פטר(נשלט)
|
לפני 19 שנים •
5 במרץ 2005
מי היא מלכה בעיניי או איך אני רואה את עצמי בתור נשלט
נתחיל מזה שהיא יודעת לשלוט במצב ולא עושה זאת בכוח
אלא משתמשת במוח לזה אני קורא משחקי מוחות - יש בזה משהו מאוד מדליק. היא שלמה עם המיניות שלה ויודעת להחצין את המיניות שלה. היא קשובה לנשלט שלידה למחשבותיו, למה שהוא אומר לה אבל היא יודעת גם את הגבולות איך להתייחס לנשלט שלה. יש לה רקע בפסיכולוגיה ויחסי אנוש טובים. איך אני רואה את עצמי בתור נשלט שלה - אני מעריך אותה ואוהב אותה עד הסוף עם כל הלב אבל לא סוגד לה - סוגד לאלוהים בלבד. מעריך את האישה כמתנה משמיים את היופי שלה ואת האופי שלה את גופה המדהים את נפשה ואת כל משהי. והנה מגיע רגע שבו אני והיא ערומים נפשית בלי מסכות בלי מילים יפות איך אנו נראים? האם באמת נאהב אחד את השני כמו שאנחנו או שרק הפנטזיה שלנו היא הייתה משהו שהיה משותף לנו? כל מה שלא בנוי על היסוד הנכון לא יעמוד במבחן של הזמן. |
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
מוכן להישבע שראיתי את המילה (שולט) על יד השם שלך, אולי זה מסביר חלק מהעניין.
כי אם אתה שולט, לא הבנתי למה אתה צריך להגדיר מלכה או למה אתה צריך להגדיר את עצמך בתור נשלט. ואם אתה נשלט, אז אני יכול להציע לך רק הצעה אחת קטנה ואתה באמת לא חייב להשתמש בה: אל תגדיר לעצמך כלום ובטח שלא בקול רם כל כך! אתה לא באמת יודע אף פעם למי תתחבר ומתי, אתה לא באמת יודע ממה תהנה יותר או פחות, אתה אולי חושב שאתה יודע אבל אתה לא, לא באמת. וחלק מהיופי (בעיני לפחות) בעולם הזה הוא לצאת מהגבולות, לשבור מסגרות, להגיע למקומות שהם מעבר לגבולות שלך. אז למה לך להכנס להגדרות? למה לצאת בהכללות? אם אתה באמת מחפש, תחפש פתוח... ואם אתה לא באמת מחפש, אז זה לא ממש משנה נכון? 
|
|
|
|
פטר(נשלט)
|
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
למוש
זה חלק מהפרופיל שלי:
כל מה שמתחשק לי, זה אני. פעם שולט, פעם נשלט, פעם וניל, פעם קינקי,פעם כלב ופעם חתול, פעם פטר ו פעם אחרת זאב, פעם סדיסטי ופעם מזוכיסטי. אוהב את דברים בגבול הטעם טוב. השקפות על עולם השליטה: אני שולט בכל מצב בו אני בוחר. אני מחליט מה כן אעשה ומה לא. בדס"ם בשבילי רק ספורט ותחביב. תוספת רגש לחיי שגרה ולא יותר מזה. בזה הכל מוסבר היטב מיהו אני. |
|
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
נשמע מורכב העסק, כלומר אתה.
נו, שיהיה בהצלחה עם... אהממממ... מה שזה לא יהיה שאתה מחפש.
|
|
|
|
פטר(נשלט)
|
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
העלו כבר הצעות לשנות את המעמד שלי למתחלף
רק עדיין לא העלו את ההצעה לשנות את המעמד שלי לפודל של אחת המלכות
|
|
|
Tame
|
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
נחמד, אבל למה לסגוד לאלוהים ולא לדומית?
לאלוהים אין כל כך הרבה מה להציע.. 
|
|
|
|
פטר(נשלט)
|
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
אל תשוואה את האישה לאלוהים ולא מחליפים אלוהים.
אילו יש כאלו שיסגדו לאישה כאלילה. מה אנו בני תמותה ולא יותר מזה. |
|
|
|
Tame
|
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
הרבה יותר מזה האמת..
ולדעתי יש מקום לסגידה במערכת יחסים, לאו דווקא מההיבט הבדסמי ולאו דווקא באופן חד צדדי. בטנטרה לדוגמה ישנם משחקי סגידה בהם אחד מבני הזוג מתיחס לשני כאל האל שיווה או האלה שקטי, סוגד/משרת אותו/אותה ואף מקריב קורבנות ומציע מנחות. לדעתי הדבר מחזק מאוד מעכרת יחסים ואף מעמיק אותה. בנוסף לכך, לא השוותי את האישה לאלוהים - לפחות לא מהבחינה הדתית, ראשית בגלל שאני לא מייחס חשיבות לתפישה המעוותת של הדת את הבורא ושנית בגלל שאני לא חושב שיש מין אחד הנעלה על השני (אמנם נשים ברובן מפותחות יותר רוחנית מגברים ברובם אבל יש המון המון יוצאים מן הכלל) ואני גם לא חושב שיש אדם מסויים הנעלה על אדם מסויים אחר. חוץ מזה שההודעה הקודמת שלי נכתבה כבדיחה
|
|
|
| שחר רחובות(אחר) |
לפני 19 שנים •
7 במרץ 2005
אחת מההגדרות היותר עדינות ויפות בעניי
נכון אני סוויצ ואולי לא עמוק בקטע של איבוד העצמיות
מעדיף להתמסר או שיתמסרו אלי עד הסוף אבל לא סגידה "אלוהית" |
|
|
ליידי קייט(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
8 במרץ 2005
*סגידה- כריעת ברך.. הערצה, כניעה מוחלטת.
(עפ"י מילון אבן שושן) סמואל בקט אמר פעם שאנו ממלאים את חיינו בטקסים כדי להעניק להם משמעות. אם עפ"י המילון סגידה פרושה חלק מפולחן , הרי שיש מקום לסגידה לדומית/ אדון. הפולחן הקיים בין הדום/ית לסאב/ית בא בכדי לבטא הערכה והערצה עמוקים. כפי שהקרבת פרה על המזבח לאלוהחם באה לבטא תודה או סליחה. כפי שהעבד מפנה את הלחי השניה, הגב, הישבן או את איבר מינו למלכתו, כך גם הכוהן או מקריב הקורבן מקריב חיה על המזבח. המשמעות היא אותה משמעות, טקס שנועד לבטא הערכה/ כניעה/ מחילה/ שמחה וכו'. מהי בעצם "סגידה אלוהית"? האם הכוונה לפחד? אנשים רבים סוגדים לאלוהים מכיוון שאין הם באמת מבינים את משמעות המילה "סגידה" והם מבלבלים אותה עם פחד. פחד מעונש בחיים שאחרי, פחד מהלא נודע- מה יקרה לי בלי אמונה או פחד מנידוי חברתי לדוג'. לפחד אין מקום ביחסי שולט-נשלט מכיוון שכאן המטרה היא התגברות על הפחדים וביטחון מוחלט בדום/ית שלכם. כשנוצר חיבור אמיתי בין הסאב/ית לדום/ית שלהם, הרצון להעניק ולספק בא ממקומות כל כך נאורים ואמיתיים. כשאוהבים מישהו, ומוכנים לוותר על הנוחיות שלנו, על אישיותנו, על עקרונות מסויימים- אנו שלהם ובשבילהם- לאושרם הצרוף ולו לרגע אחד. פחד הוא אינו תחושה נאורה. ביהדות הפחד מוביל אותנו עוד מההתחלה: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביון אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב'/יח) דרך פחדינו אנו סוגדים לאלוהים, ובוטחים בו שכל עוד נעשה את הטוב בעיניו נתוגמל. ומכאן השם- חרדים. ובשורה התחתונה. אל תבלבלו סגידה עם אמונה. אני בטוחה שרוב הסאבים או הסאביות לא מאמינם שהדומ/ית שלהם משמשים בתפקיד האלוהים. (אולי רק בזמן סשן...) תשאירו את הסגידה במונח הנכון והפולחני שלה- ותהנו! 
|
|
|