אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תודה.

romi{A}
לפני 19 שנים • 20 במאי 2005
romi{A} • 20 במאי 2005
יהב -כל מילה בסלע.

דבר אחד אני כן אגיד לך.
כדי שזה יהיה יותר פתוח ומקבל צריך שעוד אנשים עם עמדות כמן שלך יהיו מעורבים, מגיבים כותבים.
אנשים לא אוהבים לקבל ביקורת אף פעם, בעיקר לא ממישהו לא מוכר.
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 19 שנים • 20 במאי 2005

תודה, יהב

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 20 במאי 2005
אני שמח שאת בוחרת לצאת מהמקום שבו התרווח ולהביע את דעתך.

והיא תקפה כמו כל דיעה אחרת.

אני גם שמח לדעת שאת מחזיקה סטטיסטיקה מפורטת של הכתיבה שלי בפורומים השונים בכלוב.

עם זאת, אי שם בין כל מה שכתבת יושבת קביעה מענינת:-
ציטוט:
ל"בצלמו" היתה האופציה לומר את מילת הביטחון. היתה לה האופציה לקום וללכת. יש לה שם מערכת יחסים, מערכת יחסים אוהבת. תפסיקו כבר לשפוט את כל מה שלא נראה לכם!


את בטוחה ששנינו קראנו בדיוק את כל מה שבצלמו כתבה בפורום?
את גם בטוחה שקראת את מה שהיה לאדונה של בצלמו לומר?

אין לי ספק שהיא אוהבת אותו. אך יש לי הרבה ספקות לגבי שאר הנושאים שאת מתבטאת בהם בכזו פסקנות:-

מנין לך הביטחון הגדול שהיא יכלה לומר לו לעצור, או לומר לו שהיא איננה מוכנה לפעילות מסוימת שהוא רוצה בה?

האם את כל כך בטוחה שיש שם הסכמה המודעת לסיכונים או דום שמוכן להעמיד את האחריות שלו לסאבית הרבה לפני האגו או ההנאה שלו?

אני מקווה שתמשיכי לכתוב כאן, כדי שנוכל לשמוע גם את הדיעות שאת חושבת משום מה שלא יתקבלו כאן.

[ ולא, להגדיר גבולות אין פירושו להגיש לאדון תסריט - פירושו לדעת לשמור על עצמך כסאבית. להגדיר מילת בטיחות אין פירושו שליטה מלמטה - פירושה ששניכם מודעים לכך ששניכם בני תמותה, ושהמעמד של דומ/ית אינם מקנים להם יכולות כמו קריאת מחשבות או חסינות מטעויות.]]

[[אינני יודע בכמה אנשים נפגשת במהלך חייך שנפגעו על ידי אנשים אחרים שבדסמ בשבילם הוא תירוץ נוח לניצול והתעללות. אינני יודע בכמה אנשים פגשת שנפגעו על ידי אנשים שחשבו שלהיות דומ/ית פירושו שאתה יודע את כל הטכניקות, ושלקרוא חומר (ועוד באנגלית) על מה שאתה רוצה לעשות למישהו זה ממש ממש מיותר - שלא לדבר על לבקש ממישהו ללמד אותם איך לא לגרום נזק.

לצערי, אני פגשתי ופוגש יותר מדי אנשים כאלו...
Yosefus​(שולט)
לפני 19 שנים • 21 במאי 2005

Re: מי פנוי

Yosefus​(שולט) • 21 במאי 2005
הוא כתב/ה:
בפרישמן???????????


מה, גם פרישמן שס"ק ?
אבל עזוב אותך מסטיות ומביקורת, רק תסביר לי בבקשה איך בפוסט אחד ניתן לצטט כמה כותבים.
Dom_Quixote
לפני 19 שנים • 21 במאי 2005
Dom_Quixote • 21 במאי 2005
YaHav כתב/ה:

דבר אחרון נוסף - ברור לי שהתגובה הזאת תגרור אחריה פרץ של התלהמויות וכו'. אין לי בעיה עם זה כי אני שלמה בכל אות ובכל מילה שכתבתי. רק בקשה קטנה - תחשבו לפניי שאתם שופכים רעל.
תעצרו שניה, תעבדו נתונים ואז מבחינתי כיתבו ככל העולה על רוחכם.

יהב.


התלהמויות? ציניות? ארס?

בצלמו יכולה היתה להשתמש במילת הביטחון?

שוב התלהמות, שום ארס. עיבדתי את הנתונים, חשבתי, וכל מה שיש לי להגיד כבר נאמר ממש לא מזמן:


פייה כתב/ה:
אני מתחילה לקבל את ההרגשה שכל אלו שמגינים בחרוף נפש על זכותה של בצלמו לשמוע רק כמה שסבבה שהיא עם הדום שלה, כולל בצלמו עצמה, לא באמת קראו בכלל את התגובות שטרחנו וכתבנו לה.


נשגב מבינתי איך אפשר לקרוא את כל התגובות שנכתבו כאן, ועדיין לחזור לטיעון ה"קהילה שלא יודעת לקבל את השונה". יהב, את נשמעת בחורה נבונה, את מעידה שאת עוסקת בכתיבה. נדמה לי שהאפשרות היחידה שכתבת את מה שכתבת בתגובה הזו היא משום שלא קראת בעיון את התגובות שאותן את מבקרת. והאמת שאני מתחיל להרגיש כמו מענה אוטומטי - כותב כל הזמן את אותם דברים, ואף אחד לא באמת טורח להקשיב, כי כולם לוחצים 0 כדי להתלונן בפני המרכזנית.

אז שוב, פעם אחרונה, בי נשבעתי:

לבצלמו אין מילת ביטחון. יכולתי לחפש עכשיו את הציטוט שבו היא שואלת מה זה ומתי משתמשים בזה, אבל אין לי כוח. אם מישהו פה יטען שלא היה כזה אני פשוט איאלץ לחפש ועדיף לו שיקנה כובע טעים מבעוד מועד.

לבצלמו אין גבולות. היא טוענת שהאדון שלה קובע לה את הגבולות. היא שאלה מה כ"כ רע בזה שאין לה גבולות, ואף בעקיפין העלתה את הסוגייה כאילו גבולות קשורים לשליטה מלמטה.


עם כל הכבוד יהב, ובאמת יש כבוד, גם פייה וגם אנוכי יודעים דבר או שניים על בדסמ, ואפילו על סאביות. פייה עצמה מתחזה כבר שנים לסאבית מן המניין ואילו אני חוזר ודבק בגרסתי כאילו כבר היו לי בחיים קשרים, מערכות יחסים, ואפילו סשנים עם היצורות הללו. המחשבה ללמד אותנו שסאביות רוצות לאבד שליטה ולא להכתיב את מהלך העניינים היא, עם כל הכבוד, מתנשאת ואף מעליבה. עכשיו, אני לא יודע מה נסיונך בתחום, אבל כן - לפעמים סאביות - וגם נשים וניליות - נקלעות למערכת יחסים מסוכנת, ולא תמיד, לא תמיד, הן יודעות לעצור בזמן. לפעמים הן סומכות על בן הזוג שלא יפגע בהן, לפעמים הן אוהבות אותו אהבת נפש ולכן מתעלמות מכל תמרורי האזהרה, ולפעמים הן פשוט פוחדות. על כמה נשים שמעת בשנים האחרונות שנרצחו אחרי שכבר היו חמש תלונות במשטרה על אלימות מצד הבעל? על כמה נשים שמעת בשנים האחרונות שנרצחו משום שהביעו את רצונן לעזוב את בן הזוג? לכי לארכיון ידיעות או מעריב, תבקשי כתבות בנושא, ותזמיני סבל מבעוד מועד שיעזור לך לסחוב את הארגזים. אני לא יודע אם את נתקלת במצבים כאלה כבר יהב, ויכול להיות שאת מניחה שאשה אינטלגנטית תמיד תדע לצאת מהם, אבל אני נתקלתי, ולצערי אני יודע בוודאות שגם הנשים הכי חכמות ושקולות נופלות קורבן למקרים האלה. אני לא מכיר את בצלמו, ולא יודע אל נכון אם היא נמצאת במצב כזה או לא. אבל להגיד שזה לא יכול להיות, שזה מופרך? להגיד פעם אחר פעם שאנחנו שופטים ומבקרים כשבסך הכל אנחנו חוששים לשלומה? די, כבר נמאס לי להסביר.

וכן, קראתי רק אתמול בפעם הראשונה את המדור "מה זה בדסמ?" פה באתר, ולכן ידוע לי שסאביות אוהבות לאבד שליטה. מה לא מובן במה שאנחנו אומרים חזור ואמור, שיש הבדל בין בדסמ, ואפילו בין בדסמ אקטסרימי, לבין סיכון חיים ממשי? מה לא מובן במה שאנחנו אומרים שמישהו יכול היה לאנוס או לרצוח את בצלמו על חוף הים, ואז, לפחות במקרה של האונס, כבר לא היינו שומעים כמה היא סומכת על הדום שלה, וזו רק יד המקרה שלא אנסו אותה ומשום כך כל הוויכוח מתנהל עכשיו. למה אני אומר יד המקרה? כי היא היתה קשורה וערומה באמצע הלילה על חוף הים, וה"דום" שלה אפילו לא טרח להביט מרחוק לבדוק שהכל בסדר. אם הוא היה לפחות מציץ ממקום מחבוא, כל השרשור הזה לא היה מתקיים. מה לא מובן בזה שהוא העמיד אותה במצב של פיקוח נפש ושזה לא בדסמ וגם לא אקסטרים? וכן יהב, אני באמת ובתמים מאמין שלו את היית נקלעת למצב כזה היית אומרת משהו לדום שלך חרף רצונך העז לאבד שליטה. כי רצון לאבד שליטה הוא לא רצון לאבד את החיים, ואם הדום שלך הולך למרחק 30 מטר להתחבא ומביט משם - סבבה צימוקים, אבל אם הוא היה הולך ושיקרה לך מה שיקרה מצדו - זה באמת נכלל ברצון שלך לאבד שליטה? אני מוכן לעשות סימוציה. סדרי לעצמך להיות במצב כזה, ואני אשלם למישהו שיעבור שם עם סכין ויעמיד פנים שהוא מנסה לאנוס אותך, ואת תראי שה"דום" לא בא לעזרתך, ונראה כמה יעזור לך לצעוק את מילת הביטחון.

ושוב, שורת המחץ - גם אם אנחנו טועים בקשר לבלצמו, גם אם היא במצב מצויין ולא נשקפת לה כל סכנה - כוונותינו הן טהורות. הן יותר מטהורות, הן נובעות מאיכפתיות מזוקקת שהושרתה בשמן ורדים וסוננה במסננת של אסטרונאוטים לתוך כלי קיבול מוואקום טהור. אנחנו לא מבקרים, אנחנו לא מקטרגים, אנחנו לא מאשמים - אנחנו פאקן דואגים, איכפת לנו, ובגלל זה אנחנו כותבים את אותם דברים בפעם ה-1000 למרות שכל פעם בא מישהו חדש שלא טורח לקרוא כי זה לא ממש איכפת לו, כי נורא דחוף לו להגיד כמה אנחנו לא מקבלים וכמה הוא כן, או כי נגמר לו מלאי הריטאלין בבית.

ובפעם האחרונה באמת - בצלמו שאלה אותנו. הבאתי ציטוט מפורש שבו היא שואלת אותנו. זה לא שהיא סיפרה סיפור וכולנו התנפלנו עליה. היא שאלה אותנו. ואנחנו השבנו. וזה שהיא לא אוהבת את התשובות זה מצער אולי, אבל NONETHELESS, היא שאלה. אני מדמיין את ראש הממשלה מזמין סקר על מצב הרוח בעם, ראש מכון הסקרים מגיש לו את התוצאות שהעם חושב שתפקוד הממשלה גרוע ביותר, ועל כן אומר ראש הממשלה: "מה זה הביקורתיות והשיפוטיות הזאת? למה הם לא מקבלים דיעות אחרות משלהם?". אז זהו, שהיא שאלה לדעתנו, וזאת דעתנו. וכמו שאמרתי כבר 17,210,586,390,874,013 פעמים: אנחנו טורחים וחוזרים וכותבים את אותם דברים כבר בפעם ה- 17,210,586,390,874,014 לא בגלל שזו הדרך שלנו להוציא תסכולים או להרגיש חשובים, אלא כי איכפת לנו, ואנחנו דואגים. גם אם הדאגה לא מבוססת, ולטעמי היא כן, הכוונות הן טהורות.

ויהב - אין בתגובה הזאת ולו שמץ של ארס, ובטח לא התלהמות. זה שאני טורח לכתוב שוב את אותן מאות מילים שכתבתי כבר לפחות חמש או שש פעמים (מה שמצטבר לכדי כמה אפילו מילים שחוזרות על עצמן, ואפילו לא פאקן צ'ק אחד בדואר) רק מראה שאני מכבד אותך ואת תגובתך, כי באמת שהיה יותר נוח לי להיאנח ולהתעלם. גם אם אני ציני, מציניות ועד ארס והתלהמות יש מרחק גדול. אני כותב את הדברים, שוב, מרצון טוב, ואני מקווה שתקראי אותם ברוח הזאת.

ברשותכם לא אשוב לשרשור הזה, יש גבול לכמה אפשר לחזור על אותם דברים אפילו בשביל מענה אוטומטי.

כב...,
קיחוט

נ.ב - הבהרתי כבר שחורה לי ההתייחסות ל"כתיבתי המצויינת". זה שאני כביכול כותב יפה לא עושה את הדברים שלי יותר או פחות ראויים להתייחסות, ולא מהווה סייג למהות שלהם.

תקציר (C):

היכונו לביאת ה-17,210,586,390,874,015
בצלמו
לפני 19 שנים • 21 במאי 2005

דון קיחוט היקר.

בצלמו • 21 במאי 2005
אני קוראת את תגובותיך, שיש לציין כי הן ארוכות ומפורטות...
מעולם לא שאלתי מהי מילת ביטחון, איך משתמשים ולמה קיימת ושאלות מסוג זה.
נכון, אין לי מילת ביטחון ואכן אני מגדירה את עצמי כ"בלי גבולות" אולם אין זה נובע מחוסר ידע אלא כי אין אני מאמינה במילה כזו ובמה שהיא מייצגת ויותר מכך מאמינה בדום שלי שידע לשים את הגבולות על פי שיקול דעתו.
נאיביות ? אולי.
התמסרות? אם זכורה לך, יש מילה כזו בהקשר הבדס"מ.

בצלמו.
T O M​(שולט)
לפני 19 שנים • 21 במאי 2005

Re:

T O M​(שולט) • 21 במאי 2005
בצלמו כתב/ה:
התמסרות? אם זכורה לך, יש מילה כזו בהקשר הבדס"מ.

בצלמו.



גם להתמסרות יש גבול.
תמיד.

אני מציע לך לקחת בוידאו את הסרט "ירח מר" של הבמאי רומן פולנסקי או לקרוא את הספר "ונוס בפרווה".
שניהם עוסקים במערכת יחסים עם התמסרות טוטאלית, אובססיבית והרסנית בסופו של דבר.
אולי זה יגרום לך לראות את הדברים קצת אחרת.


http://www.imdb.com/title/tt0104779


גם אם לא תסכימי עם דבריי ותישארי בשלך, אני חושב שאת תהני מהספר או הסרט, כשם שאני אהבתי.
כדאי לך.
icon_cool.gif