| לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
14 במרץ 2005
מסגרת למיליך.
גם כי אישרף,
עד אפר, לרגליך, אדע - כי לא תניח לרוח לפזרני לכל עבר... |
|
|
| RIS |
לפני 19 שנים •
14 במרץ 2005
כל כך מדויק.
כל כך נוגע. פארדיגמה של התמסרות ושעתו היפה של המינימליזם. |
|
|
הקול(שולט)
|
לפני 19 שנים •
15 במרץ 2005
עמוד האש
נתלית באילן גבוה?
שמא נקשרת אליו? פשוטת איברייך חשופה ופתוחה ניצתת מחדש, תמיד כבתחילה, ניצתת, בוערת, מגיהה מאורך, וכסנה ההוא אז, לא נאכלת. |
|
|
slu
|
לפני 19 שנים •
15 במרץ 2005
יפה.
הראשון בעיקר.
|
|
|
| alona{האביר}(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
15 במרץ 2005
זה יפה, חזק ומדוייק.
כך צריך להרגיש. אני מאד אוהבת לקרוא את הקצרים שלך ,לחישה |
|
|
| RIS |
לפני 19 שנים •
15 במרץ 2005
שניהם יפים.
|
|
|
| לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
15 במרץ 2005
בשם אומרם
עקודה על אילן גבוה, אדוני -
שכן לשם אתה מרומם אותי.. "גם כי אישרף.." וכך, אדוני, כך אתה מפעיל אותי.. שמוצאת עצמי כותבת לאחר שיחה איתך.. וממסגרת בכתיבתי את הדברים שאתה אומר לי.. המילים שלך הנחצבות בי עמוק.. ומרעידות. כותבת ומייחלת תמיד, למענה שלך.. שכל כך כל כך נכון לי... שלך עד כלות, אני. לחישה. |
|
|