נוריתE
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
וידוי
אלכסנדר פן- סשה ארגוב- יהודית רביץ
מעילי הפשוט ופנס על הגשר, ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם כך ראית אותי ראשונה, התזכור? והיה לי ברור כמו שתים ושתים, כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים וכאל לחם ומים אלי תחזור. בענינו המר, בעבור אותך זעם גם למוות אתה קיללתני לא פעם וכתפי הקרות רעדו משמחה כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים שיובילו אותך בגללי בנחושתיים וגם אז לבבי לא יסור מעמך כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת רק אותה אהבה עניה וסוררת, באותו מעילון עם אותו ציץ הורד באותה השמלה הפשוטה משמלות אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת יהיה כך, כך יהיה אות באות וקינאתי לך ובחושך ארבתי ושנאתי לך ועד דמע אהבתי וביתנו שמם מחיוך ומצחוק ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף ואדע כי חשבת עלי מרחוק ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת והלכת לעד ואני נושאת ילד רק חשך אור עיני אך לבי לא נשבר כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים ואני בפניך אביט ואומר כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת רק אותה אהבה עניה וסוררת באותו מעילון עם אותו ציץ הורד באותה השמלה הפשוטה משמלות אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת יהיה כך, כך יהיה אות באות הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדך וידעתי: המוות יבוא מידיך ואני מחכה ומצפה לזיוו הוא יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער אבל לא מידי זר - מידיך יבוא וגם אז לביתך, בליל שכול וליל עוני בחלום עוד אשובה, כסילה שכמוני ואומר: הנה באתי מנדוד בשבילי כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים שאבוא לביתך בעצמך עיניים עד אשר ישאוך בדרך אלי כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת אבל עד לי האל החורץ גורלות אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת רק אותה אהבה עניה וסוררת באותו מעילון עם אותו ציץ הורד באותה השמלה הפשוטה משמלות אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת יהיה כך, יהיה אות באות אם מחפשים שירי שפחות זה אחד אמיתי ואיכשהו מסכם לי את כל מהות עולמנו, כרגע זה יכול להיות, הכי ניפלא שיש זה יכול להיות הכי נורא שיש אבל זאת אהבת חיינו. |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
ובעיני - זה שיר האישה המוכה, ששבויה בידי המתעלל
שימי לב לבית הזה:
ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף ואדע כי חשבת עלי מרחוק ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת והלכת לעד ואני נושאת ילד אלכסנדר פן היה בעיני משורר מדהים, אדם שהפליא לכתוב בעברית, גם אם לא היתה שפת אמו. הוא כתב בחדות ובבהירות על הכל בחייו - על האלכוהול, על הנשים, על שייך אבריק, על תקופת המאורעות. וגם על עצמו. כאשר אדם מוציא את התסכולים שלו ו(בשובך אל הבית, מרוד כמו כלב עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף) על האישה שאיתו - אין בכך בדסמ, אין בכך SSC - ברור לגמרי שיש כאן תיעול של כעסים ותסכולים אל מי שאוהבת אותו ומוכנה לתת את הכל בשבילו. אין בכך לא שליטה עצמית של האדון העצמו, לא כבוד לנתינה העמוקה של האישה שאיתו, ויש ספק די כבד לגיב בטיוחות או הסכמה הדדית במצב שמתואר בשיר. נכון - יש שם מסירות ואהבה אין קץ - אבל הם של האישה שבשיר - בזמן שאותו אדם שנראה יותר מרוכז בעצמו מאשר דואג לאישה נוטש ונעלם בזמן שהיא צריכה אותו (ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת והלכת לעד ואני נושאת ילד) מצטער - אני רק רואה ילד מפונק בגוף של אדם מבוגר - כזה שפורק את התסכולים שלו על המסכנה שמוכנה לתת לו את חייה פעם אחר פעם - כזה שיש לו מלים יפות, אך לעולם לא אחריות לגורלה - גם אם רוב גורלה בידיו ושימי לב לתובנה ולאהבה של האישה המוכה לאיש המתעלל: הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדך וידעתי: המוות יבוא מידיך ואני מחכה ומצפה לזיוו הוא יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער אבל לא מידי זר - מידיך יבוא וגם אז לביתך, בליל שכול וליל עוני בחלום עוד אשובה, כסילה שכמוני ואומר: הנה באתי מנדוד בשבילי כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים שאבוא לביתך בעצמך עיניים עד אשר ישאוך בדרך אלי היא יודעת שהוא יהרוג אותה בסוף (וידעתי: המוות יבוא מידיך) .. ובעצם, יש כאן משאלת מוות: ידעתי: המוות יבוא מידיך ואני מחכה ומצפה לזיוו הוא יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער אבל לא מידי זר - מידיך יבוא ו האם זה המודל של בדסמ? בעיני, בדסמ הוא מקום של אהבה. מקום של אהבה אחרת. מקום שבו משתמשים בשוטים, בחבלים, במחטים, בשתן ובהשפלה. אבל משתמשים בהם לא כחלק ממסע של הרס עצמי ומוות בתשלומים, אלא כדרך אחרת של אהבה. בדסמ טוב לוקח אותך למקומות מדהימים, מרגשים וצבעוניים. הוא איננו מוחק אותך, איננו מעלים אותך, איננו מגורם לך למחשבות שהן אתה מחכה ומצפה לזיוו של המוות - גם אם סכינים וחניקות מעורבים במשחק - הםא באים להנאה, למימוש, וגורמים לך להרגיש אתה גאה במה שאתה עושה, וגם השותפה שלך גאה, נהנית,ובאלכימיה משונה ביותר - דוקא מתחזקת וגאה בעצמה, מכירה בערך שעצמה. יש לנו חברה שקוראת לשיר הזה "שיר הסמרטוט" - וסאבית, גם אם היא חובבת השפלות - איננה סמרטוט. |
|
|
Yosefus(שולט)
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
Re: ובעיני - זה שיר האישה המוכה, ששבויה בידי המתעלל
[quote="Dan_Kap"]שימי לב לבית הזה:
(וידעתי: המוות יבוא מידיך) .. ובעצם, יש כאן משאלת מוות: /quote] לא אמרתי כבר סנאף ? (איזה כיף להגיד "אמרתי לכם") בכל מקרה, כל הכבוד לדאן קאפ הבלתי נלאה על מלחמתו למען SSC. לאחרים (כמוני למשל) אין יכולת התמדה מופלאה שכזו. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
דן
כמה שאתה חכם ופוקח עיניים }{} הייתי במקומות ההם ישנן שפחות שעדיין נמצאות שמה האדונשלי הנכחי הוציא אותי מזה - לא עוד. אבל עדיין, ללא וייכוח סוביקטיבי אובייקטיבי או לא ידעת אילועוד מילים בלטינית יש בו המון בשיר הזה וכל אחד לוקח ומפנים את מה שהוא מרגיש. אהבה ענייה וסוררת בטוב וברע בכאב ייסורים שמביא לתענוג עילאי בלי תנאים. אבל בעיניים פקוחות לרווחה תמיד בעינייםפקוחות לרווחה. בלי אשליות. |
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
בודאי - שיר טוב הוא כמו כתם רורשאך
מכירה את המבחנים שבם מראים כתמי דיו צבעוניים ושואלים מה רואים בהם?
ככה עובד שיר טוב - משחק על כל כך הרבה רבדים וכל כך הרבה מקומות, וכל אחד יכול למצוא בו משהו שמתאים לו, או שמתנגש איתו... ואלכסנדר פן אולי היה סיוט כבן זוג או כאבא, אבל היה משורר משובח 
|
|
|