| life of a poet(אחר) |
לפני 18 שנים •
16 במאי 2005
אפשר גם אחרת
הרבה אנשים בכלוב שואלים אותי מה בין טנטרה לסאדו, הרי מדובר בשני הפכים.
מצד אחד טנטרה שמזוהה עם כל מיני מרחפים הלבושים לבן ומחייכים ומצד שני סאדו המזוהה וולגריות של שוטים, הצלפות ומכשירים אחרים. לפני שניתן את התשובה, אבקש מכם ללכת לעיין במאמר שפרסמה סאבית בשם מיותר ומופיע בעמוד הראשי באתר. או לחילופין בבמאמר שפרסמה כאן בפורום בצלמו לפני מספר ימים - חוויות מסשן ראשון. מאמר חזק, קורע לב, שהיה אפשר להימנע מההתרחשות בו לו הקפיד הדום על מספר כללים. חשוב להבין, לא כל אדם/אישה יכולים להיכנס לחדר זול במלון מעופש, לשכב על הגב ולחכות שגבר/אישה זר ישפיל אותם, יבעט בהם, יצליף בהם או יחדור לתוכם. ביצוע סשן מסוג שכזה יכול לגרום לסאב/ית נזק נפשי בלתי הפיך. על מנת להימנע מכך, ננסה ליישם כמה רעיונות של טנטרה שיעזרו לנו מלמצוא את עצמנו במצבים מסוג זה. הבא נניח שאתה דומ/ית מנוסה ועלייך להתכונן למפגש עם סאב/ית מתחילה. שלב ראשון - עלייך לדאוג שהאקט יתבצע במקום נינוח, שקט ורגוע, צימר במושב, עם נרות ריחניים, מוסיקה שקטה. ובוודאי לא חדר מעופש במלון דירות ברחוב הירקון. שלב שני – הגעתם לצימר, תסתובבו בו, תחושו אותו, שתו כוס יין לבן, כנסו ביחד לאמבט/ג'קוזי, הנח לסאב/ית לרחוץ את גוף הדומ/ית, הירגעו שניכם במי האמבט, בצעו אחד לשני עיסויים הדדיים, תגעו ותלטפו אחד את השני. שלב שלישי - עברו לחדר המיטות, הרגע את הסאב/ית. אמור דברי רכות, הגבר את בטוחנה. שלבו ידיים, בצעו תרגילי נשימות עמוקות, לטפו איש את רעהו, חייכו. שלב רביעי - ברגע שהסאב/ית מרגיש נינוח משוחרר, אפשר להתחיל בסשן, אפשר לקשור אותו למיטה, אפשר להתחיל בהצלפות קלות על הישבן, לאט לאט להרים את הקול, לתת פקודות. להיות קשוב לתחושות והתנהגות הסאב/ית. שלב חמישי - חדירה אל הסאב/ית צריכה להיעשות רק כשהיא מוכנה. חשוב לזכור, הסשן הראשון הזה יקבע את כל התייחסות הסאב/ית בעתיד. הדום אמור לנטרל את עצמו מכל מחשבות על גמירה, סיפוק מיני או ביצוע אקטים חריגים וסוטים. יש להיות קשוב לצורכי הסאב/ית , למילותיה, לתגובותיה, בכל הזמן לומר מילות עידוד בצד הפקודות, להימנע מהתנהגות גסה או בהמית. שלב שישי - לאחר סיום הסשן, מותר לחבק, לגעת ללטף, אין צורך בגסות, בוולגריות ובכריזמטיות מדומה. אפשר לשאול שאלות, לשמוע הערות. סיכום : עקרונות טנטרה שמבוצעים בסשנים ראשונים עם סאבים, יכולים למנוע מצב של עוגמת נפש או תסכול ולהביא את הסשן לרמות שלא חשבתם עליהם. מאסטר שייקספיר |
|
|
משתוממת
|
לפני 18 שנים •
16 במאי 2005
מילים כדורבנות
אמנם אין לי נסיון ממשי אך אני מניחה שכאשר הוא יגיע אני רוצה שהוא יראה בדיוק כך...
אני מקווה שאחרים יפנימו את מילותיך. |
|
|
|
משתוממת
|
לפני 18 שנים •
16 במאי 2005
מילים כדורבנות
[B]אמנם אין לי נסיון ממשי אך כאשר הוא יגיע אני מקווה שהוא יראה בדיוק כך.
הלוואי שאחרים יקראו וינימו את מילותיך. 
|
|
|
|
משתוממת
|
לפני 18 שנים •
16 במאי 2005
* ויפנימו
תיקון קל...
|
|
|
| Romantikan(שולט) |
לפני 18 שנים •
17 במאי 2005
בהחלט שילוב מעניין
|
|
|
| הבוס שלך(שולט) |
לפני 18 שנים •
17 במאי 2005
יש בזה משהו, אבל ...
בגדול אתה צודק, לפחות לטעמי, שרצוי להימנע מהתנהגות בהמית וחריגה (ובוודאי שחייבים לכבד כל גבול שנקבע). גם אין כל רע בנרות ואווירה (אישית אני אוהב גם מוסיקה חרישית ברקע). אבל משהו בכל זאת מפריע לי בתיאור שלך: אני חושש שמרוב הקדמות, פסטורליה ופוציניו-מוציניו כללי מאבדים משהו מאווירת הבדס"מ. אם יש לי שפחה נינוחה לגמרי בסשן אני מרגיש שמשהו התפספס לי בגדול.
|
|
|
| life of a poet(אחר) |
לפני 18 שנים •
17 במאי 2005
שים לב לדקויות
קראתי את התגובה שלך וחשוב לי להבהיר.
מדובר בהמלצות לסשנים ראשונים עם סאבית מתחילה. המטרה להימנע מלהסב לה טראומה מיותרת. כאשר מדובר בסאבית מנוסה שעשתה מספר רב של סשנים, או באדון ובסאבית שמנהלים מערכת יחסים ארוכה, אפשר לתכנן ולבצע את הסשנים גם בצורה אחרת. |
|
|
| הבוס שלך(שולט) |
לפני 18 שנים •
17 במאי 2005
וילהלם שלום
הדקות שאתה מציין לא נעלמה מעיניי. ועדיין אני עומד על דעתי. ואולי זה עניין של טעם אישי. אני מקפיד להיפגש לשיחה ארוכה מאוד פנים אל פנים לפני סשן ראשון, בכוונה לתאם ציפיות מראש עד כמה שניתן. מצד שני אני מאוד אוהב להכניס שפחה מתחילה ישר לתוך האווירה המתאימה, גם אם זה כרוך במידה מסויימת של הלם (שלא חייב להיות פיסי, דרך אגב). טעם אישי כבר אמרתי? |
|
|
| life of a poet(אחר) |
לפני 18 שנים •
17 במאי 2005
טעם אישי הוא אכן דבר חשוב.
ולשנינו יש ניסיון רב בסשנים עם שפחות, מנוסות ומתחילות כאחד. אבל המאמר של אבודה שמפורסם בעמוד הראשי עשה לי משהו. הסיכון שבגרימת עוגמת נפש לבחורה שלה זה הפעם הראשונה, לימד אותי שבסשן הראשון יש לנהוג כבית שמאי , ובכל מקרה של ספק לפסוק לחומרא. שייקספיר |
|
|
| הבוס שלך(שולט) |
לפני 18 שנים •
17 במאי 2005
אני מסכים לחלוטין עם מה שכתבת בסוף דבריך. לגבי הסיפור של אבודה, כמו לגבי כל הסיפורים כאן בפורום, צריך לדעתי תמיד להצטייד בקורטוב של מלח. במקרה הטוב הם משקפים צד אחד של המטבע. גם לי קרו מקרים שהרגשתי שאני משקיע את הנשמה והצד השני נשאר על פני השטח. מהבחינה הזאת יחסי בדס"מ אינם שונים מיחסים אחרים בין אנשים: לפעמים הכימיה קורית ולפעמים היא מתחמקת.
|
|
|