שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל תשחקי במילים

RIS
RIS
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005

אל תשחקי במילים

RIS • 10 במרץ 2005
.

אל תשחקי במילים כמו מוות.
קבוצות כבדות של עננים מחשיכות את פני השמיים.
רוח פורסת את האויר הטעון, מפרידה בין הרקמות עד רמת החלקיקים הגלמודים.

נפשך מסורה לי.
עמוק בתוך רחמך את מרגישה מטרונום שנוגס בך אמיתות צרובות כמו כוויות קור.
ארצה, כלבה!

אל תשחקי במילים כמו כבוד.
קרן אור מתבייתת כמו זרקור אלכסון אל השמיים להמחיש : רק אני ואת.
אל תעזי להפנות את המבט. אל תעזי להרים את העיניים.

אל תשחקי במילים.
תשכחי את המילים. אני לא מתיר לך מסתור מאחרי אף מילה.
רק אני ואת והחשמל הזה שאת כורעת בפניו עקודה עד לשד עצמותייך.

גשם כבד מעליל טיפות נוקבות אל האדמה.
אל תזוזי.

אל תשחקי במילים כמו שחרור.
אינך יודעת דבר על שחרור.
אל תשחקי במילים כמו טוהרה.
אינך מתחילה אפילו להבין את סוד הזיקוק.
כרעי אל הרצפה, זונה, היי חלק ממנה. אל תביני. עשי.

אל תשחקי במילים כמו כוח.
ברק בודד משסע את צבעי החושך וחודר אל תוך הצלקות הישנות.

אין בך כלום יותר פרט לדמעות.
אין בך כלום יותר פרט לידיעה אחת, מצליפה:
מכאן אין לך עוד דרך חזרה.
את תהיי כל מה שאני אכייר בך.

אל תשחקי במילים כמו אמת.
אני האמת שלך. ואת מוחתמת בהוכחות שאני מטביע בך.

נד אויר שחור נושא הלאה מכאן שברי מילים שהתרסקו ברוח.

מכאן והלאה תבוא בך רק ידיעת המוחלט. שכל מה שייעשה בך – בדין.
מכאן והלאה תחיי בין השמשות. תמותי ותיוולדי מחדש כשיעלה בי הרצון.

אל תשחקי במילים כמו תשורה
הרוח מסחררת מערבולות של חבילות גשם כמו בריקוד שהתחיל להתפרע.

אל תשחקי במילים כמו התמסרות.
בכל היקום כולו נועד לך אך ורק אדון אחד.
והוא מגשים את יעודך.

אל תודי לי.
הודי למזלך הטוב שנבחרת, שנלקחת, שמותר לך לקחת חלק באדמה שאני דורך עליה.

ענגי אותי.
ענגי אותי וארשה לך להיות אסקופה הנדרסת, הנרמסת והבאה לעולם.
קול פיצוץ מרעיד וחוזר ומרעיד את הזגוגיות המשתחררות מהמרק הסדוק..

אל תשחקי במילים כמו אהבה
אל תשחקי במילים כמו קירבה.
גשם של חלקיקי אור שורפים חוצה את החושך הכבד.

כשיבוא הבוקר יכול ויהיה אור תכלת רך מציף את האויר המסונן.
כשיבוא הבוקר ייתכן ותהיי בזרועותי, בוכה בחלומך.
אבל כשתתפכחי משכרון האושר
שוב תלמדי את מקומך.

אל תשחקי במילים כמו חיים.
אנחנו החיים.


פורסם ב 1.8.2003 בפורום אדונים באתר הברוטיקה של רונן אלון
    התגובה האהובה בשרשור
סיביליה​(אחרת)
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005
סיביליה​(אחרת) • 10 במרץ 2005
וגם אל תשכחי לא לנשום, ואם יוצא לך עיטוש - תתאפקי ואם את רוצה להשתעל, כדאי שתחשבי פעמיים.

ואם משהו כואב לך בבטן או בלב, תדעי שזה לא שאת לא בסדר בראש או שיש לך איזה בעיות מהילדות שעושות לך כאבי בטן ולב בבגרותך, פשוט תזכרי שחטפת וירוס קשה - וירוס האגו-מניאק שהיית טפשה מספיק לתת לו להסתובב ליד הצל הנהדר שלך.
האביר​(שולט)
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005

חזק ביותר

האביר​(שולט) • 10 במרץ 2005
שלא כסיביליה--אני לא לקחתי את הכתוב אישית.
הכתיבה זורמת, יפה וחזקה מאוד.
יותר מזה-אם, במקרה, גם המשתתפת רוצה להיות שם--אז אנחנו כבר בפיצוץ אטומי.
אהבתי מאוד.
L-I-R​(מתחלפת)
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005

right on sivi,right on !!!

L-I-R​(מתחלפת) • 10 במרץ 2005
בד"כ אני לא נוטה להגיב.שתקנית,צופה,רואה ואינה נראית.
אבל הפעם פשוט לא מסוגלת להתאפק.
בד"כ ריס,זה תענוג לקרוא אותך,כל כך הרבה רגישות ומעוף באדם אחד...
ומה עכשיו? מה זה הקטע הזה? כן,בועט,פרובוקטיבי,טוטאלי...אז?
כולי תקווה שלעולם לא תמצא מי שתסכים לחלוק איתך דרך שכזו.
מיזוגניה לשמה.
ובעצם,סיביליה כבר אמרה כל מה שצריך להאמר .
ליר.
tali_bc
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005
tali_bc • 10 במרץ 2005
אוהבת את החוזק , העקביות וחוסר הפשרות שמוקרן מהשיר.

להיות שפחה ....פשוט שפחה במובן של התמסרות , להשפיל מבט , חשופה ללא מסתור ולאו דווקא במובן הגשמי.

קוראת ומקבלת תחושה של שלמות רגשית..." כרעי אל הרצפה , זונה היי חלק ממנה"

אין בה כלום ויש בה הכל
"אדון אחד והוא מגשים את יעודך"

אוהבת את השיר
אוהבת להיות במקום הזה .
חוה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005

כתוב

חוה​(נשלטת) • 10 במרץ 2005
נפלא, כמו שאתה יודע לכתוב, ריס.

והמסר - קשה, מטלטל. הטוטאליות בהתגלמותה.
ginger
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005
ginger • 10 במרץ 2005
עשה בי צמרמרת לקרוא שוב.
ככה ולא אחרת.
(גם אני לא מגיבה בדרך כלל אבל הפעם לא יכולתי להתאפק)

איך שאתה משחק במילים,ריס,פורט בהן בקלילות.
תודה.

ג'ינג'ר.
alona{האביר}​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005

צודק אדוני, כרגיל :)

alona{האביר}​(נשלטת) • 10 במרץ 2005
אני לוקחת את זה מאד אישי . זה חזק וטוטאלי...
השלמות בהתגלמותה.
וכך בדיוק אני צריכה את זה.
Aiko​(נשלטת){Jake}
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005
Aiko​(נשלטת){Jake} • 10 במרץ 2005
לא יודעת מה אוכל את סיבילה ושות, אבל אני אותי השיר הזה טילטל - יש בו עוצמה, ואני לא מכירה מחמאה יקרת ערך יותר ליצירה. תמיד קוראת אותך ריס, וזו הפעם הראשונה שאני מגיבה, כי לא יכולתי להתאפק.
בעיקר אני אוהבת את הדרך שבה השיר כולו - שנושא בכותרת אל תשחקי במילים וחוזר על המשפט הזה שוב ושוב - דווקא משחק כן במילים, ועושה את זה בכל הקלילות, הביטחון ומהיומנות של משורר.
זרה מוכרת
לפני 19 שנים • 10 במרץ 2005
זרה מוכרת • 10 במרץ 2005
דברים שנכתבים, שירים, סיפורים, לוקחים אותנו, כל אחד מאיתנו, למקומות החשופים והרגישים שלנו. וכשזה נוגע בנקודות רגישות, התגובה היא אישית.
אני חושבת שריס איש מספיק חכם ורגיש לקלוט שהאישית היה על מה שכתב,על המקומות שהצליח לגעת בהן ופחות עליו אישית.

זה, בתגובה לוולפית (ואולי גם לאביר העסוק בלהראות כמה שהוא לא כמו אחרים)... לגבי מה שאוכל את מי שלא פירגן לשיר.

באופן אישי,
חייבת להודות שתוך כדי קריאה הוא עשה בי שמות. טילטל אותי בין בחילה לעונג. וזה כשלעצמו עושה את השיר הזה מעולה בעיניי.
מצאתי בו סיטואציה עוצמתית בחוזקה, שלא הייתי מוכנה לעולם להיות חלק ממנה.
ובכל זאת היא משהו מיוחד.
מכל הדברים שכתבת עד היום ריס, וכידוע לך קראתי לא מעט, עוד מתקופת הברוטיק,
זה הקטע שהכי מזעזע אותי. ולא קל לזעזע אותי.

אז תודה על מנת התחושות המעורבות שזרעת בי.
והמשך כתיבה עמוקה כפי שאתה יודע.


זרונת