G-O-L-D(שולט)
|
לפני 19 שנים •
26 באפר׳ 2005
מחשבות מהצד
כשאת שכובה על המיטה ועינייך עצומות, אני יושב מהצד ומביט בך.
מהחלון של חדר השינה שלך נכנסת רוח קלה. שקט עומד בחדר ופרט מתקתוק המקשים המוצנע מחשש שתתעוררי, אני יכול לשמוע את נשימותייך. אני מצית סיגריה, נעמד במרכז החדר עירום, מביט בך, מחייך לעצמי, וחש תחושה שלא חשתי כבר הרבה מאוד זמן. חופש. בא לי להעיר אותך בכדי שתוכלי גם את לצפות בעצמך ולהנות כשם שאני נהנה. יש לך עור של תינוק, פנים של שלווה, ריח של גור, ותנוחה שגורמת לי להבין שלרצות להיות אב, זה קצת דומה לרצון להיות בעל. בשניהם אתה מנסה לגונן... קטנה, זה מה שאת, קטנה. בא לי לצועק לך פתאום בחדר בכדי לראות איך את מגיבה כשמבהילים אותך בלילה. בא לי ללחוץ את בטנך שנחה על המיטה ושיצא לך נוד בכדי שאוכל להריח את מה שאת. בא לי להקשיב ללב שלך פועם ולמחשבות כשהדופק פתאום עולה. בא לי לא להזדקן לעולם ולהישאר פיטר-פן עבורך. בא לי לגלות לך את הסוד שלי ולחשוף בפניך את הגלימה... בא לי לעשות לך גרפיטי על פני קירות דירתך. בא לי לעשות גרפיטי על גבי כל עזריאלי, על גבי כל איילון, על גבי הכנסת, הבימה, טדי, הכותל, מסלול הנחיתה של נתב"ג, הר הבית. בא לי שתהיי מצוננת ותשכבי במיטה מאונפפת ואני כמו "אישה טובה" אכין לך מרק. בא לי להזמין לך אמני בידור לסלון ביתך שיבדרו אותך כשאת בגרבי ג'יף וטרנינג אלוכוהוליסטים. בא לי להעיר אותך עכשיו ולפנצ'ר לך ת'צורה כל כך חזק שתחשבי שזה חלום רע ותקראי לי שאעיר אותך. אני בטוח שאם היית מתעוררת עכשיו ומביטה בי היית בטוחה שיש לך פסיכי בבית. ואת צודקת... 
אל תתני לי להישאר ער לצידך. אין לך מספיק ריסים בכדי להעסיק אותי בספירה וכבשים אף פעם לא "עשו לי את זה". בא לי לצאת לפניסה. בא לי להפסיק לכתוב. בא לי שישה ילדים שלושה זכרים, שלוש נקבות. וכן, שלושה דומים ושלוש מלכות כי לאבא יהיה קשה לדעת שיש איזה בן זונה שנוהג בבת שלו כשם שהוא נהג באמא שלהן... בא לי לקרוא בהם בשמות "ענישה". לראשון נקרא גזר. לשניה נקרא חיפושית. לשלישי נקרא אגודל. לרביעית נקרא ארנונה. לחמישי נקרא אגזוז. ולשישית לא ניתן שם. נבחן את זה מהצד. תמיד עניין אותי איך אדם יכול להתנהל ללא שם. תחשבי על זה. אופן הקריאה יהיה רק על ידי שריקה או מצמוץ שפתיים או היי או כל הברה שנעשית בכדי לזכות בתשומת לב. מה את אומרת? רוצה? אני פסיכי, תדעי לך, אני יכול בשניה להתלבש עכשיו, לצאת לך מהבית ולא לראות אותך יותר. זה לא בך או במין הנשי לדורותיו, זה בי. זה הטרפה שבי שקוראת לי לדרכים ושבילים ונדודים ולא יודע מה, אבל התחושה הזו של "אני חייב לחוות עוד" מקוננת בי ולא עזבה או תעזוב כנראה לעולם. יהיה לי קשה, כבר קשה, אבל מצד שני, קשה לי שלא... הנה התעוררת מקול המקשים, טוב האמת פשוט תקתקתי חזק בכוונה. "מה אתה עושה?" את שואלת. "כותב לך משהו", אני עונה. "מה?" את מהמהת מתוך שינה. "לא יודע, סתם..." "אתה לא תתעורר מחר לטיול", את אומרת. "אני לא רוצה לטייל", אני אומר. "טוב..." את מהמהת ואני מגחך. "בוא", את נאנחת. "לא עכשיו", אני מתקתק ומחכה למשפט הבא שלך בכדי שאתקתק גם אותו. אני מקשיב לך מושכת את עצמך מהמיטה, צעדייך לקראתי, ידך על כתפי, אגנך לצד ראשי וידך מלטפת את שערותי. "מה אתה כותב?" את מחייכת מנומנת ומחפשת את משקפי הקריאה שלך. "זה לא בשבילך לעכשיו", אני מחייך תוך כדי כתיבה. "למה?" "כי ככה אני רוצה", אני אומר ואת מצקצקת לשון. "טוב". "תחזרי למיטה". "טוב", את מלטפת את ראשי. הביטלס מנגנים בחרישית את HERE COMES THE SUN ואני, כל מה שבא לי פתאום, זה להרגיש אותך עוטפת אותי בחומך ונצמדת אלי עם כל מה שהלב שלך מאפשר לך. הנה סיימתי. |
|
|
| יולי |
לפני 19 שנים •
26 באפר׳ 2005
It Must Be
Love
LoVe LOVE |
|
|
| HotQueen(שולטת){תחת השמש} |
לפני 19 שנים •
26 באפר׳ 2005
זהב יקירי,
איזה יופי לקרא בבוקר על אהבה. אופטימיות... שימשך כך ויותר... }{ H.Q |
|
|