צל
|
לפני 20 שנים •
12 ביולי 2003
זאת שהיתה
כאשר נפלת ולא קמת
את שערך משכת את שפתייך הרטבת וגם קול לא הישמעת מבט בעיניים קרועות כפליים חודר כסכין וגם כמספריים אין מילה לא תוציא מהשיניים וגם הלשון שקעה בין הלחיים לאט את רגלך היזזת ואת עכוזך אט דחפת למעלה גבוה אותו משכת וקול נשמע שקט כמעט לםתע המיים זרמו כנהר בכי של עוצמה כלום לא ניסתר ליטוף קיבלת וראשך הרכנת נהנת להרגיש את היד בגבך עוברת רוקדת ריקוד השנה יוקדת על עורך בהנאה היד עוברת בכל פינה מטיילת ואת לפתע נשמעת אחרת קולות של תשוקה קולות הנאה אחרי ההרגשה הכל כך קשה כי את תמיד רוצה להריגש את העוצמה שאותה מנשמתך מוצאיה שנהיה כאנשים ולא כצל הרים |
|
|
רויטל
|
לפני 20 שנים •
13 ביולי 2003
משוררת אנוכי
גופי הוא ארמון מלכותי
משקה בנוזלים מטפחת בשמנים אתה שולט אוהב אתגרים אתה לוהט באש החיים אני נכנעת לך עושה זאת מבחירה אני מתמסרת לך פועלת מתוך תשוקה גופי הוא ארמון מלכותי מלטפת בנעימות מרטיבה בלהט התשוקה אתה שולט ולא רק בגופי אתה שולט וגם במוחי עם מטפחת משי שחורה את עיני עטפת מגע רך מגע קשה מה נעים יותר זאת שאלה קשה כה כואב, כה חזק העוצמה שאהבתי בך עד בלי די הנר כבה, מחניק, צמרמורות, אני מתחרטת הכאב עולה אט אט הזמן מזדחל לאיטו, דקה ועוד דקה ועוד... הנה אני עם עצמי אני זאת שמתכחשת אני זאת שמפחדת אני זאת שמתנגדת אני זאת שלא אוהבת והנה עולה שוב הבדידות ועולה שוב הכאבים האם אני בטוחה? האם אני זאת שפוחדת כל כך? קר לי צמרמורות והנה הוא מופיע ועכשיו אני חופשיה עכשיו חזרתי לעצמי הנה החיוך של הוקרה גופי הוא ארמון מלכותי שפחה אנוכי לגופי מלכה אנוכי לגופי אך נפשי? שייכת רק לך אדוני!!! (שיניתי קצת את הטקסט, קבלתי באיימל) |
|
|