שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כלב

romi{A}
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005
romi{A} • 17 במאי 2005
פלג.
אני לגמרי יודעת על מה את מדברת. אני חושבת שמה שהכי חזק לי בקטע זה ההשפלות. למרות זאת (או בגלל זה) זה היה כל כך קשה לי מההתחלה. עבר כל כך הרבה זמן עד שיכולתי לשאת מאית ממה שפינזטתי כל החיים. כל מילה הפכה לי את הבטן, תנוחות משפילות הפכו לי את הלב. אדוני לא נתן לי להתנתק שם ולמדתי לחזור לאותה תנוחה ממנה עפתי כשזה קרה.

וכל הזמן העלבון הזה, לפעמים סף העלבון. והמון ניסיתי לדעת מתי נגמר ה"להיות למטה" או ה"ספייס" ומתחיל העלבון, או מתי זה עלבון טוב מול עלבון רע, ועוד כל מיני דרכים לנסות לעשות סדר במה שהרגשתי בעוצמות כל כך גבוהות. כי לא יכול היה להיות (אז, בעיני) שאני כמהה כל כך לעלבון. כי מי כמה לזה?

מתישהו, אדוני החליט לחפור בעלבון הזה שלי, לשים אותו על השולחן, לשחק בו, ללעוג לו. "נעלבת? טוב מאד". ופתאום זה היה לגמיטימי להעלב, אבל היה כל כך חושף. לא נשארו לי שום הגנות. היה משהו בלהעלב לבד שהשאיר לי עוד איזה מקלט בתוכי (לא יודעת אם אני ברורה), ועכשיו הכל היה שלו לגמרי.

גם היום יש לי עדיין מקומות, מילים, עיתויים, קטעים, שמעליבים אותי. זה כאב כזה עמוק עמוק בפנים. כזה שכואב בגרון מתכף לבכות. ואז הוא מסובב את החרב, מפשיט את העלבון שלי, סוקל אותו, ומשתמש בו להכאיב לי עד הסוף. זה כל כך קשה. זה לגמרי בתוך העצמות. ואני כל כך, כל כך זקוקה לזה. בדיוק ככה.


---------
רבותי חסידי אומות העולם, קדושים צדיקים וצדקנים.
אני יכולה להגיד לכם, מאד קשה להיות מזוכיסטית בשרשור כזה. באוירה כזאת. כל הזמן להיזהר, כל הזמן לשמור, הכל כל כך אסור. והנה ישר התגובות-תברחי ממנו, מרגיש לי רע וכו'
נסחפתם, אבל לגמרי.
סאבית צריכה לשכנע אנשים כאן בדבר אהבתה לאדונה? בבטחון שלה בו?
אינקויזיציה.
פלג​(נשלטת){ע_מ}
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005
פלג​(נשלטת){ע_מ} • 17 במאי 2005
רומי, אני לא כל כך צריכה את ההשפלה כמו שאת תיארת אותה. אני נהנית ממנה כשהיא במינונים מסויימים. הרבה פעמים זה נהנית בדיעבד, כי ברגעים מסויימים בסשן בא לי לברוח.. אבל בדיעבד אני פשוט לא מפסיקה להרטיב מזה.
העוצמות שאת תיארת הן חזקות מדי בשבילי, אני מסוגלת להבין אותן, אך בקטן.
לא חופרים לי בכאב בצורה כל כך חשופה, והוא גם לא יעשה זאת. כי הוא אמר. הוא לא ייקח אותי למקום שהוא לא יודע לטפל בי שם אחר כך.
ולגבי הכלב.. מסתבר שזה בדיוק מה שהייתי צריכה באותו רגע.
והוא לחץ וזה כאב אבל זה בסוף משחרר.


ולגבי ההערה האחרונה שלך, אין לי מילים להוסיף. מסכימה עם כל מילה.
פייה{O}
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005
פייה{O} • 17 במאי 2005
פלג ורומי -
אני מאמינה שבאמת עושה לכן את זה עלבון והשפלה,
אבל באמת מעניין אותי - מה טוב בזה?
זה מחשל לאיזו קהות חושים? סתם מחרמן? עוזר להפטר מאגו?
(וזו באמת שאלה וממש לא ביקורת).
שוטרת*
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005

Re: כלב

שוטרת* • 17 במאי 2005
[b]
שוטרת* כתב/ה:
[b]פלג, קודם כל-אם טוב לך ואת מאושרת - אז ראי את עצמך ברת מזל.
מנקודת המבט וההבנה שלי ..
יש פחד טוב שחייב להיות בסשן לדעתי , ויש פחד רע, לאיזה סוג את משתייכת -לא מכירה אותך ואת המערכת הזו כדי לקבוע....
עד כאן - באמת שלא הייתה לי סיבה להגיב כי שום דבר מכאן לא באמת "חורג מהחריגות הנורמטיבית" שלנו כאן. ..
אולי זו בעיה של ניסוח, אולי זו בעיה של אי ראיית התמונה בשלמותה, כך או כך - יש כאן בעיה.


1.את מרגישה מותקפת, באמת שאין סיבה.
2. את כותבת דברים - קחי בחשבון שלא בעיני כולם זה יראה נפלא וקסום.
3. עוד נקודה למחשבה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" , וזה עובד בשני הכיוונים. יכול להיות שאף אחד כאן לא יודע על מה הוא מדבר, ויכול להיות שאת לא רואה דברים בצורה נכונה כי את בפנים.
4. "לי טוב ואני מאושרת" , לא אומר שום דבר. גם מסומם שנמצא בהיי מרגיש על גג העולם, עד שסטירת לחי חזקה מעיפה אותו למציאות.
5. ואחרון חביב, הכנתי לך כאן תמצית של דברים שחמקו מעיניך ואת צריכה לשים לב אליהם.

נ.ב- כשאני שמה גאג לעבד זה יכול לנבוע מהרבה מקומות, לעיתים זה גורם לו לחוש יותר חסר אונים , לעיתים זה משפיל אותו - הסיבה לא ממש משנה. אבל אני יכולה להבטיח לך שהוא לעולם לא ייאלץ להגיע למצב של להילחם בי פיזית כי אני אקרא אותו תוך כדי ואבין מתי אני צריכה לעצור.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שלישי מאי 17, 2005 7:39 pm, סך-הכל נערך 3 פעמים
פלג​(נשלטת){ע_מ}
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005
פלג​(נשלטת){ע_מ} • 17 במאי 2005
פייה מה זה עושים לך כשמכאיבים לך?
זה הרי כואב. הגוף מנסה להלחם בכאב.
מה זה עושה לך כשהוא קורא לך זונה? או שרמוטה? או כלבה?
למה זונה או כלבה את כן מוכנה לשמוע ונרטבת מזה ומזבל לא? (את או כל אחת אחרת..)
מה זה עושה לך כששולטים בך? למה שתסכימי לעשות מה שמישהו אחר קבע?

ולגבי ההשפלה במילה אחת - מחרמנת.
זה הכל.
ילדה יפה
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005

כל מש שצריך זה רגע אחד

ילדה יפה • 17 במאי 2005
פשוט רגע אחד של שפיות ורוגע שבו שניכם מדברים.
מניחים לכמה דקות את הבדסמ בצד ומדברים על הרגשות של שניכם
פשוט רק כדי לדעת שהכל בסדר ולא שוברים את הכלים
רגעים כאלה של שפיות זמנית הם הדבר הכי חשוב לדעתי בבדסמ
לא משנה כמה את נשלטת את חייבת לדעת שאת שולטת במה שקורה לך...
פלג​(נשלטת){ע_מ}
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005

Re: כלב

פלג​(נשלטת){ע_מ} • 17 במאי 2005
שוטרת* כתב/ה:
[b]
שוטרת* כתב/ה:
[b]פלג, קודם כל-אם טוב לך ואת מאושרת - אז ראי את עצמך ברת מזל.
מנקודת המבט וההבנה שלי ..
יש פחד טוב שחייב להיות בסשן לדעתי , ויש פחד רע, לאיזה סוג את משתייכת -לא מכירה אותך ואת המערכת הזו כדי לקבוע....
עד כאן - באמת שלא הייתה לי סיבה להגיב כי שום דבר מכאן לא באמת "חורג מהחריגות הנורמטיבית" שלנו כאן. ..
אולי זו בעיה של ניסוח, אולי זו בעיה של אי ראיית התמונה בשלמותה, כך או כך - יש כאן בעיה.


1.את מרגישה מותקפת, באמת שאין סיבה.
2. את כותבת דברים - קחי בחשבון שלא בעיני כולם זה יראה נפלא וקסום.
3. עוד נקודה למחשבה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" , וזה עובד בשני הכיוונים. יכול להיות שאף אחד כאן לא יודע על מה הוא מדבר, ויכול להיות שאת לא רואה דברים בצורה נכונה כי את בפנים.
4. "לי טוב ואני מאושרת" , לא אומר שום דבר. גם מסומם שנמצא בהיי מרגיש על גג העולם, עד שסטירת לחי חזקה צעיפה אותו מעיפה אותו למציאות.
5. ואחרון חביב, הכנתי לך כאן תמצית של דברים שחמקו מעיניך ואת צריכה לשים לב אליהם.

נ.ב- כשאני שמה גאג לעבד זה יכול לנבוע מהרבה מקומות, לעיתים זה גורם לו לחוש יותר חסר אונים , לעיתים זה משפיל אותו - הסיבה לא ממש משנה. אבל אני יכולה להבטיח לך שהוא לעולם לא ייאלץ להגיע למצב של להילחם בי פיזית כי אני אקרא אותו תוך כדי ואבין מתי אני צריכה לעצור.


1. מסתבר שכן יש סיבה. כשפונים אליי בפרטי ואומרים לי לברוח מהגהנום הזה אני מרגישה מותקפת. כשכותבים לי פה שאני אבודה אני מרגישה מותקפת.
5. נלחמתי פיזית? לא הייתי קוראת לצרחה הזאת ניסיון למלחמה פיזית. צורת ביטוי לכאב.
ואם הייתי כותבת באותו קטע שהיה לי משהו ביד שמפסיק את זה כשזה יותר מדי? או מילה? או סימן? אנשים נוטים להסיק פה מסקנות מאוד מהר. מסקנות לא נכונות בהרבה מקרים וזה חבל.

הרי זה ברור שאם הייתי כותבת בסוף הקטע שלי שהשלט עם הכלב הנושך וזה שהוא קרא לי כלב נושך היה בהומור ונאמר תוך כדי צחוק התגובות היו שונות.
ואם הייתי כותבת שזה הסשן הטוב ביותר שהיה לי מעולם גם התגובות היו שונות.
את הדביקות הזאת היתה לי בקטעים אחרים. פה בחרתי להביא משהו שונה.

באמת שאין לי בעיה עם זה שאנשים לא מתחברים לקטע הזה. ואני מקבלת ביקורת כמו לא אהבתי וכו' ואף שואלת מדוע, מעניין אותי.
אבל דבר שאני לא מוכנה לקבל זה שאנשים ימטירו לי הודעות בפרטי שאני צריכה לעזוב את החבר\אדון שלי, שאני אבודה, שאני לא שפויה, שאני צריכה לברוח. שייקפצו לי אחד אחד.
לא אהבתם? סבבה. מקבלת לגמרי.
תכבדו את זה שאני אוהבת את זה לפני שאתם שולחים אותי לאברבנל..
פלג​(נשלטת){ע_מ}
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005

Re: כל מש שצריך זה רגע אחד

פלג​(נשלטת){ע_מ} • 17 במאי 2005
ילדה יפה כתב/ה:
פשוט רגע אחד של שפיות ורוגע שבו שניכם מדברים.
מניחים לכמה דקות את הבדסמ בצד ומדברים על הרגשות של שניכם
פשוט רק כדי לדעת שהכל בסדר ולא שוברים את הכלים
רגעים כאלה של שפיות זמנית הם הדבר הכי חשוב לדעתי בבדסמ
לא משנה כמה את נשלטת את חייבת לדעת שאת שולטת במה שקורה לך...


ילדה יפה. רק כדי להרגיע אותך.. הוא יודע איך אני מרגישה. יש שיחות תוך כדי.
וואלה אנחנו בני אדם ואנחנו גם מדברים. ואפילו אוכלים, ישנים ומתקלחים יחד..
ואנחנו גם מתנשקים ומתחבקים ועושים סקס 'ונילי'..
שוטרת*
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005

Re: כלב

שוטרת* • 17 במאי 2005
תראי , אני באמת חושבת שזו חוצפה לכתוב לך לעזוב/לא לעזוב, אם בפרטי ואם בכללי. אני בעד להציג עמדות , לא בעד לכפות אותם על הכותבים. כך או כך , בכל הקשור אלי - אין לך סיבה להרגיש מותקפת כי כמו שכתבתי - אם את מאושרת -ראי עצמך ברת מזל, וכמו שהדגשתי איני מכירה את מערכת היחסים בינכם כדי לקבוע בנחרצות.
לגבי הפיזיות , בחרת להגיב לצעקה ולאו דווקא לשריטה/נשיכה. עבד/שפחה מסתכלים על האדון/גבירה שלהם בהמון הערכה (יש כאלו שגם בהערצה) , בשביל שיקרה מצב של שריטה/נשיכה וואטאבר, האדון צריך לעבור על משהו בצורה מאוד חזקה בכדי שזה יקרה.
T O M​(שולט)
לפני 19 שנים • 17 במאי 2005
T O M​(שולט) • 17 במאי 2005
peleg כתב/ה:
כן, ביקשתי ממנו שיפסיק. מתוך רגע של התפנקות. ועכשיו המילים הללו מרטיבות אותו.



"מרטיבות אותי" התכוונת
icon_wink.gif

את בסדר את
icon_biggrin.gif