| בצלמו |
לפני 19 שנים •
21 באפר׳ 2005
משהו לך...
יושבת פה ומנסה לכתוב,
כל כך הרבה אגור בי וברקע ריטה, הלוואי בי כוח שיר עצוב כזה. הזמן שעובר בלי לראות, להרגיש, לגעת הזמן שנבצר מאיתנו להתראות הזמן שנפער בינינו, זמן מאולץ זמן הגורם לריחוק מסוים למרות שעמוק בפנים הכול טרי ורוחש ופועם ואני עדיין מרגישה אהבה בכל רגע שדמותך עולה. חזק וצובט ועמוק כמקודם ועדיין עולה בי ריגוש בכל פעם ששמך מהבהב מולי על המסך.. או מגיע שדר כלשהו ממך עדיין הצורך להיות תחתיך מלבה בי פנטזיות עדיין מרגישה שייכת לגמרי....אבל הספקות... השאלות שמנקרות הקושי לבטוח, להאמין צף ועולה והמילים מתקהות מהמרחק מנסה להבין מהי זוגיות, שיתוף מלא אמרת. ואני הולכת על קצות אצבעותיי זהירה זהירה שלא להרגיש חונק, מעיק לא להרגיש חייב לא להרגיש מידי. והעוצמות האלה מתפרצות ממני המרחק קורע אותי הגעגוע שנמשך כואב הצורך לחיבוק העוטף למבט שלך האוהב שמביע אלף מילים לחיוך כשאתה רואה אותי לקול. וכשכואב מתרחקת. ומרחיקה. במילים ובחוסר. ואוהבת. אוהבת אותך וכואבת את האהבה הזו. כאב שמפלח את הלב כאב שחותך בי ורוצה לברוח למקום שהכאב הפיסי חזק ומשכיח את הכאב שבלב את החולשה שמציפה את הגוף את הבכי מקום שמשכיח אותי מעצמי. מנתק ונעלמת שם. בצלמו. |
|
|
|
גלתיאה
|
לפני 19 שנים •
22 באפר׳ 2005
Re: משהו לך... בצלמו כתב/ה: עדיין מרגישה שייכת לגמרי....אבל הספקות... השאלות שמנקרות הקושי לבטוח, להאמין צף ועולה והמילים מתקהות מהמרחק בצלמו. לא נראה לך משונה שאחרי שנה, אחרי כל מה שעשיתם, את עדיין לא בוטחת בו? זה מתאים אולי לתחילת יחסים, בטח לא אחרי שנה. ובטח לא אחרי ששמת את נפשך בכפו באופן כזה נחרץ, ואם בכל זאת יש לך עדיין ספקות, וקושי לבטוח, זה סימן שהוא כנראה מנצל אותך, במובן הרע של המילה. הוא מנצל את הבילבול שלך, את הבעיות הרגשיות שלך, וכנראה משכנע אותך שזה טוב לך, אם זה באמת היה לך כל כך טוב, לא היית אמורה להרגיש חוסר בטחון, ובטח לא ספקות, ובטח לא אחרי שנה. התהיות האלו באות מהמקום שמרגיש שבכל זאת, למרות האהבה הגדולה שלך- משהו רע קורה לך. |
|
|
| בצלמו |
לפני 19 שנים •
22 באפר׳ 2005
תיקון..
משהו טוב קורה לי.
שלא יגמר לעולם. בצלמו. |
|
|
אדון טיפות הגשם(שולט)
|
לפני 19 שנים •
22 באפר׳ 2005
זו תמיד הבעיה, לורן.
אמרת : ציטוט: משהו רע קורה לך.
והיא : ציטוט: משהו טוב קורה לי.
שלא יגמר לעולם. סינדרום הראייה העיוורת. |
|
|
סכיזופרניה של הילדות(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
23 באפר׳ 2005
על תמהרו לשפוט משהו שאתם לא נמצאים בו,
יש אנשים שלוקח להם הרבה מאוד זמן לבנות אמון, אין דבר כזה "מתאים לתחילת קשר" זה עניין אישי, מה שיכול להתאים לאחת בתחילת קשר ולהדליק נורה אדומה אחרי שנה, יכול להיות שונה מאוד אצל אחרת. וזה שלפי השיר שלה עדיין קשה לה לבטוח בו לגמריי לא אומר שהוא מנצל אותה, אולי להפך, אולי הוא מבין את הקושי שלה לבטוח בו, מקבל אותו ומכיל אותו? בצלמו אמרה שמשהו טוב קורה לה, האמינו לה. גלתיאה, ברור שהתגובה שלך נובעת מטוב לך אמפטיה ודאגה, אבל זה לא אומר שאת בהכרח צודקת. בצמו, את מתארת בשיר שלך כאב חזק שאת בורחת ממנו אל הכאב הפיזי, את בטוחה שזו הדרך? סכיזו. |
|
|
| בצלמו |
לפני 19 שנים •
23 באפר׳ 2005
תגובה
הכאב הפיזי הוא חלק מהתמודדות שלי, חלק ממני.
חג שמח. |
|
|
|
גלתיאה
|
לפני 19 שנים •
23 באפר׳ 2005
סכיזופרניה של הילדות כתב/ה: על תמהרו לשפוט משהו שאתם לא נמצאים בו,
יש אנשים שלוקח להם הרבה מאוד זמן לבנות אמון, אין דבר כזה "מתאים לתחילת קשר" זה עניין אישי, מה שיכול להתאים לאחת בתחילת קשר ולהדליק נורה אדומה אחרי שנה, יכול להיות שונה מאוד אצל אחרת. וזה שלפי השיר שלה עדיין קשה לה לבטוח בו לגמריי לא אומר שהוא מנצל אותה, אולי להפך, אולי הוא מבין את הקושי שלה לבטוח בו, מקבל אותו ומכיל אותו? בצלמו אמרה שמשהו טוב קורה לה, האמינו לה. גלתיאה, ברור שהתגובה שלך נובעת מטוב לך אמפטיה ודאגה, אבל זה לא אומר שאת בהכרח צודקת. בצמו, את מתארת בשיר שלך כאב חזק שאת בורחת ממנו אל הכאב הפיזי, את בטוחה שזו הדרך? סכיזו. אכן- יש אנשים שקשה להם לבנות אמון, אז אני שואלת אותך ואת בצלמו- אם קשה לבצלמו לתת אמון- איך היא הסכימה למה שקרה בים? זה לא נראה קצת כמו פרדוכס? ואם זו הדרך, נניח, שאותו ברנש חושב שככה בונים אמון, לקשור מישהו בערום, ולהפקיר אותו חצי שעה במקום נטוש? ואם הוא כל כך מוצלח, איך זה שבצלמו עדיין לא הצליחה לבנות את האמון שלה בו? אבל אני חושבת שאני יודעת איך בצלמו הסכימה, לה הרי אין גבולות, הוא הרי המחליט, הוא לא שאל אותה, הוא לקח אותה לשם והשאיר אותה שם ערומה, לבד חצי שעה. אם היא הייתה שותפה להחלטה למה שקרה שם, היא לא הייתה שואלת אותנו, אחרי שנה, אם זו הייתה נטישה. זה שהיא אוהבת אותו ומתרצת בשבילו את מה שקורה, זה הרי שקוף, ואם בן אדם טוב לו, ומצליח למצוא את הנישה שלו,הוא לא יסתובב עם מועקות, וספקות, וחוסר אמון במשך שנה. ולא צריך להיות איזה גאון גדול כדי לראות, שכל זה הוא חלק מהותי אצלה, בתוך הקשר איתו. ולא צריך להיות גאון גדול, כדי להבין מה קורה שם. למרות שאני יודעת, שאני מבזבזת את מילותי לריק, אני מקווה, שמשהו יחלחל לבצלמו, אם לא למעשה, אז לפחות למחשבה. |
|
|
|
סכיזופרניה של הילדות(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
23 באפר׳ 2005
גלתיאה כתב/ה: אכן- יש אנשים שקשה להם לבנות אמון, אז אני שואלת אותך ואת בצלמו- אם קשה לבצלמו לתת אמון- איך היא הסכימה למה שקרה בים? זה לא נראה קצת כמו פרדוכס? ואם זו הדרך, נניח, שאותו ברנש חושב שככה בונים אמון, לקשור מישהו בערום, ולהפקיר אותו חצי שעה במקום נטוש? ואם הוא כל כך מוצלח, איך זה שבצלמו עדיין לא הצליחה לבנות את האמון שלה בו? אבל אני חושבת שאני יודעת איך בצלמו הסכימה, לה הרי אין גבולות, הוא הרי המחליט, הוא לא שאל אותה, הוא לקח אותה לשם והשאיר אותה שם ערומה, לבד חצי שעה. אם היא הייתה שותפה להחלטה למה שקרה שם, היא לא הייתה שואלת אותנו, אחרי שנה, אם זו הייתה נטישה. זה שהיא אוהבת אותו ומתרצת בשבילו את מה שקורה, זה הרי שקוף, ואם בן אדם טוב לו, ומצליח למצוא את הנישה שלו,הוא לא יסתובב עם מועקות, וספקות, וחוסר אמון במשך שנה. ולא צריך להיות איזה גאון גדול כדי לראות, שכל זה הוא חלק מהותי אצלה, בתוך הקשר איתו. ולא צריך להיות גאון גדול, כדי להבין מה קורה שם. למרות שאני יודעת, שאני מבזבזת את מילותי לריק, אני מקווה, שמשהו יחלחל לבצלמו, אם לא למעשה, אז לפחות למחשבה. את אדם טוב גלתיאה, רואים את זה לפי המילים שלך. אני פשוט מאמינה שהדרך היחידה להבין היא בעצמך, אני לא יודעת אם את צודקת או טועה, אני לא יודעת אם בצלמו באמת מאושרת, ואם יש או אין משהו רע ביחסים שלה, אני לא יכולה לדעת רק מהמילים שלה כאן. פשוט צרם לי מה שאמרת, בגלל הביטחון שלך במילים שלך, בגלל השיפוטיות, אפילו שמקורה במקום מאוד טהור. אולי אני טועה והדרך שלך נכונה יותר ותעזור יותר לאנשים סביבך. אבל זאת הסיבה שכתבתי את ההודעה, לא בגלל שאני מסכימה או לא, אלה בגלל שכשאדם אומר שטוב לו, ואתה רואה שרע לו, כמעט בלתי אפשרי לשכנע אותו, ולפעמים עדיף גם לא לנסות, כי לפעמים הניסיון לגרום לאדם לראות משהו במצב כזה יכול לפגוע בו יותר מהעיוורון עצמו. שוב, יכול להיות שאני טועה, ולמען אמת גרמת לי לחשוב קצת 
אז חג שמח
|
|
|
|
גלתיאה
|
לפני 19 שנים •
24 באפר׳ 2005
הבטחון במילים שלי, נכתב לאחר מחשבה ארוכה מאוד סביב כל העניין הזה, לא שלפתי מהבטן את מה שהרגשתי באותה שניה שקראתי את מה שהיא כתבה. ואם תבדקי את הפער בין זמן התגובה שלי, לרגע הופעת השרשור, תביני שבאמת הקדשתי זמן ארוך למחשבה. אני לא יכולה לשפוט אותה, אי אפשר לשפוט אוביקטיבית אדם שנמצא במקום שאין לו יכולת בקרה נכונה על מה שמעוללים לו. שנותן שיעשו לו כאלו מעשים, בלי לחוש אמון ובטחון מלא באותו אדם, וגם אחרי שנה, הוא עוד לא יודע, אם לתת בו אמון או לא. התהליך אמור להיות הפוך. ואם הוא לא, זה סימן לכאוס מאוד רציני, ולניכור של אותו האדם אל עצמו. אז את מה אני אמורה לשפוט? את מה שאין?
בכל שנותי בבדסמ, לא שמעתי על משהו כל כך אלים, מנוכר וכוחני, בעל רוע צרוף כל כך. האופן שאותו אדם, הניח אותה בים, והלך לו, מפחיד בחוסר שפיות שלו, בניכור שלו. ובשבילי, להגיד על משהו שהוא חסר שפיות, זה באמת צריך להיות משהו בגדר קיצוניות, כי אני אדם עם יכולת הכלה לגבי הרבה מאוד דברים שונים ואחרים. והניכור שקיים כאן, שמכוון אליה, מזעזע אותי. היא אפילו לא הרכוש שלו, על רכוש שומרים, מגינים. כאן יש איזה ניכור מזוויע שמצופה במילים כמו- סיכוניים מחושבים, וזוגיות מלאה. ואם בצלמו הייתה נכנסת לכאן, ומספרת על אושרה בלבד, אז ניחא. אבל אי אפשר להתעלם מהקול האחר שלה, שמספר סיפור אחר לגמרי, התיקונים שהיא מבצעת, כדי לטשטש את אותו קול שמנסה להגן עליה מפני עצמה, רק מכמירים את ליבי יותר. ומה שאני מנסה לעשות, זה בעצם לומר לה להקשיב לעצמה, לקול הזה, לתת לו מקום, להקשיב לתהיות שלו,הקול הזה, שמנסה לשקף לה, מה באמת קורה לה. מה גרוע יותר- האפשרות שהיא תבין שאפשר גם אחרת, שמגיע לה מישהו שיהיה לו אכפת ממנה, ושלא ינצל את הבעיות שלה, או האפשרות שיום אחד, מזלה יפסיק לשחק לה, וזה יגמר באיזה תסריט בלהות. |
|
|
עינבר
|
לפני 19 שנים •
24 באפר׳ 2005
לורן, גלתיאה כתב/ה: הבטחון במילים שלי, נכתב לאחר מחשבה ארוכה ....
אי אפשר לשפוט אוביקטיבית אדם שנמצא במקום שאין לו יכולת בקרה נכונה על מה שמעוללים לו. ... אז את מה אני אמורה לשפוט? את מה שאין? בכל שנותי בבדסמ, לא שמעתי על משהו כל כך אלים, מנוכר וכוחני, בעל רוע צרוף כל כך. עושה רושם שאת שופטת משהו שאת לא יכולה להבין, משהו שלא נתקלת בו ואת לא מבינה . הסכנות כאן אמיתיות, אבל גם הדברים שמניעים אותו ואותה, אינם דברים של מה בכך. בצלמו הזכירה לי משהו בעצמי, בעברי (ועל כן החלטתי להרשם לכאן). צריך מבנה נפשי מסויים בשבל להיות בשליטה מוחלטת, כמוה, לטוב ולרע. את כנראה אף פעם לא היית ולא תהיי שם. כל אישה היא שונה, גם סאביות. |
|
|