Dom_Quixote |
לפני 19 שנים •
20 באפר׳ 2005
יד ל-li-at או: רק אתמול עוד התלוצצה עם רופאיה בצ'אט
לפני 19 שנים •
20 באפר׳ 2005
Dom_Quixote • 20 באפר׳ 2005
כבוד,
נתכנסנו כאן היום, לעיני האל ו-009 (השתמשתי בבדיחה הזו ביומולדת המשולש במועדון בשבוע שעבר, אבל לא שמעו אז אני מרשה לעצמי למחזר), כדי להיפרד לשלום מאחת משלנו שאינה עימנו עוד. ואם כבר אני ממחזר בדיחות של עצמי, קבלו חומר טרי יחסית מהברכה לטבאייס מלפני שבועיים: השנה היא שנת 2004 למניין הכופרים ימח שמם. השליש השלישי של אפריל. חג הפסח עם הגפילטע פיש ימח שמו הולך ומתקרב, וחשוב מכך - מבחני הלשכה ימח שמם. בקהילת השס"ק ימח שמה העניינים מתנהלים בעצלתיים. בחוץ אביך עד איכסי (לא להתבלבל עם אביס עד איכסי). לפתע צץ כוכב לכת חדש בשמי הקהילה, ושריונו בוהק במעופו בשמיים. האם זה יבחוש? האם זה נחיל ברחשים? לא, זה דום קיחוטה. והכוכב לא לבד, והוא מלווה על ידי כוכבית קטנה, שמנמנית ובוהקת. האם זו העגלה הגדולה? האם זו הדובה הקטנה? לא, זו לי-את. דולצינאה ה-I. אנוכי ודולצינאה מיל' אהבנו אהבה כנה וטהורה. כבכל קשר בדסמי, היו בינינו הסכמים הדדיים לרווחת והנאת שני הצדדים. החלטנו, לדוגמה, שכל עוד אקח אותה לאכול בחוץ, היא אשכרה תסכים לאכול. הסכמנו שאני לא אגיד שהיא שמנה, והיא תעשה מאמץ להיאחז כל העת בדבר מה מוצק כדי שלא תעוף בבריזה של תחילת האביב. הסכמנו שאני אביא לה שוקולדים מרירים בלבד, והיא מצדה תזכיר לי להביא לה כאלה גם בפעם הבאה. בטרם החל עידן ה"בלום" בקהילה (מישהו זוכר שהיה דבר כזה? מדהים), הענקנו דולצי ואנוכי קרבות סיף לשוני חינם אין כסף לכל צופי הקהילה, מי שבא - ברוך הבא. חוץ מאביס כמובן, הוא היה מוקצה כבר אז. הבעיה היחידה היתה שלא תמיד השכלתי להבין שהדולצינאה הלכה לנוח (או לעשות כושר), והשאירה תחתיה מקל מטאטא עם פיאה בלודינית ובלון דיבור מקרטון ועליו המילים: "אני שמנה?" בפונט MIRIAM. לעיתים היתה מבקשת ממני לתזמן לה את הפסקותיה בנות שלוש הדקות בצ'אט בין הלימודים-לכאורה. עד היום התזמונים המדוייקים שלי, והעובדה שרק בזכות האמונה הבלתי מתפשרת שלי בה, ביכולותיה ובשוחד כאמצעי לגיטימי היא עברה את הבחינה, נחשבים לגדולים שבהישגיי האביריים. ואז היו עוד כמה דברים, והנה אנחנו היום. למה לקלקל. השבוע לפני שנה הפכה דולצי דולצי, והנה, בדיוק שנה לאחר מכן, מתממש הפסוק הידוע - "מווניל באת ואל וניל תשוב". למי שלא שם לב לחסרונו המובהק של ריח מי החמצן באוויר - _li-at_ - האשה, המקף והקווקווים, הסירה את פרופילה מהכלוב, והיא כבר לא עימנו. למי שבאמת מודאג, כן, היא עודה בחיים, אם קיום מחוץ לכלוב ראוי לדעתכם להיקרא חיים. בקשתה האחרונה בטרם לכתה, למעט משהו על שומן ועל שוקולד מריר, היתה שנתאסף פה כולנו, נעלה זכרונות ונאמר דברים עליה נחמדים, בלי קשר מחייב למה אנחנו חושבים עליה באמת. יש לקוות שהיא עימנו ברוחה, ותשמע את הדברים ותשמח לראות כמה אהבו אותה פה, ובקיומה הלא-גשמי לא תשכיל להבדיל בין אמת לסתם מילים יפות שנאמרות בגלל נוכחות התקשורת. כלובי מלא רחמים, המצא מנוחה נכונה תחת ענפי עץ השסק ללי-את "דולצינאה" השמנמנית. מי יתן שלא תדע עוד עונש. רגע, סליחה, שתמצא עצמה בעולם שכולו עונשים. הממ, ז"ת שגם השורה על גן עדן לא ממש במקום פה. נו שוין. חזק חזק, ונתחזק. כבוד, קיחוטה (כמו שקראו לי אז, לפני שהמפגרת החליטה שפייה היא פיי ואני קיחוט. בינתיים פייה חזרה להיות פייה, ורק אני נותרתי מסורס). תקציר הפוסט (C): מאז-שנה-דבר-קצת-השתנה- אבל- נמשיך-לבוא-וגם-אז-יהיה-נחמד |
|