה הקולחת ולתאורים החדים עד יופיו של כאב, חזק ומחנך ללא פשרות! אהבתי! |
|
|
ד--פנה
|
לפני 19 שנים •
7 במרץ 2005
איחס
עם כל הכבוד, ויש מעט כבוד
|
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
8 במרץ 2005
ד--------פנה
כל אחד ואהבה שלו ..
למה איחס ? אם זה מה שעשה לה , ולו טוב ? בשבילי זה "חזק" ( התיאור , לא המעשים אגב ) לאחר/ת זה יכול להיות שיא ההנאה .. |
|
|
ניקול בעקבגבוה(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
8 במרץ 2005
Re: איחס
לא אומרים איחס על אוכל.
|
|
|
|
האביר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
תודה
קליבר--תודה על ההבהרה לד..פנה ועל הפירגון
ניו בוי--לקבל מחמאות מאחד שאני יודע שהוא מבין...זה בהחלט עושה טוב ניקול--אכן על אוכל--באשר הוא-ומהיכן שנאכל--לא אומרים איכס ד--פנה---הייתי מנסה במקומך להתייחס לעומקה של הרשימה--חלק מהכותבים עמדו על כך..אבל--על טעם וריח--כידוע לך--אין מה להתווכח...(אם כי-אוסיף שזה היה לה טעים).. |
|
|