היה היה(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
האם לדעתכם יחסי שליטה זה סוג של התמכרות
נראה לי שאי אפשר להפסיק עם זה ותמיד יש צורך בגירויים חזקים יותר
כאשר הלכתי למלכה בפעם הראשונה לפני 12 שנים למקום לא מאובזר ולמלכה לא ממש מבינה והיא פקדה " על ארבע " מיד התכסיתי זעה קרה וזה היה נראה לי שיא השיאים של עולם הסאדו מאז לא הפסקתי ללכת למלכות ולצרוך שרותי סאדו כשהמנה שאני מבקש בעוצמת הכאב וההשפלה רק עולה - המסקנה היא שאני במובן מסוים מכור אני לא מסוגל להפסיק ומחפש גירויים יותר חזקים עבד שלא בתשלום מעולם לא יצרא לי להיות - אף על פי שלמספר מלכות הצעתי להגיע ליום של ניקיונות אך מעולם לא נענתי בחיוב |
|
|
|
השפוט של דוויל
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
כן!!!
מה זה השאלות האלו????? |
|
|
|
Venus in Furs
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
אני דווקא חושב שהשאלה במקומה...התשובה היא כמובן, כן זה ממכר...כמו כל דבר טוב בחיים. אנשים יציבים רגשית ממני יגידו לך שצריך למצוא את האיזון ובלה בלה אבל אני חושב שאין מנוס מזה..
when youre born a lover youre born to suffer וללהיות סוטה וחריג יש את היתרונות...וגם חסרונות... |
|
|
זיקית
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
ממכר ?
אני לא יודעת אם זה ממכר. אני חושבת שאם זה נטוע בנפשך, אי אפשר לברוח מזה.
אולי יש צורך באסקלציה - יותר ויותר רחוק וחזק, אבל זה כבר עניין של גירוי. יש כאלה שחייבים בדסמ - אבל לפי הטעם שלהם, וזה לא חייב להיות אקסטרימי. |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
כן!!!!!
אומרים שזה וואן ווי טיקט- כשמתחילים עוברים את נקודת האל חזור... |
|
|
|
ליידי קייט(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
אני דווקא חושבת שההתמכרות היא למה שאתה עובר במהלך כל סשן ואחריו.
לפי ראות עיני BDSM הוא תחום שמפתח ומנחה אותך בחיים במידה ואתה מתמסר אליו, מבין אותו וחי דרכו. ה"התמכרות" לפי דעתי היא יותר סקרנות ורצון להתפתח, להגיע לאיזה שהוא שיא שבו תוכל להגיד- "עכשיו כבר עשיתי הכל" כשולט או כנשלט. ברור שההתמכרות לאנדרנלין ולעיתים ההתמכרות למלכה/מאסטר מהוות גורם חשוב, אבל אני רואה את זה יותר כמסע שפשוט לא נגמר, ומכיוון שכל פעם אתה רק לומד ומרוויח, אתה פשוט לא רוצה להפסיק אותו.... ואני מבינה את זה |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
לא.
|
|
|
|
נעמה26(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
שלום אני נעמה26 ואני מכורה לסאדו .
|
|
|
דני בוי
|
לפני 19 שנים •
29 במרץ 2005
אם זה נטוע בתוכך זה בהחלט איפשהו ממכר, נסה נניח לקחת פסק זמן מהעניין ותראה כמה זמן תחזיק מעמד, אי אפשר לברוח מזה לעד או להסתתר מזה, זה קיים נקודה ואם הסכמנו לגבי העניין, אז ניתן לומר כי עוצמת ההתמכרות תקבע על פי מידת ההשפעה של הבדס"מ על חייך הרגילים, ייתכן ולא תהיה לו השפעה רצינית על חייך מה שגם יאפשר לך לקחת פסקי זמן ארוכים מהקטע, מה שיכול לומר כי זה קיים בתוך אך לא עד לכדי רמת התמכרות.
במקרה שלך כפי שתיארת, עושה רושם שאתה מכור, עד איזו רמה קשה לומר מתוך אי חשיפת חייך האישיים ומידת ההשפעה של הבדס"מ על חייך בכלל וחייך המיניים בפרט. הצורך הגובר בשבירת גבולות חדשים כל פעם והצעידה לקראת הגבול האינסופי הינם צרכים אובססיביים וממכרים. |
|
|
|
דני בוי
|
לפני 19 שנים •
29 במרץ 2005
Tristania כתב/ה: ה"התמכרות" לפי דעתי היא יותר סקרנות ורצון להתפתח, להגיע לאיזה שהוא שיא שבו תוכל להגיד- "עכשיו כבר עשיתי הכל" כשולט או כנשלט.
אבל אני רואה את זה יותר כמסע שפשוט לא נגמר, ומכיוון שכל פעם אתה רק לומד ומרוויח, אתה פשוט לא רוצה להפסיק אותו.... משפטים קצת סותרים, בגדול המשפט השני הוא המשכו של הראשון לטעמי. אכן יש רצון וסקרנות להתפתח ולהגיע לנקודת הרוויה וזה קיים הרי בכל תחום לא רק בבדס"מ, השאלה היא איפה עובר הגבול ואותה נקודת רוויה ממוקמת, האם היא קיימת בכלל? במידה ואינה קיימת, המסע הופך להיות אינסופי כפי שציינת במשפט השני ואף פעם לא מספיק לך ותמיד תרצי לחפש לדרוך במקום שלא דרכת עדיין ואין לזה סוף, הרדיפה הזו אחרי עצמך הייתי קורא לזה, הינה כאמור אובססיבית וממכרת בלי מודע ולפעמים מתוך הכחשה עצמית בלי רצון להודות בכך. |
|
|