| פיגמליון |
לפני 21 שנים •
6 ביולי 2003
על פיגמליון וגליתיאה- שאלה כנה...
אני מעלה את הנושא כאן פשוט כי זה מקום רחוק מפורום הבית של הנפשות הפועלות אך דומה באופיו.
קחו אדם פשוט, אדם טוב מיסודו, שניחן ביכולת כתיבה סבירה. נקרא לו פיגמליון. פיגמליון תמיד הוקסם מבנות המין היפה, הנשי, המוכשרות והאוהבות. אני לא יגיד שרצה להיות אשה בעצמו, אבל תמיד חיפש את קירבתן הקסומה. יום אחד כתב פיגמליון סיפור. ומבלי שידע מדוע הוא עושה זאת, כתב את הסיפור בגוף ראשון אישה. וכך נולדה גליתיאה. עם הזמן קיבלה גליתיאה חיים משלה והפכה לדמות עשירה, מלאה, בעלת חיים שלמים ואנושיים. היא היתה כל מה שהוא לא יכול היה להיות. בעיקר אישה. פיגמליון הגדיל לעשות ולא רק שברא לגליתיאה חיים שלמים אלא גם מצא (המציא) לה סאב שהיה אהוב וצייתן וגם לו העניק חיים משלו. ברבות הימים התיידדה גליתיאה עם אחת מחברות הפורום. קשרן הוירטואלי הפך אמיץ מיום ליום ונפשו של פיגמליון נקשרה בנפש חברתה של גליתיאה שלו. פיגמליון נקרע בתוכו, הרגשות שחשה גליתיאה לחברתה הוירטואלית היו רגשותיו הכנים של פיגמליון. אהבתה היתה אהבתו... כשחשש מהחשיפה, העלה פיגמליון שיטות שונות לבסס את דמותה של גליתיאה כגון שיחות טלפון מבויימות שיתבצעו בקולה של חברה טובה שלו... הוא לא יכול היה להשתחרר מתחושת הכאב שחש כשהבין שלעולם לא יוכל להיות "חברה אמיתית" לחברתה של גליתיאה, הוא רצה להיות הכל בשבילה, היה מוכן להיות הלחם והמים, רצה לתת לה את התמיכה והאוזן הקשבת תמיד. מיום ליום מצא פיגמליון שגליתיאה יותר אהובה ממנו בקרב חברי הפורום. אך הדבר לא הפריע לו, נוכחותו החווירה לעומת זו שלה. למעשה, הדבר לא הפריע לו גם מכיוון שגם הוא התאהב בה, גליתיאה היתה קלילה ונטולת דאגות ובעיות, הוא מעולם לא ברא לה קשיים. וכעת הוא יושב, מול מקלדת ומסך ומתחבט נורא... פיגמליון אוהב את גליתיאה, את סיפוריו היפים ביותר כתב תחת שמה, אפילו את הסאב שלה הוא אוהב שכן ברא אותו בדמותו, שתל בו את מאפייניו, ילד אותו מאהבה. פיגמליון אוהב אהבת-אמת גם את חברתה שוירטואלית של גליתיאה. את האישה המדהימה והנשית שלמד להכיר ולאהוב. וכשלא יכול היה עוד להכיל את רגשותיו, הבין פיגמליון שהתשובה אולי לא נמצאת רק בו, שאולי פעם אחת הגיע הזמן לצאת ולשאול אנשים אחרים על דעתם בעניין. אנא, תנו לי את דעתכם... |
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
פשוט מדהימה ההתנהלות שתיארת כאן ,
אבל להבדיל מסיפור פגמליון , כאן גאליתיאה לא תתעורר לחיים גם אם מאוד מאוד תרצה, גם אם תהיה מאוד סבלני.. אלוהים לא יקום ויחליט שדי לך בסבלך יעשה פוווו , והופ הפסל יהפוך ליצור חי . כל היופי הזה שנכתב תחת שמה , החברות האמיצה שהתפתחה במסווה , כל אלה לא היו מתקיימים אם לא אתה , הם באים ממך , שייכים לך ולא יאבדו כשתשחרר את גאליתיאה. תעשה לזה סוף , וכמה שיותר מהר , אתה משחק עם נפשות של אנשים (לפחות שתיים שלך ושל "ידידתך הוירטואלית") . עם שלך שחק , היא שייכת לך , אבל אין לך שום זכות להתל בנפשו של אף אחד אחר. תשכיל לתעל את האנרגיות האלה למקומות של אמת , שם תרגיש אהבה אמיתית , תאהב את עצמך , מפני שלדעתי ... ביטלת את עצמך לחלוטין ועבור מה? עבור דמות דמיונית נשגבת ובלתי מושגת , דמות שכל אחת אחרת תחוויר לעומתה, ובכן , אתה עושה לעצמך עוול , מי תשתווה לה? מי תהייה ראויה לתפוס אתה מקומה ? הנבואה היחידה שתגשים את עצמה היא החשיפה של כל הסיפור הזה , ועד אז , כל יום שיחלוף כל הודעה שתתפרסם , תהפוך את האובדן ליותר גדול וליותר כואב . |
|
|
|
רויטל
|
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
בוקר טוב לך
קודם כל הכתיבה שלך מדהימה ..נהנתי לקרוא את הסיפור הזה.. וקראתי כמה פעמים עד שחשבתי לענות לך..
ולפני שאני אענה לך מה אני חושבת, אני אספר לך סיפור קצר.. משהו דומה שקרה לי.. לפני כמה חודשיים נכנסתי לפורום\צאט בדמות גברית..כל מה שאני אוהבת בגבר בניתי לעצמי... למדתי לדבר כמו גבר, להתנהג כמו גבר, וידעתי בתור אשה מה מושך נשים בגבר מסוים..איך ליצור קשרים..ואז הכרתי אותה בחורה מדהימה לצורך העניין אקרא לה "מירה" והיו לנו שיחות נפש על החיים על אכזבות..וכאבתי את סיפורה..את אורך החיים שלה..היא היתה גדולה ממני ב 12 שנה, אבל הדהימה אותי כל פעם ששוחחנו..ואחרי תקופה היא רצתה לשמוע את קולי..בטענות כל שהן הצלחתי להתחמק משיחת טלפון איתה...ובמקביל הכרתי אותה גם כרויטל " אני" בזכות הדמות של הגבר ..ואז הכנסתי אותה לפורום שלי..הרגשתי מין פיספוס אדיר אם היא לא תהיה שם..כושר הכתיבה שלה שפע לממדים אדירים..והבטחתי לכתוב לה סיפור ...אז הנה הסיפור שכתבתי לה ערב אחד התיישבתי מול המחשב במשרד. וכמו שקורה לי לפעמים כשהשיעמום בעבודה גובר נכנסתי לאיזה צאט וחיפשתי להעביר ערב שכולו שיעמום אחד גדול מפה לשם נתקלתי בבחורה, פילפלית לא קטנה, קלפטרית אמיתית, הייתי אומר שהיא הזכירה לי את עצמי..מתחברת מהר, לא משעממת, גישה נכונה, והכי חשוב שיחה בדרך נועם, ללא הרס. הצגתי את עצמי בפרטי שלה תוך כדי שיחה בכללי, כאשר משהו היה אישי מידי הרגשתי לעצמי לקפץ אל הפרטי ולכתוב שם על עיסוקי, מצב משפחתי, וכדומה. (35) בשבילה גרוש + 3 נסיכים מדהימים. עובד בעסק פרטי עם זכוכית מגדלת 
ושוב שיחתנו עברה בקלילות לכללי, כך שהשיחה נעשתה משעשעת למדי, והעבירה לי את הזמן. וזה רק ההתחלה...... ואם תשאלו אפילו לרגע אחד ולו הקטן ביותר, לא גלשנו לשיחת סקס, ושאר פירות העונה 
השעה נעשתה די מאוחרת והייתי חייב לסיים את עבודתי ולסגור את המשרד וקפץ לי פתאום לראש בלי שום התראה וכתבתי לה - מחר בשעה 22:00 את כאן, אני כאן, אנחנו כאן! והלכתי, אפילו לא חיכיתי לתגובה..כי עבר לי בראש סתם הלצה נחמדה ותו לא! אבל תתפלאו לשמוע למחר אני כמו מטורף עובד שוב במשרד השעה 22:00 ואיפה אני?? בדיוק, ניכנסתי לאותו צ'אט, לאותו חדר, לאותה בחורה שהקסימה אותי יום קודם. ושוב צחקקנו לנו, דיברנו, והפעם קצת יותר רציני, על החיים בכלל. הצטערתי לשמוע את סיפוריה אבל זה נתן לי גם להבין שלא כל הנוצץ זהב הוא, והכי חשוב שעומדת לפני אישה חזקה, מדהימה, שלא תתן לשום דבר לשבור אותה שוב. אהבתי את הגישה שלה, ואהבתי אותה כאדם, כאשיות, ולא סתם מישהי שכותבת מילים חסרי סחר מעבר למקלדת הוירטואלית. אולי אני תמים, טיפש, אבל כך הרגשתי, ואני מדגיש שוב, אישה מדהימה ניצבת לפניי בנפשה. מירה(שם בדוי) היתה כבת 40+ גרושה גם היא לשני ניסיכים קטנים, מצפון הארץ..שחייה לא האירו לה פנים במיוחד, אבל הצליחה ליצור לעצמה מין חומת מגן שאף גבר! אתם שומעים?? אף גבר לא יצליח לפרוץ ולהרוס את מה שהיא הצליחה לבנות ולבד!. מירה בטח חשבת שאני הולך לכתוב עליך עוד סיפור פנטזיה וסיפור סקס הא?. חחחח אז זהו שכן.. סתםםםםםםםםםםםם .. מה שכן אני יכול לכתוב לך ורוצה לכתוב לך שיר ארוטי שיהיה שייך לך ו...
אי שם על החוף הנערה פוסעת יחפה היא ורגלה כמעט נוגעות במים אני יודע שהיא שם מתהלכת על החוף ואני יוצא אליה כדי לראות אותה הרוח נשבה הנה היא מגיעה מתהלכת על החוף ומביטה אל האופק הים.. הים מה יביא אותי אליך. אי שם על החוף אישה פוסעת כבר לא ילדה קטנה ולא נערה תמימה אישה אמיתית שאני חש ונוגע מתקרב אליך אישה חושק בך רוצה ללחוש לך הרבה דברים רוצה לטעום את צוף שפתייך עורך הלבן וצח כמו השלג משתקף הוא על המים אני מגיע אליך אישה לא קטנה אני מלטף אותך ברוך נעימות אני נוגע בשדייך אני טועם את פטמותייך אני רוצה לומר לך אישה לא קטנה שאת הכי טעימה בעולם!! לסיום אישה! מדהימה שכמותך אל תוותרי לעולם תהיי חזקה, ונכון מתוקה אני רחוק ממך, אני רק וירטואלי אבל זה כל הקסם, את נסיכה בשבילי וכך תשארי בואי נשמור על החווה חבירות ונעימות וגם אם זה רק מאחורי מסך ואני יודע שאת תמיד תדעי מתי אני בא אליך מתי אני מסתכל עליך ואני צופה! ואני שומר! עליך אוהב א. זה מה שהיה...ויום אחד לקחתי אומץ וספרתי לה שאני הדמות הגברית...הדבר היחיד שזקף לזכותי שלא קבלתי סטירה ממנה.. היה שהיא היתה מדהימה..קשה מאוד להכיר אנשים כאלה.. והיום אנחנו החברות הכי טובות... אז יצא לי לטובה כל הסיפור הזה, אבל בדרך כלל זה נגמר לא נעים....גאליתיאה היא לא אמיתית, היא רק דמות שבנית אתה..היא משהו שאתה רוצה שאהיה אמיתי.. אבל הכי חשוב הוא שאני למדתי הוא שלא משחקים ברגשות של אחרים..זה לא אתיקה זה לא נעים, זה לא אנושי..כמה שאתה רוצה שהחלום הזה יהפוך למשהו מציאותי זה לא אהיה עד שלא תמחוק את הדמויות האלה..ופשוט תהיה אתה..אני בטוחה שאתה נפלא ומישהי תמצא אותך ואתה אותה ללא הדמויות הוירטואליות האלה המשך יום נעים ומוסרת לך ממני אישית.. הרבה הצלחה והכי חשוב אומץ שתוכל לספר את האמת |
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
שאלה כנה? ולי זה נשמע כמו שאלה מניפולטיבית, שמנסה לתת כיסוי נאה ורומנטי למעשה מניפולטיבי לא פחות. את המשחק הזה יכולת לעצור מזמן. זה לא משחק עם אותה אשה, זה משחק באותה אשה, שנחשפת בפניך כי היא חושבת שאתה חברתה הטובה. אני יכולה רק לתאר לעצמי כמה יכאב לה שהאמת תתגלה, אבל מוטב לסיים אותו מיד, לפני שהפגיעה תלך ותגדל.
לפעמים, גם המילים היפות בעולם, לא יכולות לכסות על מעשה מכוער. |
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
פיגמליון יקר
הסיפור שלך באמת נגע לליבי. אתה גם באמת כותב יפה. הכתיבה שלך הצליחה להעביר את רגשותיך, התלבטויותיך... אני חייבת להודות שגם הרעיון של לברוא דמות מהמין השני ולהיות היא הוא "רומנטי" ומושך בעיני.
מרגישה את הכאב וההתחבטויות שלך פיגמליון. כשאני מנסה לחשוב על הבעיה שלך בצורה פרקטית, שני פתרונות עולים בי: האחד- לנתק את הקשר עם אותה חברה ווירטואלית- דבר שללא ספק יפגע בה, ולהמשיך לכתוב את הסיפורים תחת שמה של גליתיאה, רק מה- לא לפתח קשרים עם אף אחד, ובייחוד לא קשרים עמוקים. אנשים עלולים לרצות לפגוש אותך, לדבר איתך, הם עלולים להקשר אליך, ואז האמת תצא לאור, והם יפגעו מאוד. הפיתרון השני- להציא את האמת לאור, עכשיו, ולבקש את סליחתה של החברה הווירטואלית. אולי כדאי גם לספר לפורום בכלל. למרות שאני מבינה לליבך, ומבינה את המניעים למה שעשית וכנראה עודך עושה, אני חייבת לומר לך את מה שאתה בטח יודע: השקרים שלך עלולים לפגוע מאוד באנשים, בייחוד באנשים שאתה אוהב. האם זה שווה את זה? 
היית אמיץ לכתוב כאן את סיפורך, להודות בו בפומבי. מאחלת לך המון בהצלחה בכל פיתרון שתבחר בו. מי ייתן ותזכה לאהבה המבוססת על מי שאתה במציאות .
|
|
|
DomDomina(שולט)
|
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
לדעתי עשית מעשה נבלה(סליחה מראש,זה לא אישי,הרי אנחנו לא מכירים)
לפעמיים האהבה הוירטואלית יותר חזקה מאהבה גופנית,אנשים ממש מתאהבים ,בלי יכולת לתפקד,מחכים רק לרגע שבו תדברו שוב בצט. ותדע לך פגיעה בנפש(מה שיכול לקרות פה)היא קשה לאין ארוך מפגיעה בגוף. יאמר לזכותך,שהמצפון התחיל להעיק עליך,אחרת בכלל לא היית מבקש את עזרתנו. עצתי היא,לסיים מייד את הקשר,בלי להגיד לה שזה היה בכלל מישהו אחר. פשוט להגיד שאצה צריך לנסוע לאיזה מדינה שכוחת אל,בלי יכולת לתקשר(לא מאמין שהיא תאכל את השקר הזה,אבל לדעתי עדיף שקר במקרה הזה מאמת כואבת מאוד). יום טוב |
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
טוב,
אני מוכרחה לומר שהכתיבה,הניסוח הוא מרתק ויפה. אבל,דעתי היא שאתה חייב,לספר לה את האמת. לומר לה אפילו במייל או,יודע מה בטלפון. הבנתי ששוחחת איתה,דרך ידידה טובה שלך. אתה חייב את זה לה וגם,לעצמך! אמרה משפט יפה,אניגמה ואצטט: "לפעמים, גם המילים היפות בעולם, לא יכולות לכסות על מעשה מכוער". |
|
|
| פיגמליון |
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
אין באפשרותי לתאר לכם מה עובר עלי.
קשה לי לנשום, כמו איזה פיל שיושב לי על הצוואר. אין לי מושג למה דווקא עכשיו. למה פתאום המצפון מייסר אותי ובכזאת עוצמה. בכל פעם שאני רק מעלה את האופציה to come clean- העיניים שלי מוצפות דמעות. אני לא מנסה לסחוט דמעות. ברור לי שזו לא הפינה ל"תרחמו עלי", וזו לא כוונתי. כל מה שנכתב בשם גליתיאה נכתב מעומק לבי ובמטרה להסב עונג, אנשים נהנו מהסיפורים של גליתיאה, הם עדיין נהנים מהם. כשכתבתי את מה שכתבתי כוונתי היתה טהורה, ידעתי שאם הדברים יכתבו בגוף ראשון-אשה הם יסבו יותר הנאה לקוראים וזאת היתה כוונתי. כשכתבתי בשם עט גברי סיפורים בגוף ראשון זכר הם לא קיבלו את אותן ביקורות- ואילו היו אותם הסיפורים... הכתיבה אותה כתיבה.... וגם את זה אין לי מושג איך לעכל.... הנה שוב, נזכרתי לרגע בצורך שלי להתוודות ושוב דמעות....בלתי אפשרי.... |
|
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
פיגמליון כתב/ה: הנה שוב, נזכרתי לרגע בצורך שלי להתוודות ושוב דמעות....בלתי אפשרי.... זה לא וידוי,זו תחושה. הוידוי שלך צריך להיות,לאותה אחת ומיוחדת. תאמין לי,רק אז ירדו ממך,טונות של בלוקים מהלב. |
|
|
|
רויטל
|
לפני 21 שנים •
7 ביולי 2003
""""כשכתבתי את מה שכתבתי כוונתי היתה טהורה, ידעתי שאם הדברים יכתבו בגוף ראשון-אשה הם יסבו יותר הנאה לקוראים וזאת היתה כוונתי.
כשכתבתי בשם עט גברי סיפורים בגוף ראשון זכר הם לא קיבלו את אותן ביקורות- ואילו היו אותם הסיפורים... הכתיבה אותה כתיבה.... וגם את זה אין לי מושג איך לעכל.... """""" אז דעתי הכנה ביותר היא : מי שאהב את הקריאה של הדמות הנשית.. זה לא היה משהו אמיתי אלא רק צורך לזכות אולי באיזה קרדיט או יחס "מצידה" אדם שיודע מה היא איכות נהנה במקביל בין אם הכתב הוא של זכר או של נקבה .. המין לא שייך לכתיבה ולהנאה שיש לקורא וחבל שרק בגלל כמה אנשים שלא יודעים להעריך כתיבה ותחביר נכון והנאה מסיפור מוצלח החלטת להביא את הדמות הנשית..וזה נגרר למחוזות שלא חשבת שזה יקרה ... |
|
|