| בצלמו |
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
תודה.
בעקבות השרשורים שנפתחו פה לאחרונה והתגובות הרבות שקיבלתי הן בכללי והן בפרטי, השיחות שערכתי עם אנשים שונים וכמובן עם הדום שלי ומחשבות ביני לביני החלטתי לכתוב מס' דברים.
פרסמתי מס' שרשורים בנושאים שונים, ואמשיך לכתוב כמובן, נפתחתי וחשפתי חוויה שעברה עלי בסשן האחרון עם הדום שלי. כל השרשורים מהראשון ועד האחרון גרמו לביקורת שיפוטית נרחבת עליו, עלי, על שנינו יחד, על הקשר בנינו, על איכותו, חוזקו, בטיחותו וזאת למרות תגובותיי החוזרות כי אני סומכת עליו לגמרי. מקריאה של קטע מסשן, חוויה קשה ומדהימה שהתמודדתי איתה ובחרתי לשתף אתכם בה, החלטתם לירות בי חיצים, לשפוט, לשלוח לטיפול כזה או אחר ולהעמיד אותי על דוכן הנאשמים בלי שיש לכם את כל העובדות והתמונה המלאה. אני חייבת לציין כי קיבלתי גם תגובות חיוביות ומחזקות והכרתי אנשים מופלאים ששוחחו איתי שעות בלי רצון לשפוט או לבקר, שיתפו אותי בדעות נוספות חלקן שונות מראייתי את עולם הבדס"מ והערכתי העצומה אליהם מכאן. בתמימותי, כנראה, חשבתי שקהילה זו מקבלת אליה את השונה והקיצוני, קהילה המכריזה על עצמה כמחבקת ומבינה, אנשים אשר חווים את הבדס"מ יום ביומו, יבינו ויקבלו את השיתוף שלי בעוצמות שחוויתי. ידוע לי כי כאשר כותבים חשופים לביקורת ולפעמים ביקורת נוקבת אולם העובדות "המוצקות" שחלקכם טרח לכתוב עלי ועל הדום שלי בלי לדעת או לטרוח לברר או לשאול.... למרבה הפלא, ואולי לא, התגובות חיזקו אותי מאוד, גיבשו אצלי דעה מוצקה יותר לגבי המשך דרכי, גרמו להשלמה שלי עם עצמי וחיזקו את הקשר בין הדום שלי לביני (קשר שהיה חזק עוד לפני כן). ולכן אני כותבת. ברצוני להודות לכם על תרומה נפלאה. על כי פתחתם את עיני, גרמתם לי להתמודד, להתלבט, לחשוב ובעיקר להתחזק, להתקרב אליו להעריך ולאהוב אותו כמה מונים יותר, אם יכול להיות יותר. בצלמו. |
|
|
חתולת הלילה
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
בצלמו,
אני שמה רגע בצד את התודה שלך, כיוון שאני רואה גם את הכאב ואת האכזבה דרך המילים. ודווקא אליהם אני מבקשת להתייחס. אל תחשבי, ולו לרגע, שהאנשים כאן קדושים. בדיוק כפי שמתנהגים בחוץ- כך גם בפנים. זה שאנחנו מאוחדים (?) תחת "סטיה" אחת- לא אומר כלום. אני מבינה את הציפיה שהתחלת איתה, אבל זה לא ישים. בדיוק כפי שזה לא ישים במקומות אחרים, לא וירטואלים ואפילו לא קשורים לסצינה הבידיאסאמית. כמו בכל מקום, את תראי את שלל ההתנהגויות, שנגזרות מאישותו של כל אחד ואחת מאיתנו, מהחוויות, מהאמונות וממי שאנחנו גם מחוץ לאתר הזה. ואת תסיקי לעצמך את המסקנות שלך, דרך הפריזמה שלך, בדיוק כפי שאנשים כאן קלטו אותך דרך הפריזמה שלהם. הצליחי בדרכך. |
|
|
Dark Artist(שולט)
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
יצא לי לקרוא את השרשורים האחרונים
גם את שלך וגם את של PELEG ולחלק גם הגבתי.
חשבתי גם שחלק מהתגובות,ייתכן ואולי היו קצת מוגזמות,ואני בטוח שכמה מהביקורות על הדום שלך ועלייך פגעו בך אישית. חרה לי גם לשמוע שאנשים שלחו הודעות אישיות לך ול"פלג" שבאות ל"הזהיר" אותכן מפני האדונים שלכן. אין ספק שזה לא עניינו של איש. יחד עם זאת צריך לזכור שברגע שמפרסמים תמצית של סשן בפורום ולמעשה מביאים אותו על תקן של דיון ציבורי צריך לקחת את ההשלכות הנלוות לכך. אין מה להתפלא שיבואו מגוון שלם של דעות שחלק יתמכו ויפרגנו וחלק יעליבו,יזהירו ויעשו פיל מעכבר. כשאני בתור אמן מפרסם יצירות שלי מול הציבור הרחב ,אני יודע שחלק מהאנשים יבואו ויאהבו את האמנות שלי,וחלק "יקטלו" או ישנאו את מה שעשיתי וזאת אף לא תמיד מסיבה הנראית לעין. גם אלה שבאים לטעון לזכותכן ולזעוק כנגד "השמרנות" של אנשים אחרים פה ועל כך שהם לא מספיק "פתוחים" לקבל דברים חדשים,וכי לא צריך לעשות ביג דיל מ" סטירות שמעיפות לקצה השני של החדר" או התעלמות מגבולות,שכחו את מקרי ההתעללות והאונס שעברו מספר לא קטן מנשות האתר ושמקרים אלו מונצחים קבל עם ועדה בפורומים קודמים. התעללות שנעשתה באיצטלת הBDSM,ולכן לא סתם אנשים באו "ותקפו",או דאגו באופן מוגזם לשלומכן. אין פה משום הצדקה לכך אלא פשוט לתת לכן את זוית הראייה של אותם אנשים. הנה העצה. אתן רוצות לכתוב על הקורות אתכן בסשנים ויחסים עם האדונים,בבקשה. יש בשביל זה בלוגים,פרסום במגאזין ואני מבטיח שהתגובות שם יהיו הרבה יותר רלוונטיות ופחות נוקבות. אם עדיין חשקתן לפרסם זאת בפורום ועל ידי כך ליצור שוב דיון ציבורי סוער,קחו בחשבון שזה מה שיהיה. בהצלחה לשתיכן |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
ראוי לקרוא לזה:
"היה שלום ותודה על התגובות" 
בהצלחה בצלמו. |
|
|
עקשנית(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
למרות שבחלק מהשיתופים שלך ועקבתי בחלקם רשמתי פעם שצריך לראות את התמונה במלואה (טופחת לעצמי על השכם
 )
אבל! אני לא אוהבת מה שכתבת זה עתה כי למה בדיוק את מצפה? את משתפת אותנו בסצינה אולי ב- 20 שורות, סצינה שמן הסתם נשמעת לא נעימה כי גם לך היא היתה ולכן שאלת. את שואלת מה מה את עושה איתו ב- 5 שורות ואת מתלוננת שחטפת תגובות קשות?! בחייך, איך ששיתפת לא סיפרת את כל התמונה ועל סמך זה ביקשת דיעה. את לא נותנת תמונה מלאה אל תצפי לתשובה שתספק אותך וא"כ להגיש שאנחנו לא יודעים מספיק. ציפית גם שכולם יגידו לך לא נורא? או יתמכו? נכון שיש תגובות לא במקום, נכון שיש הקנטות, אבל כשמפרסמים הודעה מקבלים מה יש גם אם לא מוצא חן, פה יש אנשים מכל צבע וצורה... שמחה שבסוף יצאת מזה בדרך שעושה לך טוב, ושמחה שבחרת גם להגיד טוב אבל התלונה הזאת לדעתי האישית ביחס למה שפירסמת ושיתפת היא קטנונית ומצחיקה קצת
בהצלחה. |
|
|
| בצלמו |
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
תגובה
את שואלת מה מה את עושה איתו ב- 5 שורות ואת מתלוננת שחטפת תגובות קשות?!
מעולם לא העלתי שאלה כזו של מה אני עושה איתו! שיתפתי בסשן כחוויה אבל כידוע לך קשר לא מתחיל ומסתיים בסשן אחד ויחיד, קשר בנוי על דברים נוספים, קשר מכיל שיתוף, אמון ובעיקר אהבה ולא ניתן לנתח אופי של קשר ע"ס תאור של חוויה בסשן. מעולם לא ערערתי על האמון שלי בו או על חוזק הקשר ואיכותו. היחידים שערערו על כך הם חלק מהמגיבים, כל אחד משיקולו הוא. בצלמו |
|
|
פייה{O}
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
"בחינת גבולות או נטישה"
כותרת שאת כתבת.
לשאול האם בסשן שהיה לך הייתה נטישה זה לא לערער על האמון שלך בדום שלך? 
|
|
|
| בצלמו |
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
לא.
זה לשתף ולקרוא חוות דעת נוספת/ות.
בצלמו. |
|
|
|
פייה{O}
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
רצית חוות דעת חדשות, וקיבלת. בשפע.
מעצבן אותך שלא קיבלת את התשובות שרצית? או להפך? |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 18 שנים •
18 במאי 2005
Re: תודה. בצלמו כתב/ה: כל השרשורים מהראשון ועד האחרון גרמו לביקורת שיפוטית נרחבת עליו, עלי, על שנינו יחד, על הקשר בנינו, על איכותו, חוזקו, בטיחותו וזאת למרות תגובותיי החוזרות כי אני סומכת עליו לגמרי. וזאת בניגוד לאותן אלה שנפגעו, שלא סמכו על הדום שלהן ולא האמינו בו למרות שלא היה ראוי לכך? תביני, לזה שאת סומכת עליו יש משמעות חלקית בלבד. אנחנו מקבלים ממך סיפורי מעשה שמהם לא מצטייר שהוא מישהו שכדאי לסמוך עליו, ובהתאם לכך אנו מגיבים. העניין הוא לא "קיצוני" ולא "שונה" אלא בטוח, שפוי ובהסכמה (וזה נאמר כבר ה-מ-ו-ן פעמים בשרשורים השונים). ברור לי שאין טעם ואולי אין סיבה גם לנסות לשכנע אותך (באמת לא יודע מה קורה ביניכם או כמה טוב זה עושה לך). לכן אומר רק: בחרת לפרסם? את בוחרת להמשיך לפרסם למרות שידועה לך הדיעה של אנשים רבים כאן על מעשים כגון נטישה בחוף ושבירת גבולות לסאבית קשורה וחסומת פה? אז תתמודדי. תכירי בעובדה שממש כמו שמבחוץ לא רואים את מה שרואים מבפנים, כך גם מבפנים לא רואים את מה שרואים מבחוץ (מי אמר האהבה עיוורת?). מדובר בשתי נקודות מבט שונות, שלאו דווקא אחת מהן טובה או נכונה יותר מהשניה. מלבד זאת לאנשים שונים יש סולמות ערכים שונים שעל פיהם הם שופטים. את כמובן לא חייבת לוותר על עקרונותייך ודיעותייך ולהפסיק לפרסם. אבל אין טעם להיות מופתעת מהתגובות כל פעם מחדש. אגב, אני לא רואה קשר בין הסיפורים של בצלמו לסיפור של פלג, שבו לא ראיתי שום עילה לצעוק גוועלד. |
|
|